"מאוד פחדתי": אחרי שהשתחרר מבילינסון, שלומי שבת מדבר על הכל וגם שר את "רק בגלל הרוח". צפו

"אני מרגיש טוב, אני מנגן, שר, הולך, מתקלח ואוכל, אבל אני עדיין לא יכול לצאת החוצה ולהסתובב", אמר היום בצהריים הזמר שלומי שבת במסיבת העיתונאים שהתקיימה עמו בזום. שבת, תושב הרצליה, היה מחובר בצינורית לחמצן והדגיש כי עוד לא חזר לעצמו אך היה מחויך ונראה שהוא במצב רוח טוב. נזכיר כי שבת, בן 66, שוחרר מבילינסון ביום שישי, לפני תשעה ימים, לאחר שאושפז שם כשלושה שבועות בשל מחלת הקורונה שבה נדבק.

"אני עדיין בהחלמה ועושה פיזיותרפיה נשימתית וכל מיני תרגילים", אומר שבת, "אני מרגיש שאני בן אדם אחר. החיים הם אחרת אחרי שאתה חולה במחלה המפחידה הזאת. עכשיו אני אעריך כל דבר קטן יותר ואני אדע שלא יכולתי לעשות כשהייתי חולה – להתקלח, ללכת לשירותים ולאכול לפעמים. אלה דברים ממש פשוטים שאנחנו לא מרגישים אותם ביומיום, אבל כשאתה לא יכול לעשות את זה, קשה נפשית לקבל את זה. המחלה הזאת גם פוגעת בך נפשית".

צפו בביצוע של שלומי שבת לשיר "רק בגלל הרוח":

שבת מספר על התחושות שהיו לו מהרגע שאושפז בבית החולים בילינסון. "התחושות בבית החולים היו מוזרות. הייתי שם שלושה שבועות וראיתי רק את העיניים של אנשי הצוות הרפואי שנראו כמו חייזרים. היו לי רגעים מאוד קשים ומאוד מאוד פחדתי והתחלתי להיזכר בכל מי שאני אוהב ולראות אותם במוח וחשבתי שמה שיקרה יקרה. זה שאנחנו מאות שעות לבד ולא רואים בני אדם זה נורא קשה. כולם שואלים אותי 'לא שעמם לך?'. זאת מחלה שהיא הכי לא משעממת בעולם, כי אתה עוסק בלנשום. השעות עוברות ואתה לא מרגיש.

שבת מספר על השיר "בוא הביתה" שיצא בזמן שהייתו בבית החולים. "אני והמנהל האישי שלי בני מנשה והיחצן שלי עופר מנחם וכל הצוות ישבנו ודיברנו על השיר הבא שנוציא מתוך הפרויקט ודיברנו על השיר 'בוא הביתה' שעשיתי עם הילדים שלי מנור ואביהו ואחותי המהממת. סיכמנו שזה השיר הבא שיוצא ואז קרה מה שקרה והתאשפזתי. הייתי שומע את השיר ובוכה וחושב מה, הם שרים את זה עלי. זה היה מאוד מרגש ומחזק. כל אחד יקח את זה לכיוון שלו. זה שיר כל כך רחב מבחינת הרגש. זה יכול להיות על חייל, על מישהו שהיה בבית חולים או בבית סוהר או מישהו שהיה בחו"ל או במצוקה".

צפו במסיבת העיתונאים המלאה:

שבת משחזר את הרגע הכי הקשה שהיה לו מאז שחלה. "הרגע הכי קשה הוא לא היה בבית החולים אלא היה בבית לפני כן. הרגשתי לא טוב ושמחתי שהרופאים שלי לא הזכירו בית חולים, אבל ברגע שאני הרגשתי שאני צריך בית חולים כי החמצן לא עוזר לי זה היה המשבר של החיים שלי. אני לא יודע לחיות עם אמבולונסים ופתאום לוקחים אותי בעגלה והבת שלי היתה למטה ובכתה. זה היה הסרט הכי טורקי בעולם. היה איזה ערב קשה ובאו הרופאים ואמרו שהם לוקחים אותי לטיפול נמרץ, זה היה ליל הושענא רבה שהוא מאוד חשוב ביהדות. אני פחדתי מהמילה טיפול נמרץ וניצלתי את זה שהוא אוהב אותי הרופא והתחננתי אליו שישאיר אותי עוד קצת בחדר שלי ובבוקר יעביר אותי לטיפול נמרץ. כמו באגדות הרגשתי שעם שלם מתפלל בשבילי ובבוקר הוא הגיע אלי ורואים שהסיטורציה למעלה והדופק, זה אמנם שלומי שבת אבל בגוף אחר. אז הוא אמר לי שנחכה עם המעבר".

לשאלה אם חשב על הסוף ועל פרידה מהמשפחה ענה שבת: "למקומות האפלים האלה לא הגעתי כי ידעתי מהעבר שלי ומהבדיקות שעשו לי שהלב שלי חזק וטוב. למעשה הלב הוא זה שמחזיק אותך. פסיכולוגית הכנסתי לעצמי לראש שאם הלב חזק אז הכל טוב. אני הכי מאושר בעולם שאני אחרי זה".

שבת מספר על מה שסייע לו לעבור את התקופה הקשה בבית החולים. "גיליתי המון חברים חדשים שכל הזמן שאלו לשלומי. הדבר הכי חשוב לי בחיים זה שני הילדים שלי. קיבלתי בשורה משמחת מהבן שלי שחיכיתי לה שנים שנתנה לי כל כך הרבה כוח שכל המדדים שלי עלו למעלה. זה היה מטורף. הוא סיפר לי במצב הכי קשה שלי בבית החולים. הרופאים חשבו שאני מתתי מאוד ריגשו אותי כל הברכות של האנשים מכל העולם ושל הילדים הקטנים, בני 5-4, שהיו שולחים לי סרטונים ושרים שירים שלי.

"מאוד חסרות לי ההופעות שלי על הבמה והקהל שלי שהוא מאוד מיוחד. אתה לא יודע מי מופיע אני או הם. אנחנו שרים יחד כל ההופעה וזו חוויה מהממת. התגעגעתי לחיים".

הוא הדגיש שהוא לא מתכוון לכתוב על התקופה הזאת שירים כי הוא לא שייך לעולם הזה שכותב שירים על המצב שלו. שבת העדיף שלא לחשוף ממי הוא נדבק בקורונה וציין כי נדבק ממישהו שהיה איתו יחד ברכב ושגם המנהלת האישית שלו נדבקה ממנו.

שבת ביקש להעביר מסר: "בשעות האלה שהייתי בודד בחדר היחידי שראיתי מולי זה היה בורא עולם ואיתו דיברתי. שם הבנתי שאתה פשוש קטן וזה לא משנה אם אתה ראש הממשלה או שר או זמר הכי גדול בעולם. זה לא משנה כי כולנו אותו הדבר. זה מכניס אותך לפרופורציות. עלי זה לא נכון להגיד את זה כי תמיד הייתי בפרופורציות על מה אני דורך ואני מאוד מציאותי. פתאום הרגשתי שאנחנו כאלה קטנים. כל היום אנחנו רק שומעים על לשמור מרחק ולשים מסכות. אני אומר שתשתדלו לא להיבדק במחלה הזא כי הסבל לא שווה את זה. אחרי מה שעברתי שלושה שבועות ועוד שבוע וחצי בבית וכנראה שזה עוד ייקח זמן, אין טעם ללכת לחתונה ולעוד מסיבה – זה לא שווה את הסיכון".

בשבוע שעבר עשה הזמר אורן חן מחווה מרגשת לזמר שלומי שבת, שחזר הביתה לאחר ששוחרר ממחלקת הקורונה של בית החולים בילינסון, ושר לו את השיר "בוא הביתה" מתחת לביתו בהרצליה. חן מהצמד סטלוס ואורן חן הגיע עם משפחתו עם גיטרה ושלט ענק שעליו כתוב בוא הביתה כשהם שרים לשבת את השיר החדש "בוא הביתה" שאותו שיחרר זה עתה יחד עם ילדיו של שבת מנור ואביהו ואחותו לאה שבת. בשלב מסוים החלו מכוניות ברחוב לעמוד ולעצור את התנועה על מנת לצלם את שלומי ולמחוא לו כפיים. שלומי שיצא למרפסת ביתו התרגש מהמחווה הגדולה.

"אני ושלומי מכירים כ-27 שנים, מאז שהשתחררתי מהצבא", מספר חן, "ב-20 שנה האחרונות הקשר הזה התחזק ואנחנו חברים קרובים, הרבה מעבר למוזיקה. אנחנו מדברים כמה פעמים ביום בטלפון ומתכתבים באסאמסים ומצבו יותר טוב. הרעיון ללכת אליו ולשיר לו מתחת לבית הגיע כשחשבתי איך אני גורם לו לחייך מאוזן לאוזן. אם הילדים שלי ואשתי לא היו מצטרפים אלי לא מאמין שהייתי מעז לעשות את זה לבד. רציתי שיהיו לו כמה דקות של אושר ומזה זה התגלגל לסרטון שנהיה ויראלי במדיה ולא האמנתי שכך זה יהיה ושאנשים ישתגעו על זה".