"היה לנו גרפיטי על הבית ושרפו לנו את הדלת. הלכתי עם שומר ראש וחטפתי אבן בראש"

דב תבורי ז"ל

"יצא לנו ללכת למשחקים של הפועל פתח תקווה ביחד וזה היה קצת מביך"

בני תבורי, בנו של דב תבורי ז"ל, שהיה ראש עיריית פתח תקוה בין השנים 1978-1989

בני תבורי

"כשאבא שלי נבחר הייתי בן 23 ובאותה תקופה הייתי בלש במשטרת פתח תקווה ולכן לא הייתי כל כך מעורב", מספר בני. "אני זוכר שהתחיל כל הבלגן עם קולנוע היכל ואז כבר לא הייתי בבית ואחותי ליאת היא זו שעברה את כל הקשיים. בתקופה שאבא היה ראש עיר, היינו בקשר יום יומי. באותה תקופה התגוררתי בבית ומאחר שהוא היה עסוק אז התראינו פחות והייתי נוסע אליו למשרד בעירייה. מידי פעם גם יצא לנו ללכת למשחקים של הפועל פתח תקווה ביחד וזה היה קצת מביך. אני הייתי אוהד שאוהב להיות ביציע ועכשיו אני הולך עם אבא שלי ראש העיר. אבל מעבר לכך, אבא שלי לא השתנה כבנאדם, הוא המשיך להיות אבא טוב, אבא שדאג ונרתם תמיד כשהיינו צריכים עזרה. זה לא שינה אותו כראש המשפחה ותמיד המשפחה זכתה לנוכחות והתמיכה שלו, הוא אף פעם לא נעלם לנו".
הוא מתייחס גם ללוח הזמנים של אביו: "הוא תמיד היה מגיע לאירועים משפחתיים ומפגשים. נכון שבלוח הזמנים שלו נכנסו גם התחייבויות אחרות, אבל זה לא פגע בנו. הדבר היחידי שאני זוכר וגם דיברתי איתו על כך והוא הביע על כך צער, זה שכאשר סיימתי קורס קצינים במשטרה הוא היה בחו"ל ולא היה בטקס שלי. זה היה אחד הדברים שחשתי כלפיהם תחושה של החמצה גדולה, אבל זה לא פגע באווירה שלנו".
כשתבורי הבן התחתן ועבר להתגורר בצפון, מידי שישי ההורים היו מגיעים לבקר את הנכד והקשר הצמוד נמשך.
אתה זוכר את תקופת הבחירות הראשונה?
"אני לא הייתי מעורב בגלל התפקיד שלי, אבל אחי אייל שהיה בן 17 ניהל את כל מטה המתנדבים, אף אחד לא האמין שיהיה כזה ניצחון. חשבו שאולי הוא יצליח לגרור את מועמד הליכוד לסיבוב שני ואפילו בזה לא היה צורך והיה ניצחון מוחץ. הייתה שמחה גדולה, מבחינתי מאופקת, כי צריך היה להחזיק פאסון בתפקידי. אני זוכר שהגעתי הביתה כשסיימתי משמרת וההורים כבר היו באולם שרת ושמעתי את תוצאת המדגם בערוץ הראשון וזה מילא אותי שמחה גדולה. אבל לאורך כל התקופה, המשכנו להישאר משפחה פתח תקוואית, שאוהבת פלאפל ואוהדת את הפועל פתח תקוה. אני מגיע מידי פעם לעיר, לא ממש מעורב, אבל מידי פעם מתגעגע ועושה סיבוב בחובבי ציון. מאוד עצוב ומעצבן אותי שמלכלכים על העיר פתח תקוה, שיש לה סטיגמה שלילית, כי אני יודע מה יש בה. זו עיר עם איכויות, מערכות חינוך מעולות ומערכות בריאות טובות, יש בה המון זוגות צעירים והיא מתמודדת עם כל מה שעיר אחרת מתמודדת והיא בהחלט עיר טובה".

"טוב אין בזה, כי זה אבא שלא נמצא בבית ואוטומטית מייחסים אליך כל מה שקורה"

ליאת תבורי, בתו של דב תבורי ז"ל

ליאת תבורי, צילום קרן מזור

ליאת מדברת על כך שאביה כיהן כראש עיריית פתח תקוה במהלך אחת התקופות הסוערות בעיר, תקופה שכללה למשל את פתיחת קולנוע היכל בשבתות, מה שהביא להפגנות ממושכות של דתיים בעיר שהתנגדו לפתיחתו. כל אלו כמובן לא פסחו גם על בתו הקטנה, ליאת, שמספרת על הימים הקשים ההם, ועל הקושי בכלל להיות בן של ראש עיר מכהן. "טוב אין בזה", היא אומרת, "כי זה אבא שלא נמצא בבית ואוטומטית מייחסים אליך כל דבר שקורה, למרות שאין לך קשר לעניין. למשל אם את מצליחה זה בגלל שאבא שלך ראש העיר. אם מקבלים אותך ללהקה צבאית אז זה כי אבא ראש העיר, ואין שום קשר. בתקופה שאבא שלי היה ראש עיר, לא היו רשתות חברתיות כמו שיש היום. אנשים אמרו הכל בפרצוף. היום אנשים מסתתרים מאחורי מקלדת".
היא מוסיפה ומספרת על הימים הקשים של ההפגנות נגד פתיחת קולנוע היכל ואיך הסתובבה עם שומר ראש. "למשל היה גרפיטי ברחוב מונטפיורי, שבו נכתב לפוצץ את ליאת תבורי, וזה בהמשך לקולנוע היכל ולהפגנות שהיו", היא מספרת. "היה לנו גרפיטי על הבית ושרפו לנו את הדלת. הלכתי עם שומר ראש שנתיים ופעם אחת חטפתי אבן בראש. כזכור, אבא שלי סירב לסגור אותו בשבת, ועובדה שעד היום פותחים בתי קולנוע ועסקים בשבת. אני יכולה לומר שכל מי שמנסה לנכס לעצמו את העובדה שיש עסקים שפתוחים בשבת, אז שידעו שזה המשך ישיר למאבק של אבא שלי ולא של אף אחד אחר. אבא שלי נבחר כשהייתי בסוף כיתה א' והוא הפסיד לגיורא לב כאשר הייתי בצבא. בכל אותה תקופה בני המשפחה נשאבים לתוך כל זה בלית ברירה. אין להם אפשרות אחרת או בחירה אחת".
היא מספרת גם על רגעים יפים שקשורים לאותה תקופה: "הדברים הטובים קורים דווקא בדיעבד. היום אחרי שאבא שלי נפטר, אני פוגשת אנשים שאומרים שלא היה ראש עיר כמו אבא שלי, או שהוא היה ראש עיר אגדי, ונורא כיף לשמוע את זה. להגיד שתוך כדי תנועה זה חוויה, אז לא ממש. אבא היה יוצא ממש מוקדם וחוזר רק בלילה, ואי אפשר להרים טלפון לנייד. אני זוכרת שהייתי באה ללשכה ועוזרת למזכירות שלו בתור ילדה. היום זה לא קיים. אני התייחסתי לזה כאילו הולכים עם אבא לעבודה. אני חושבת שלהיות ראש העיר זה ממש להקריב את עצמך, וזה תפקיד כפוי טובה. צריך להיות ערוכים לכך, גם המועמדים וגם בני משפחתם".

איציק אוחיון
צילום זאב שטרן

"ירו לי על הבית, הייתי מוצא את עצמי ישן עם אקדח מתחת לכרית"

דוד אוחיון, אחיו של איציק אוחיון, שכיהן כראש העיר בין השנים 1998-2013

דוד אוחיון צילום זאב שטרן

"אנחנו כבני משפחה דווקא נפגענו שאיציק היה בשלטון", אומר דוד. "לפני הבחירות, אני הייתי קבלן גדול בתחום המתכת, עבדתי עם עיירת פתח תקוה, ואחרי שאיציק נבחר הוא לא הסכים שאף אחד מבני המשפחה יקבל עבודה מהעירייה כדי שלא ידברו ומן הסתם זה פגע בפרנסה שלי", הוא אומר ללא שום כעס. "איציק, דאג לא להכניס את בני המשפחה שלו לעבודה במועצה ועשה הפרדה. אשתי עובדת בעירייה, אבל אותה הכרתי רק אחרי שאיציק נבחר להיות ראש עיר, היא עבדה בלשכה שלו וכך הכרנו".
הייתה השפעה על המשפחה לעצם היותו ראש העיר?
"מאוד, לנו זה לא הוסיף בבית. אחרי שהוא נבחר, בקדנציה הראשונה, זרקו לנו רימון על הבית, שרפו לנו בתים, ירו לי על הבית והייתי מוצא את עצמי ישן עם אקדח מתחת לכרית. בקדנציה השלישית שלו, כבר ביקשתי ממנו לא להתמודד פעם נוספת, כי זה הפך להיות לא נעים".
אוחיון האח מספר על מערכת יחסים קרובה עם איציק: "היה לי איתו קשר יום יומי, הייתי רואה אותו כל יום ותמיד היינו משוחחים והוא היה מתייעץ איתי. כמשפחה היינו מאוד מאוחדים, כולם עשו ופעלו עבורו, היינו משפחה מגובשת ואיציק תמיד היה מגיע לכל האירועים המשפחתיים, תמיד דאג למצוא זמן עבור המשפחה ולא פספס אף אירוע. איציק, להבדיל מכל ראשי העירם שהיו בפתח תקווה, היה הולך לשלושה אירועים ביום ותמיד היה נותן מכספו מתנה ולא קונה מתנה על חשבון העירייה. הוא היה פותח את פנקס השקים ונותן סכום צנוע של 400-500 שקלים, תמיד משלם מכספו הפרטי".
הוא מתייחס גם למערכת הבחירות הנוכחית: "לצערי, המערכת הזו יצאה מפרופורציות. היא לא נעימה ולא נתקלתי במערכת כל כך מכוערת. איציק תמיד אמר לנו 'שלטים לא מנצחים בחירות' ותמיד רצה בחירות נקיות. גם אני תמיד לאורך כל מערכות הבחירות שלו, לא תליתי שלטי בחירות, אני לא בעד זה וכיבדתי את כל מי שנמצא סביבי".

אורי אהד צילום גדי אהד

"נכנסו באורי בחיים האישיים כדי להפיל אותו, לא בחלו באמצעים"

מירב ניר אהד, בת זוגתו של אורי אהד שכיהן כראש עיר זמני בשנת 2013

מירב ניר אהד

מי שחוותה במשך תקופה קצרה איך זה להיות בת זוג של ראש העיר, היא מירב ניר אהד, כיום אשתו. מירב ליוותה את אורי אהד כפעילה לפני בחירתו כראש העיר הזמני בשנת 2013 ולאחר בחירתו הפכו לזוג, בהמשך נישאו היום הם הורים לשלושה. מירב מספרת על החיים לצד אהד בזמן שהיה ראש העיר במשך 10 חודשים, כאשר באותה תקופה התפרסם גם הספר של אלירן היקרי, שפגע באהד בצורה משמעותית בבחירות, בסופן הפסיד לאיציק ברוורמן. "אנחנו הפכנו להיות בני זוג בערך בחודש מרץ שלפני הבחירות של שנת 2013, ככה שאת רוב הכהונה שלו עשינו ביחד", מספרת מירב, "כמובן שהיה קשה, והיום זה שונה כי יש לנו שלושה ילדים קטנים. אז מבחינה נפשית זה היה מאוד קשה. גם בגלל הספר שיצא ובכלל כל מערכת הבחירות הייתה קשה. מדברים על המערכת הנוכחית שהיו בה השמצות, אך לפני חמש שנים נכנסו בחיים האישיים של אורי כדי להפיל אותו. לא בחלו בשום אמצעים. תמיד פגעו בו בהיבט האישי. צריך להבין שבסופו של דבר מערכת הבחירות נגמרת ויש אנשים וילדים מאחורי הכתבות וההשמצות הללו. זה לא פשוט. אני באופן אישי לא האמנתי שהמערכת תגיע אז לרמה כזאת".
היא ממשיכה ומדברת על כך שבני משפחות נפגעים מהיותם ילדים או בני זוג של אנשי ציבור: "במהלך התקופה הזאת נוגעים בהמון דברים ומשפיעים על הרבה אנשים", היא מוסיפה, "כל משפחה של איש ציבור משלמת מחיר ואנשים בדרך כלל לא הולכים להיות אנשי ציבור אם זה לא נלקח בחשבון. אורי איש ציבור במהות שלו, ידעתי זאת הרבה לפני שהפכתי להיות בת זוגו. ברמה האישית אני מלווה אותו בדרך הפוליטית שלו מגיל 14. אני מלווה אותו כבר 20 שנה ועוד לפני שהפכנו להיות בני זוג".