סקירת מערכות העובר היא אחת הבדיקות החשובות והקריטיות המבוצעות במהלך ההיריון. בבדיקות סקירת המערכות נבדקות בצורה מובנית כלל המערכות של העובר כגון: מערכת העיכול, השתן , המין, השלד, הלב וכלי הדם, הפנים וכמובן – המוח ומערכת העצבים. מדינת ישראל היא מעצמת רפואה ככלל ובתחום ההיריון והלידה, בפרט. כך בהתאם, מבוצעים מעקב יסודי ובדיקות מעמיקות ומקיפות במהלך ההיריון בכדי לוודא תקינותו ולהבטיח ככל האפשר את בריאות האם והעובר.
אחת הבדיקות המוכרות והחשובות המבוצעות במהלך ההיריון היא סקירת המערכות, בדיקת אולטרסאונד מקיפה במהלכה נבדקות כלל המערכות הפנימיות של העובר ותפקודן. סקירת מערכות מבוצעת בין פעמיים לשלוש פעמים במהלך ההיריון, ובכל פעם סוקרת מערכות נוספות ו/או התפתחות מערכות שכבר נבדקו קודם לכן.
פרופ' ירון צלאל, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, אומר: "סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בשבועות 14-16 (לרוב בגישה נרתיקית), וסקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בשבועות 22-24 (לרוב בגישה בטנית). בדיקות האולטרה-סאונד האלו הן בדיקות לא פולשניות והן מבוצעות לכלל הנשים ההרות".
פרופ' ירון צלאל. צילום: גל צלאל
מהי בדיקת שקיפות עורפית?
"שקיפות עורפית היא בדיקת הנוזל הנמצא בעורפו של העובר. אנו יודעים כי בכל עובר קיים נוזל בערפו, כאשר בעוברים הפגועים כרומוזומלית (כגון תסמונת דאון, אך לא רק) ישנו נוזל בכמות מוגברת. הנוזל ניתן למדידה באולטרה-סאונד (בדיקה המבוצעת בגישה בטנית לרוב, בשבוע 11-13.6 להריון) אך בנוסף, לוקחים את המדידה לתכנת מחשב ובה ניתן לאשה סיכון בסיסי וסיכון משוקלל לשאת עובר עם בעיה כרומוזומלית. אם מבצעים רק את השקיפות העורפית והיא נמצאת מעובה/לא תקינה, אנו ממליצים (בניגוד לדעה הרווחת לשלוח אותה קודם לבירור גנטי) לבצע לה סקירה מלאה באותו שבוע מוקדם. פרסמנו על כך בספרות והראינו כי בעד 70% ניתן למצוא מומים חמורים יחד עם שקיפות מעובה וכי הימצאות מומים חמורים מעלה את הסיכון פי 8 להימצאות גם בעיות כרומוזומליות. לכן, אנו ממליצים מראש לשלב בין הבדיקות".
מתי יש צורך בבדיקות פולשניות?
"בדיקות פולשניות כגון: סיסי שלייה או דיקור מי שפיר מבוצעות באינדיקציות רפואיות (גיל אם מבוגר, ממצאים המתגלים בבדיקות האולטרה-סאונד השונות או בעקבות סיפור משפחתי) ו/או עקב רצון האישה".
מה עושים כשבסקירת מערכות ראשונה מתגלים מומים לעומת כשמתגלים בסקירת מערכות שניה?
"בכל מקרה בו מתגלים ממצאים לא תקינים בסקירות המערכות השונות, האישה עוברת ייעוץ מפורט הכולל ייעוץ גנטי, ייעוץ מומחה בתחום בו נמצא הפגם (קרדיולוג ילדים, נוירולוג ילדים, וכו') או ייעוץ מולטידיסיפלינרי הכולל רופא מרפאה לסיכון גבוה או יחידה לרפואת העובר, גנטיקאי, רופא ילדים וכו'. בעקבות הייעוץ, האישה יכולה לעבור בירור גנטי כגון: סיסי שלייה או דיקור מי שפיר, המשך בירור ומעקב סונוגרפי או במקרים של מומים חמורים גם הפסקת הריון. כמובן שהפסקת ההיריון לאחר ממצאים בסקירה מוקדמת יותר 'קלה' ופחות טראומטית לעומת ממצאים בסקירה מאוחרת שעלולים להוביל גם להפסקת ההיריון ב'לידה שקטה'".
מה ההבדל בין בדיקת השקיפות העורפית השגרתית לזו המשולבת עם סקירת המערכות המוקדמת, מתי ניתן לבצע את הבדיקה המשולבת ומהן יתרונותיה?
"אנו מציעים היום לשלב בין בדיקת השקיפות העורפית לבין סקירת המערכות המוקדמת. אנו חושבים כי יש מקום לסקירה מפורטת של העובר וממליצים שלא 'להסתפק' בבדיקת הנוזל בעורפו של העובר. יש מקום לביצוע הבדיקה המשולבת בשבוע 13-13.5 והיא מבוצעת בגישה נרתיקית (או משולבת עם בטנית) ובה נסקרות מערכות העובר.
"יתרונה הגדול של הבדיקה המשולבת הוא גילוי מוקדם יותר של תקינות או תקינות העובר. ניתן לבצע בשלב זה גם את בדיקת הדם המשולבת עם השקיפות העורפית, וניתן, במקרים בהם נדרש בירור גנטי, לבצע עדיין סיסי שלייה (ולא לחכות לדקור מי שפיר בשבוע 17-20). במקרים חמורים ניתן לבצע הפסקת הריון שהינה 'קלה' יותר בשבועות מוקדמים אלה. חסרונות הבדיקה הם שישנם מומים התפתחותיים שניתנים לגילוי בשבועות מאוחרים יותר (אם כי אין הבדל מהותי לעומת הסקירה בשבוע 14-15). זה 'שומט את הקרקע' בפני בדיקות הסקר של השקיפות העורפית ודורש מיומנות רבה יותר בביצוע הבדיקה בשבועות מוקדמים יותר".
בשנים האחרונות נכנסה לשימוש סקירה שלישית הנעשית בשבוע 30-32. מה ניתן לגלות בה?
"אין כיום 'סקירה שלישית' המומלצת על ידי משרד הבריאות. אנו מכנים את הבדיקה הזאת כ'בדיקת התפתחות העובר בשליש השלישי'. ידוע כי ישנם מומים התפתחותיים העלולים להתגלות במהלך ההיריון גם לאחר שתי סקירות תקינות קודמות. הבדיקה מבוצעת בשבועות 30-32 בגישה בטנית (אך גם בגישה וגינלית לבדיקת מוח העובר כשזה נמצא במצג ראש). הבדיקה מאתרת בעיקר הפרעות בהתפתחות המוח אם ישנן, אך גם גמדות, הפרעה בגדילת העובר, ריבוי או מיעוט מי שפיר, בקע בסרעפת, גידולים בעובר, ממצאים במעיים ובכליות ועוד. בנוסף, נבדקת השלייה וחבל הטבור לשלילת ממצאים כגון: שליית פתח, שלייה נעוצה (בצלקת ניתוחית קיסרית קודמת),VASA PREVIA (כלי דם המקדים את העובר) ועוד.
"במרבית המקרים הבדיקה תהיה תקינה. במקרים חמורים ניתן אף להפסיק ההיריון גם בשלבים מאוחרים אלה. בחלק מהמקרים בהם מאובחנים ממצאים שאינם חמורים עד כדי הפסקת ההיריון, אלה מובאים לידיעת ההורים בכדי שלא 'יופתעו' לגלות את הממצאים בלידה וניתן עדיין להתייעץ בהריון גם עם המומחה בתחום (כירורג ילדים, נוירולוג ילדים וכו') שהוא גם זה שיטפל ביילוד לאחר הלידה בעת הצורך".
אילו בדיקות מבוצעות במרפאתך?
"מרפאתי ממוקמת במרכז המומחים ברחוב הברזל בתל-אביב. היא מצוידת במכשירי אולטרה-סאונד המתקדמים ביותר בשוק, מכשיר מוניטור, קולפוסקופ ועוד, אך ההון האנושי הוא המייחד אותה. במרכז ישנם רופאים רבים ממגוון תחומים, בעיקר מתחום רפואת הנשים, ובמרפאתי במרכז מבוצעות כל בדיקות האולטרה-סאונד השונות, כולל כאמור שקיפות עורפית – הבדיקה המשולבת עם סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת ובדיקת ההתפתחות בשליש השלישי ('סקירה שלישית') וכן כל בדיקות האולטרה-סאונד בתחום הגינקולוגיה כולל אולטרה-סאונד תלת מימד ודופלר (זרימות הדם בעובר ובאגן). הייחוד של מרפאתי הוא שאישה המגיעה אליה יכולה להיעזר כמעט בכל הרופאים/ המטפלים/ות בתחום רפואת הנשים והמשיק לה. במרפאה עובדת רופאה אחראית מיון נשים המטפלת בכל תחומי המיילדות וגינקולוגיה, כולל רפואת מתבגרות וגיל המעבר. רופאה נוספת אחראית על מרפאה לסיכון גבוה. רופאים אחרים הם רופא פריון ורופא המתמחה בצוואר הרחם, קרדיולוג ילדים. גסטרואנטרולוג המתמחה בבעיות ברצפת האגן ושתי מטפלות ברפואה אלטרנטיבית/ פיזיותרפיה/ דיקורים/ הידרותרפיה, להקלה על מגוון סימפטומים בהריון וברפואת נשים בכלל".
פרופ' צלאל הקים ומנהל קבוצת פייסבוק חשובה בתחום האולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה בה חברים למעלה מ-2000 רופאות ורופאים מכל רחבי העולם ובה מתקיימים דיונים ערים על מקרי אולטרה-סאונד, מומים עובריים וכו.
פרופ' ירון צלאל הוא רופא משנת 1980. את לימודי הרפואה למד בבית ספר לרפואה בהדסה עין כרם בירושלים. בצה"ל שירת כרופא מוטס והיה מפקד גף פינוי בהיטס ביחידת 669 של חיל האוויר. את התמחותו במיילדות וגינקולוגיה סיים בבית חולים קפלן ברחובות (התחיל בכירורגיה ועבר לגינקולוגיה). הוא עבד במשך שנים רבות ביחידת האולטרה-סאונד בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר וכיום עובד במרפאה פרטית במרכז מומחים אותו הקים בתל אביב. את דיקורי מי השפיר מבצע פרופ' צלאל בבית חולים אסותא בתל-אביב.
פרופ' ירון צלאל – מרכז המומחים
כתובת: הברזל 9א, תל אביב
טלפון: 03-5440059
פרופ' ירון צלאל. צילום: גל צלאל
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה או חוות דעת מקצועית והוא אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מוסמך בתחום
תגובות