יום האלצהיימר הבינלאומי: "אם מוצאים למשל את המפתחות במקפיא, יש צורך בבדיקה"

לקראת יום האלצהיימר הבינלאומי שיהיה בשבת, מסבירה ד"ר רויטל גרוס נבו איך מזהים את המחלה, ונותנת כלים חשובים להתמודדות איתה. "חשוב להיות סבלניים ולא להוכיח את החולה על ששכח", היא מדגישה
בשבת הקרובה, ה-21 בחודש, יצוין ברחבי העולם יום האלצהיימר הבינלאומי. מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח. במחלה זו מצטבר ברקמת המוח חלבון בשם עמילואיד, ובתוך תאי העצב מצטבר חלבון בשם טאו וכתוצאה מכך נוצר תהליך ניווני, שבסופו של דבר מביא למוות של תאי העצב במוח. בעקבות התהליך הניווני, נגרמים ליקויים ביכולות החשיבה והתפקוד וליקויים ביכולת הזיכרון והלמידה, השפה, עיבוד המידע החזותי וההתמצאות, התכנון, שינוי בדפוסי ההתנהגות ועוד.

ד"ר רויטל גרוס נבו, בית רבקה

ד"ר רויטל גרוס נבו, מנהלת המחלקה לשיקום נוירולוגי במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה מקבוצת כללית, מסבירה על המחלה, איך ניתן לזהות אותה ונותנת כלים להתמודדות. "מחלת האלצהיימר היא הדמנציה השכיחה ביותר. מדובר במחלה ארוכת שנים הפוגעת בעיקר בבני 60 ומעלה. ישנו סוג מסוים של מחלת אלצהיימר בצעירים, אך מדובר במחלה נדירה ומשפחתית. מחלת האלצהיימר מתחילה בירידה קוגניטיבית שהיא פגיעה בתהליכי חשיבה".
איך יודעים שמדובר באלצהיימר ולא במשהו שכולנו חווים?
"יש צורך בבדיקה אם נפגע התפקוד היומיומי כתוצאה מהליקויים הללו. התחום הקוגניטיבי הראשון שנפגע הוא הזיכרון. זה מתחיל מזיכרון לטווח קצר. דוגמא: כולנו שוכחים מפעם לפעם היכן הנחנו את מפתחות הרכב, אך אם מוצאים בזמן סביר ואין פגיעה בתפקוד היומיומי זה תקין לחלוטין. במידה ושוכחים היכן הנחנו מפתחות ומוצאים לאחר זמן רב במקומות לא ראויים כמו לדוגמא במקפיא, אזי יש צורך בבדיקה", היא אומרת.
היא מציינת תחומים קוגניטיביים נוספים שנפגעים, ביניהם שיום – כאשר החולה מתקשה להגדיר שם לחפצים, הוא יודע מה תפקידם אך שוכח את השם. תחום נוסף הוא קשיי שליפה- כשמכירים את השכן ומתקשים לזכור מי הוא ולהגדירו. "בהמשך ישנה ירידה בתפקודי שפה והתקשורת עם הסביבה פוחתת. כמו כן ישנה פגיעה בתכנון וביזימה".
מה אורך החיים הממוצע של החולים?
"מאבחנה ועד מוות מדובר בכעשר שנים. התמותה היא בדרך כלל מסיבוכים של שכיבה ממושכת כמו דלקת ריאות, וזיהומים שונים. זאת משום שהתפקוד נפגע יותר ויותר בחולי אלצהיימר עד שהופכים לסיעודיים ותלויים בעצם במשפחה".
כיצד ניתן לאבחן אלצהיימר?
"מי שבגיל המתאים ומרגיש כי חלה אצלו ירידה בזיכרון או בתחום קוגניטיבי אחר מומלץ שיגיע להערכה גריאטרית כוללנית אצל גריאטר/ית בקהילה. רצוי להגיע עם בן משפחה. ישנן מספר בדיקות דם, הדמיה והערכה קוגניטיבית וגופנית, שיש לבצע על מנת לאבחן".
ומה ניתן לעשות עם חולי אלצהיימר?
"חשובה שגרת יום קבועה ומגוונת. אני ממליצה לשמור על פעילות גופנית סדורה, פעילות חברתית ענפה, ולאתגר חשיבה – כמו חדר כושר למוח. חשובה חברותא ולשמור על קשרי משפחה".
כאשר המחלה מתקדמת מה ניתן לעשות?
"חשוב מאוד לשמור על קשר עם הסביבה ועם בני משפחה. לתת תוקף למה שכן זוכרים ולא להתווכח על שכחה. להיות סבלניים ולא להוכיח את החולה על ששכח. בנוסף, מאוד חשוב המגע, הליטוף, אווירה טובה וחיובית".
ומה לגבי משפחות החולים?
"מחקרים הראו שבני משפחה כמטפלים עיקריים בחולי אלצהיימר חשופים לדיכאון ומחלות רבות, לרבות מחלת לב איסכמית ולכן חשובה התמיכה במשפחה. ישנן עמותות כדוגמת עמותת "עמדא" המעניקות קבוצות תמיכה לבני המשפחה. בקבוצות אלה ניתן לשמוע תהליכים שעוברות משפחות אחרות, טיפים כיצד להתמודד עם מצוקות שונות והפניה לעזרה רפואית במקרה הצורך".