בימים שבהם ישנם ילדים שסובלים מחרם חברתי, וחלק קטן מהם מוגדרים כמקרי קיצון, טוב שיש מי שמראה שאפשר להתנהג גם אחרת. עמית עזריה, תלמידת כיתה ז' בחטיבת בן גוריון בעיר, גילתה קצת לפני ל"ג בעומר כי לחלק מהילדים בשכבה אין עם מי לעשות מדורה. עמית הזמינה את הילדים האלה להצטרף למדורה שלה והודיעה לחבריה (שרצו לעשות מדורה קטנה רק עם כמה ילדים נבחרים) שאם זה לא מתאים להם, היא תחגוג את המדורה בלעדיהם.
מורן עזריה, אמה של עמית, מספרת: "קצת לפני ל"ג בעומר שאלתי את הבת שלי איך הכיתה שלה מתארגנת השנה. היא הסבירה לי שזה לא כמו ביסודי, ולא עושים כל הכיתה, אלא כל קבוצת חברים עושה מדורה משלה. שאלתי אותה איך היא יודעת שלכל הילדים יש מדורה והיא ענתה לי שלכל ילד יש את הקבוצה שלו. במקביל, קיבלתי מוועד ההורים העירוני, שאני חברה בו, את הסלוגן: 'אף אחד לא נשאר לבד, כולנו דואגים שלכולם יש מדורה'. צירפתי כמה מילים ושלחתי להורי הכיתה וכתבתי שאם יש ילד שאין לו קבוצה שהוא משויך אליה, נשמח לדעת, אפשר גם בפרטי. הורים בקבוצה מיד כתבו שהילד שלהם בכלל לא יודע שיש ל"ג בעומר. אמרתי לבת שלי שיש ילדים שאין להם מדורה והיא אמרה 'מה הבעיה, נצרף אותם למדורה שלנו'".
ומה קרה?
"למחרת אני נכנסת הביתה ושומעת שהבת שלי מנהלת מלחמות, מקליטה הודעה ובוכה. היא אמרה בהודעה 'תחשבו איך אתם הייתם מרגישים אם לא היו מצרפים אתכם למדורה'. בתגובה אמרו לה דברים כמו: 'מה את מתייפייפת, תדאגי לעצמך, ממתי אכפת לך מילדים אחרים?'. היא לא נבהלה והודיעה שהיא פותחת מדורה וכל מי שרוצה מוזמן להצטרף, בלי להחרים אף אחד. בהתחלה היא הייתה כמעט לבד, אבל בסוף כל הילדים הצטרפו, כמעט 70 ילדים מבן גוריון. ההורים נרתמו גם הם, אספנו כספים, הבאנו להם פיצות, אוטו גלידה, ערכנו שולחן חטיפים, שתייה, מכל טוב. החלטנו לקרוא לפרויקט מהשנה הבאה המדורה של עמית – מדורה לכל מי שרוצה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מה מבחינתך הלקח?
"בניגוד ליסודי, בחטיבות לא יודעים מי מוזמן ומי לא, אבל בהסברה נכונה לילד אפשר לדאוג לכך שאף אחד לא יישאר לבד. הסלוגנים יפים, אבל אם לא יהיה מי שידחוף קדימה, זו סתם עוד סיסמה. מאוד התרגשתי וגם עמית. צריך להיות ילד חזק כדי לעשות את מה שהיא עשתה ואני מאוד גאה בבת שלי. פה בדיוק המקום שלנו לנתינה מלאה מהלב".
עמית הוזמנה ללשכת ראש העירייה, רמי גרינברג, לשם תגיע בשבוע הבא כדי לקבל תעודת הוקרה. על המדורה היא מספרת: "היה ממש כיף. כל הילדים שלא היה להם לאן לבוא באו. קפצנו רקדנו, שילבנו אותם בכל דבר. הצלתי אותם מלשבת לבד בבית ולהרגיש רע בגלל שלא הזמינו אותם, ילדים בודדים. בכלל לא ידעתי כי השכבה מחולקת לחבורות וכשאמא אמרה לי אמרתי שזה לא הגיוני שהם יהיו לבד. רבתי עם חברים שלי שזה לא הגיוני ואני לא מוכנה שיישב על המצפון שלי ואני שמחה שהצלחתי לשכנע אותם".
תגובות