בשנים האחרונות הולכת ועולה המודעות לאורח חיים בריא, אשר מבוסס על תזונה נכונה ופעילות גופנית. מי שזיהה את הרצון בקרב האוכלוסייה לחיות ולאכול בריא הן חברות המזון שמידי יום מפרסמות מוצרי מזון חדשים, ובכל אתר אינטרנט או תוכנית טלוויזיה ניתן לראות המלצה על דיאטה חדשה או תוסף תזונה שישפרו לכאורה את הביצועים הספורטיביים או את יכולת המוח שלנו. אך ככל שאנחנו נחשפים ליותר ויותר מידע ופרסומים, אנחנו מתקשים לבחור נכון, להבין את ההשלכות של הפיתוחים על בריאות האדם ולדעת מה נכון לנו באופן אישי. לכן, על מנת לעשות סדר בעומס המידע, אנחנו נזקקים למומחה.
את הצורך באיש מקצוע מומחה, בעל הכשרה וידע בנוגע להשפעת התזונה על בריאות האדם ובהרכב המזון, זיהו בחברות הסטארט אפ שמתמחות בייצור מזון עתידני – שוק שבו יש יתרון למי שמבין בתזונה ובמזון.
ד"ר ורד שריקי קאופמן, אוניברסיטת אריאל, צילום שמוליק שליש
אבל לא רק בחברות הסטארט אפ זיהו את הצורך הזה, אלא גם סטודנטיות וסטודנטים שמחפשים מקצוע עם עתיד מבטיח ועבודה מעניינת ולא שגרתית. על מנת להכיר את התחום בצורה טובה יותר, שוחחנו עם ד"ר ורד קאופמן-שריקי, ראש המחלקה לתזונה באוניברסיטת אריאל, שמדברת בהתלהבות גדולה מהמקצוע ומהאפשרויות החדשות שהוא טומן. "זה בדיוק המקצוע שמיועד למי שיש לו חשיבה מדעית, סקרנות וגם רצון לעבוד עם אנשים", היא אומרת, ומדגישה שלצד זה חשוב לא פחות לאהוב ולהכיר מזון.
המחלקה לתזונה באוניברסיטת אריאל, שהוקמה בשנת 2004 על ידי התזונאית פרופסור אולגה רז ואושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2007, היא אחת משתי מחלקות תזונה באוניברסיטאות בארץ. אחד הדברים הייחודים לה הוא הסגל שמורכב מבעלי מקצועות מובילים בתחומם, אשר רובם מגיעים ממוסדות הבריאות, ומעניק לסטודנטים יכולות מגוונות. הסגל הבכיר כולל גם דיאטנים קליניים המנוסים בטיפול בחולים במצבים מורכבים כגון סוכרת, מחלות לב, נפרולוגיה, השמנת יתר ועוד. "בעשרים השנים האחרונות, וביתר שאת בעשור האחרון, התחדדה ההבנה שהמזון שאנו צורכים מושפע מהמערך האקולוגי, ובו זמנית משפיע על האדם לפי מאפייניו הגנטיים והאישיים", מסבירה ד"ר קאופמן-שריקי, האינטראקציה הזו קובעת את מצב הבריאות". היא מוסיפה שחקר יחסי הגומלין המורכבים בין התזונה, ההתנהגות, הסביבה וגוף האדם נמצא בבסיס מקצוע מדעי התזונה.
תוכנית הלימודים במדעי התזונה באוניברסיטת אריאל מקנה לסטודנטים בסיס ידע מדעי רחב וכלים ללמידה עצמאית וחשיבה ביקורתית. כמו כן, התוכנית כוללת מגוון קורסים אשר מאפשרים חשיפה לאפשרויות תעסוקה נוספות בתחום התזונה. אך הדבר שמבדיל את אוניברסיטת אריאל מאוניברסיטאות אחרות הוא היחס החם והמשפחתי. "חשוב לי להדגיש שאצלנו הסטודנטים מקבלים יחס אישי. אנחנו מכירים כל סטודנט וסטודנטית ומלווים אותם בכל מסלול הלימודים", אומרת ד"ר קאופמן-שריקי.
ד"ר שירי שרף דגן, צילום פרטי
בסיום התואר הראשון במדעי התזונה, מתקבלים הבוגרים לשלב ההכשרה הקלינית (סטאז') בן שישה חודשים באחד מבתי החולים או המוסדות הרפואיים האחרים ברחבי הארץ, כגון קופות חולים ולשכת הבריאות. לאחר תקופת הסטאז' הם ניגשים למבחן רישוי של משרד הבריאות בתזונה קלינית. "אנחנו גאים בשיעור בוגרים גבוה במיוחד של למעלה מ-90% שעוברים בהצלחה את מבחני הרישוי של משרד הבריאות", אומרת בגאווה ד"ר קאופמן- שריקי.
לצד הלימודים הגבוהים, ומתוך אמונה שתזונה היא המפתח לבריאות תקינה, חברי הסגל הבכיר במחלקה מעורבים ומובילים מחקרים רבים. בין המחקרים – מחקרה של פרופ' רות בירק, אשר עוסק בתזונה גנטית מותאמת אישית. מחקר נוסף אותו מובילה בימים אלה פרופ' מונה בועז, בוחן את הסטטוס התזונתי של חולי המודיאליזה במגזר החרדי והשפעתו על מצב הבריאות וההישרדות שלהם. ד"ר ורד קאופמן-שריקי בוחנת במסגרת מחקר ארצי ובשיתוף קופת חולים את התועלת לאחר עשור של תוכנית התערבות משפחתית לטיפול בהשמנת ילדים והשפעתה על מוביליות חברתית של המשתתפים.
מחקר נוסף חשוב אותו מובילה ד"ר שירי שרף דגן, בודק את נושא האפליה כלפי אנשים עם עודף משקל. "מחקרים רבים הראו כי קיימת הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל בקרב אנשי מקצוע מתחומי הרפואה העשויה לפגוע באיכות הטיפול הרפואי באנשים עם השמנה", מסבירה ד"ר קאופמן-שריקי. "לכן, מטרת המחקר של ד"ר שרף דגן הייתה לבחון את האפקטיביות של התערבות באמצעות לומדה על ידע על השמנה, הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל בקרב עובדי רשת אסותא באמצעות ניסוי קליני אקראי פתוח". במחקר השתתפו עובדים אשר הוקצו באופן אקראי לקבוצות התערבות, אשר בה הנחקרים הוזמנו לצפות בלומדה בת 15 דקות שכללה ידע על השמנה, הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל או לקבוצת ביקורת (ללא התערבות).
מחקר באוניברסיטת אריאל, צילום דוברות האוניברסיטה
כלי המחקר כללו שאלון אשר בחן ידע על הסיבות המובילות להשמנה ושני שאלונים אשר בחנו את מידת ההטיה והסטיגמה על רקע משקל של העונים (Anti-Fat Attitudes and fat-phobia scale). השאלונים נשלחו לנחקרים בנקודת ההתחלה, שבוע וחודש לאחר ההתערבות. כמו כן, בנקודת ההתחלה נאסף על משתתפי המחקר מידע דמוגרפי ומידע על המשקל והגובה של המשתתפים. "חשיפה חד פעמית ללומדה על ידע על השמנה, הטיה, סטיגמה ואפליה על רקע משקל השפיעה באופן מתון על גישות ועמדות שליליות על רקע משקל בקרב עובדי בית חולים, אך לא על הידע על הסיבות המובילות להשמנה", היא מסבירה. עוד היא מציינת שהעובדה שסגל המחלקה עובד במרפאות ובתי חולים ופעיל כל אחד בתחומו במחקר חדשני, מוסיפה הרבה לידע הייחודי שמקבלים אצלם הסטודנטים. "יחס אישי, חדשנות, והובלה קלינית כולם יחד תורמים לפיתוח בוגרים מוכשרים לשוק העבודה והובלת תחום התזונה העתידי", מסכמת ד"ר קאופמן-שריקי.
פרטים נוספים על המחלקה למדעי התזונה תוכלו למצוא באתר המחלקה היכנסו כאן
ובדף הפייסבוק מדעי התזונה – אוניברסיטת אריאל, היכנסו כאן
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות