קשה למצוא הורה שלא התמודד ולו פעם אחת עם הקושי לתת לילד תרופה. לפעמים זה נובע מפחד של הילדים, חשש ממשהו שלא מכירים, חוויה שלילית, ולא פעם הם פשוט לא אוהבים את הטעם של התרופה.
מי שמכירה היטב את הנושא היא ד"ר קרן שחר (37), רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים. ד"ר שחר הוציאה באחרונה את הספר 'שיקוי הפלאים של טובי', ובו היא מספרת לילדים ולהורים כאחד, בצורה משעשעת ודמיונית, את המטרה של לקחת תרופה, מאין מגיעות התרופות, למה חשוב לבלוע אותן, איך התרופה עובדת על הגוף ומקלה על הקושי, ועוד.
"מידי יום אני רואה בעבודה שלי את הקושי של ילדים לקחת תרופות", היא מספרת. "זה משהו שקיים לא רק במיון, אלא בכל בית, החל מלקיחת כדור אקמול ועד אנטיביוטיקה. הקושי לפעמים כל כך גדול, עד שצריך לשלוח את הילדים לקבל את התרופה בזריקה, דרך הווריד, ואז רואים את המאבקים בין הילדים להורים שמנסים לתת לילד בכוח את התרופה וזה מתסכל את כל הצדדים".
ד"ר שחר מספרת שבאחד המקרים רצתה להמליץ על ספר בנושא. "חיפשתי בעברית ובאנגלית וראיתי שאין שום ספר בנושא. צריך לדעת שילדים הם מדהימים כשמסבירים להם. אני לפעמים מגיעה למצב במיון שאני תופרת פצע בהרדמה מקומית ואני מסבירה לילד בגובה העיניים מה יקרה לפצע אם לא נתקן אותו וזה עושה פלאים. אז כשראיתי שאין ספר כזה, זה התחיל לבעור בי לכתוב".
ד"ר קרן שחר. צילום פרטי
# # #
שני ילדים עמדו מול עיניה כאשר החליטה לכתוב את הספר. "היה את מולי, זכרונו לברכה, שנלחם במלחמת הסרטן במשך תקופה ארוכה. מולי לקח תרופות שהיו איומות בטעם שלהן והיה רק סירופ מייפל אחד שהוא היה מצליח לבלוע", היא מספרת. "והיה ילד נוסף, שהיה עם אוטיזם וטיפלתי בו במיון ובמחלקה שלי במשך תקופה ארוכה והוא היה צריך לקחת הרבה תרופות ובגלל הרגישות שלו למרקמים, הייתה תרופה אחת שמאזנת את רמת האשלגן בדם שהוא התקשה לקחת ובלי התרופה הזו, הוא לא יכל להשתחרר הביתה. באחד הביקורים אצלו, ביקשתי מהאחות להוציא את התרופה וטעמנו אותה. לתרופה היה מרקם של חול והטעם שלה היה נוראי. עשינו רשימה של הדברים שהוא אוכל, מרקמים שהוא אוהב ועלה לנו רעיון לערבב את התרופה בתור גלידה מומסת ואז להקפיא אותה מחדש. בדקנו מבחינת רוקחות, שזה בסדר וכך עשינו. ואז הוא לקח את התרופה בתור גלידה ושוחרר הביתה. כשהחלטתי לכתוב את הספר, זה ליווה אותי, שהבנתי שאפשר למצוא דרכים אחרות ולקיים שיח".
ואיך הספר התקבל?
"בצורה מדהימה. קיבלתי המון תגובות מהורים שהקריאו לילדים את ספר. באחד הימים קראו לי בערב מהבית לטיפול נמרץ לב, כי יש ילדה שלא מצליחה לקחת תרופה. הקראתי לה את הספר ולאחר מכן היא הצליחה לקחת את הכל בלי בכי ובחיוך. עבורי זה היה עולם ומלואו. מה שכן, אני ממליצה להקריא את הספר כבר עכשיו, לפני שהילד חולה. כי שהוא יהיה חולה ויצטרך לקחת תרופה, זה יהיה לו מוכר".
ולמה החלטת להוציא אותו דרך Headstart?
"כי רציתי שזה יהיה תהליך שהוא רק שלי. במימון המונים, אתה מכיר את כל מי שקונה את הספר וזה תהליך מאוד חוויתי. ודבר שני, אתה שולט בכל מה שיהיה בספר, החל מאיך שהספר יראה, מהאיורים בהם הייתה למאייר המדהים שלי יד חופשית, בלי השפעה של גורם חיצוני. מהרגע הראשון, החלטתי שאוציא אותו לבד, לא ניסיתי לפנות לאף הוצאה לאור והוא יצא כמו שרציתי".
ספרה של ד"ר קרן שחר. צילום פרטי
# # #
ד"ר שחר מתגוררת בשכונת נווה עוז בעיר, היא נשואה ואמא לשני ילדים, אורי בן שמונה וחצי ויובל בת חמש וחצי. "אני מתגוררת בשכונת נווה עוז, מאחר והשכונה קרובה לבית חולים, כי אין סיכוי שאני אנהג הביתה אחרי תורנות מלאה. הילדים שלי גדלו לתוך העולם הזה של התורנות והמשמרות, הם התרגלו לשאול 'אמא היום את ישנה בבית או בעבודה', וזה חלק מהחיים שלהם לטוב ולרע. כשהם חולים או לא מרגישים טוב, הם מבקשים את אבא, ומצד שני הם רואים ומעריכים את העשייה והם מבינים שזו לא רק עבודה, אלא דרך חיים. הם מבינים שכמו שאני אמא, אני רופאה. אז נכון שצריך לתאם מסיבות בגן חודש מראש והכל דורש תכנון מאוד מורכב, אבל המקום שבו אני עובדת, הוא הכי מדהים. לצד זה יש בו כמובן במקרים לא מעטים קושי רגשי לא קטן. לא פשוט בכלל לחזור הביתה אחרי יום מורכב שבו נפטר ילד, שהייתה החייאה קשה, או שבישרנו למשפחה שיש לילד שלה גידול. אין כפתור שלוחצים עליו והכל נשאר מאחור ולכן זו לא עבודה אלא דרך חיים".
למה בחרת להיות רופאת ילדים?
"כי בעיני רפואת ילדים, היא הכי אופטימית בעולם. יש להם יכולת ופוטנציאל להחלים מכל דבר. זו רפואה מאוד שמחה ואופטימית ויש בה מלא תקווה, משאבים ונתינה של כל הצדדים. לפעמים, ההקשבה לילד ושיפור מצב הרוח שלו, זה כבר 70 אחוז בדרך להחלמה".
ולמה מיון?
"כי אני חושבת שהמיון הוא המקום הכי מורכב מבחינת המשפחות והילדים וגם המקום הכי מאתגר לצוות. מעבר לזה שזה המקום הכי מרתק, זה המקום הכי קשה. זה המפגש הראשון של ההורים והילדים במצב של חוסר וודאות ואנחנו הדבר הראשון שהם רואים. זה גם המקום הכי קריטי מבחינת האבחון, זה להיות שם בשבילם ברגעים הקשים. זה מקום מיוחד ואין מקצוע שמשלב כך את האתגר המקצועי ואת הפן האישי".
ויש לך לפעמים חששות?
"תמיד יש חשש ואני חושבת שחשוב שיהיה חשש. אני פוחדת מכל החייאה ומכל ילד מורכב. כשאתה לא פוחד אתה יכול לעשות טעויות ויכול לפספס ולאבד דברים בדרך. אתה נהיה אדיש. אני מאחלת לעצמי שאף פעם לא אפסיק לפחד".
ד"ר קרן שחר. צילום סטודיו עדיגיטל
# # #
בימים אלה, לצד המקרים הלא פשוטים איתם צריכים להתמודד הצוותים במיון, נוסף גם כל נושא הקורונה. "ההתמודדות המורכבת מול ילדים בתקופת הקורונה היא הרבה יותר מורכבת ולא בהקשר של עומס", היא מסבירה. "בדרך כלל אני מסתובבת במיון עם הבגדים שלי וסטטוסקופ עם דובי ולא הולכת עם חלוק. הדקות הראשונות של המפגש עם הילד הם קריטיים, זה שלב האמון ועכשיו אנחנו צריכים להסתובב עם מדים, מסכה ומיגון ונראים כמו מפלצת בעיני הילדים. לצערי הדקות הראשונות של הקשר הראשוני הולכות לאיבוד. אז כשאני נכנסת לחדר ויש ילד בן חמש או שש, אני יכולה לשאול אותו מה הוא חושב על התחפושת שלי והמתח נשבר, אבל לתינוק ולילד בן שנה, לא ניתן להסביר וזה לקח לנו משהו מהמקצוע הזה וזה מאוד מתסכל".
ומבחינת הטיפול?
"הבעיה היא לאו דווקא עם הילדים חולי קורונה, כי הם בדרך כלל מגיעים בגלל משהו אחר ואז מאבחנים שהם חולים. הבעיה היא שההורים חוששים להביא את הילדים לבית חולים ואז לא פעם ילדים מגיעים מאוחר מידי עם מצבים קשה. ואנחנו רואים יותר מצבים קשים אצל ילדים ממה שראינו לפני פרוץ הקורונה. אם פעם ילד היה מגיע אחרי שלושה ימים עם חום גבוה וקצת ישנוני, היום הם מגיעים עם חום מאוד גבוה ומאוד ישנוניים עד כדי כך שקשה להעיר אותם, וזה בגלל הפחד של ההורים להגיע לבית החולים בגלל הקורונה. זה מביא ילדים למצבים מסוכנים".
ואת חוששת מהקורונה?
"לעצמי לא. אבל יש לי קרובי משפחה ומטופלים שהם בקבוצת סיכון ואני חוששת עבורם".
יש מחשבות על ספר נוסף?
"את האמת, כן. אחרי שהוצאתי את הספר הראשון והתגובות שקיבלתי, חברה ביקשה שאכתוב ספר על אלרגיה, לתווך את כל העניין ולנסות ליצור יותר סבלנות, אם זה בגן או בבית הספר ולהוריד את ההתנגדות שיש מסביב. זה נגע לי בדיוק בנקודה רגישה והבנתי שאני חייבת לכתוב ספר נוסף".
את הספר ניתן לרכוש דרך – headstart תחת הפרויקט של ד"ר קרן שחר – ניסן- שיקוי הפלאים של טובי
https://headstart.co.il/project/54766
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות