גלית לייבו בת ה-51 מפתח תקוה, הייתה בשיא חייה כאשר גילו אצלה את מחלת הסרטן. היא בדיוק סיימה תפקיד אינטנסיבי בהייטק, גידלה שתי בנות ושיחקה כדורסל להנאתה, באליצור פתח תקוה. אלא שיום אחד היא הרגישה משהו לא תקין בשד. בשיחה עם מלאבס, לרגל יום הסרטן הבינלאומי, שהיה בשישי האחרון, משחזרת גלית את רגעי הפחד ואת הדרך עד להחלמתה. "אני ילדה טובה ועשיתי ממוגרפיה ואולטראסאונד אחת לשנתיים, לפי הספר, אבל את הגוש הרגשתי דווקא בשנה שבין הבדיקות", נזכרת גלית.
בין היתר מציינת גלית את הרגע בו גילתה גוש מוזר בשדה. "הוא היה מאוד מורגש, קרוב וגדול ואי אפשר היה להתעלם מנוכחותו", היא מסבירה. "ביקשתי גם מבעלי שיבדוק, כדי לדעת שאני לא מדמיינת וגם הוא הבין שיש משהו שלא צריך להיות שם". לדבריה, השתלשלות העניינים מרגע הגילוי העצמי הייתה די מהירה: "הגעתי לכירורגית שד שמייד שלחה אותי לעשות ממוגרפיה. בדרך כלל אחרי בדיקה כזו נותנים לך דיסק, אבל הפעם לא הסכימו לתת לי ואמרו שישלחו את התשובה לרופאה. הבנתי שיש בעיה, אבל הייתי בעיקר מוטרדת מכך שאני לא יודעת עם מה אני מתמודדת ומה המשמעות של זה".
גלית לייבו בטיול באיסלנד צילום פרטי
בעודה מעכלת את הבשורה גלית החלה לתכנן את ההלוויה שלה בראש. "הגילוי הוא מטלטל. הקרקע נשמטה לי מתחת לרגליים. קשוח לקבל ידיעה כזו בגיל 45. אני יושבת וחושבת 'מה, זהו? זה כל מה שיש לי?' פתאום תהיתי האם אני מכירה מספיק אנשים? חשבתי על הבנות שלי ועל בעלי, חשבתי על ההורים שלי, שלא יעלבו אם לא יגיעו אנשים להלוויה שלי", מספרת גלית. בהמשך היא עברה גם אולטראסאונד וביופסיה במטרה לאבחן את המצב. "אני זוכרת את הטכנאית באולטראסאונד שחבשה כובע ליצן, כי זה בדיוק היה בחג פורים ושזה היה מצחיק-עצוב. ואני זוכרת שכשיצאתי משם, פנתה אליי אחת האחיות שעבדו במקום ואמרה לי במילים האלה: 'גלית, את יודעת, היום לא מתים מסרטן שד', באותו הרגע זה מאוד עודד אותי".
גם הרופאה של גלית הייתה אופטימית: "היא לקחה דף נייר וציירה עליו גרף והראתה לי עליו איפה אני. היא הסבירה לי שאני אהיה בסדר, כי למזלי זה היה גילוי מוקדם והבלוטות עוד לא היו נגועות". בהמשך נפגשה גלית עם האונקולוגית פרופ' ירושלמי מבית החולים בילינסון, שבנתה לה תוכנית טיפול. "עברתי טיפול כימותרפיה קצר וזהיר אך אגרסיבי וכן הקרנות. ידעתי שזה פרק בחיים שאני צריכה לשים מאחורי", היא אומרת.
רוצים להישאר מעודכנים?
לדבריה, כל ה"קלישאות" על גילוי מוקדם נכונות ובזכות הגילוי המוקדם של מחלתה, גם החלמתה הייתה מהירה יחסית. "רגע הגילוי היה במרץ וההחלמה בנובמבר, כאשר בין לבין הרצון לחיות הוא מה שמעסיק", היא מציינת. "אני זוכרת שממש לפני הגילוי, תכננו נסיעה ללפלנד, אבל בגלל המחלה שלי זה נעצר. שלושה חודשים לאחר ההחלמה סגרתי את המעגל הזה, זכיתי להמשיך לחיות כמו שאני אוהבת ורוצה. היום אחרי שהחלמתי אני מעריכה את החיים הרבה יותר".
היום גלית מתנדבת בתוכנית "לצידך" של עמותת "אחת מתשע", בה נשים שחלו והחלימו מלוות נשים שעוברות את אותה הדרך שהן עברו. "זו זכות גדולה, היום, להיות בצד השני. ללוות, לייעץ, להרגיע, לעזור ולחבק את כל מי שעכשיו עוברת את המסע הזה שעברתי. מהרגע שכף רגלי דרכה בעמותה, הרגשתי שהגעתי הביתה. זה המקום שמבינים אותי – אי אפשר ללכת לאנשים שהם לא חלק במעגל הזה ולדבר איתם על הסרטן. מה גם שלאנשים שלא חלק מזה, קשה להכיל. כשמישהו מבין ורוצה לעזור זה אחרת".
עמותת "אחת מתשע" מסייעת לנשים חולות סרטן השד וקרוביהן. העמותה מעניקה תמיכה באמצעות מתנדבות, שהחלימו מסרטן השד, לצד תמיכה רגשית על ידי אנשי מקצוע, ומסייעת במידע ובמיצוי זכויות. כמו כן, העמותה מקיימת פעילויות הסברה, מקדמת שינוי חקיקה ומהלכים תקשורתיים להעלאת המודעות לגילוי מוקדם למחלה. במשך השנים זכתה "אחת מתשע" בפרסים ותעודות הוקרה רבות על פעילותה להעלאת המודעות לסרטן השד, הקמפיין להכללת תרופות מצילות חיים בסל התרופות, ויצירת רשת תמיכה לנשים המתמודדות עם סרטן השד.
לעמותת "אחת מתשע" יש לפנות בטלפון
1-800-363-400
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות