המשבר בעיניים של בני הנוער: "אני לא בבאסה, אבל אשמח לחזור לשגרה"

אז מה עושים בני הנוער בימי הקורונה? שניים מהם, בר אזולאי וצור הנדל, מספרים למלאבס על הלמידה מרחוק, החברים, ועוד.

"מה שחשוב לי באופן אישי זה לשמור על השגרה ולא להיכנס לשאננות, כי בשלב מסוים נחזור ללימודים ולבחינות הבגרות", מספרת לנו בר אזולאי, תלמידת כיתה י"ב, בתיכון הרב תחומי ב' (עמל ב'), שמנסה לשמור על סדר יום. "אני מתעוררת מידי בוקר ביקיצה טבעית לקראת השעה 7:00 ומבחינתי הדבר הראשון במהלך היום זה הלימודים, אני מעדיפה לסיים את הלימודים מוקדם ואז אני פנויה לשיחות עם חברים, לקרוא ספרים, לנגן ולהיות עם המשפחה".
מה את חושבת על הלמידה מרחוק?
"אני חושבת שזה דבר טוב, במיוחד משום שנכנסנו לתקופה ארוכה בבית. זה שומר על רצף למידה ואנחנו נשארים מעודכנים. כמובן שיש מקצועות בהם זה יותר מועיל כמו המקצועות בהם אנחנו נגשים לבגרות – מתמטיקה, פיזיקה וספרות, ויש מקצועות שזה פחות רלוונטי. בנוסף, זה נותן לנו אפשרות לשמור על קשר עם המורים. לי, נוסף ללמידה, מאוד חשוב לעשות ספורט ומידי יום אני מתעמלת בין חצי שעה לשעה, דרך סרטונים מהאינטרנט. אני משחקת בהרבה משחקים במחשב וזה זמן טוב בשבילי ללמוד דברים שרציתי ולא היה לי זמן כמו להתאמן על הגיטרה שלי, ללמוד שפה – אני לומדת וקוראת צרפתית.
מה לגבי ספרים/ סרטים?
"אני קוראת ספרים בעיקר באנגלית ומאוד אוהבת ספרי מתח. לסדרות וסרטים אני פחות מתחברת, זה פחות האופי שלי".

בר אזולאי

איך שומרים על קשר עם חברים?
"אני מדברת עם חברים לאורך כל היום, הרבה פעמים בשיחות וידיאו, בזום וכמובן משוחחים בטלפון. אנחנו מאוד רוצים לחזור ולראות אחד את השני וכמובן יש אפשרות להפר את הבידוד ולהיפגש, אבל זה משהו שלא בא מבחינתנו בחשבון, כי יותר חשוב להישאר בבית על מנת שהמגפה תחלוף כמה שיותר מהר".
ולצד זה קיבלת גם יותר זמן עם המשפחה.
"כן, יש הרבה יותר זמן איכות עם המשפחה, דבר שבשגרה כמעט ואין לי זמן. אנחנו יושבים ומדברים וזה מאוד נחמד, למרות שעדיין אני אוהבת את השגרה, לקום בבוקר, לצאת ולהתארגן. אני לא בבאסה, אבל אשמח לחזור לשגרה".
ואי אפשר בלי לשאול על נשף ומסיבת הסיום.
"זה אחד הדברים שכרגע עומדים בסימן שאלה. מדובר בשני אירועים שיש בהם התקהלות מאוד גדולה. מסיבת הסיום אמורה להיות עוד כחודשיים וחצי והנשף עוד כשלושה חודשים ואנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה ויש חשש אצל התלמידים. זה משהו שהוא סוג של סגירת מעגל, במשך שנים אנחנו מחכים לרגע הזה שעולים לבמה ומקבלים תעודת סיום, וכמובן מחכים לנשף של כל השכבה ביחד וכרגע זה קצת מבאס שאנחנו לא יודעים מי יהיה איתם".

צור הנדל

# # #

"כמו כולם, אני נמצא רוב הזמן בבית ומידי פעם אני יוצא לאימון או לריצה וקורא הרבה", מספר צור הנדל, תלמיד כיתה י"ב, איך הוא מעביר את היום. צור הוא היו"ר לשעבר של מועצת הנוער העירונית ובעבר כתב במדור הנוער של מלאבס. "ברגע שמשחררים כזו כמות גדולה של בני נוער ממסגרות החינוך הם לא יודעים כל כך מה לעשות עם הזמן שלהם", הוא אומר, "קראתי את הספר 'להעיר את הענק שבפנים' שמדבר על התפתחות והעצמה אישית ובספר יש חלק שמדבר על הצבת מטרות גדולות. אני חושב שרובנו קיבלנו הזדמנות גדולה לחקור את עצמנו, לנוח מההמולה סביבנו, להסתכל ולחשוב גם על העתיד. עכשיו יש לי זמן לחשוב על השירות הצבאי, מה אני אעשה כשאסיים את הצבא ואיך אני אנהל את עצמי בצורה נכונה. אני מתחיל לעשות סדר במחשבות ולכוון רצונות, איך אני מנצל את הזמן נכון, מהו סדר העדיפויות שלי בכל התחומים בחיים, גם ובמיוחד במקום ובזמן כשאין מסגרת", הוא אומר.
מה אתה חושב על הלמידה מרחוק?
"אני מוצא את זה כמשהו חמוד ולא יותר. כאל משימה שצריך לעשות ולא כלמידה אמיתית. לא מעט תלמידים מסמנים וי על המשימות שהם מקבלים וחוזרים לטלוויזיה או למחשב. הלמידה האמיתית, היא הלמידה שכל אחד עושה עם עצמו, הקריאה והלמידה על העולם, הזמן איכות שנוצר לך עם המשפחה, האפשרות לשבת, לדבר ולהיפגש בתא המשפחתי הוא משהו שבדרך כלל אנשים פחות פנויים אליו.
אתה בקשר עם החברים/ החברה?
"אני בקשר עם החברים בוואטסאפ והחברה שלי גרה בחיפה, אז אנחנו לא נפגשים וזה מאוד מאתגר. אתה מוצא אלטרנטיבות אחרות לתקשר. נכון שזה לא תחליף למגע ושיחה פנים לפנים, אבל זה מה שיש כרגע וזה לא כזה גרוע".
ומה עם ההמשך?
"כרגע אנחנו רק שבוע וחצי בבית ובלי מסגרת והגוף שלי בעיקר נח, אבל יכול להיות שעוד שבוע אני אשאל את עצמי מה אני עושה עם החיים שלי וכמה עוד אפשר להיות סגור בחדר ואולי אבין שזה גם מתיש ומעייף. יש לי מחוץ לבית לא מעט מסגרות ועשייה חברתית שבהם אני לוקח חלק, ביניהם "זמן מסך" פרוייקט שהקמתי דרך ארגון LEAD, ופרויקט לעידוד קריאה דרך תיאטרון שבו 40 ילדים מוכשרים וחכמים בכיתה ו' מכל העיר לוקחים חלק. מדובר בפרויקט שמופעל על ידי כמה חברים תיכוניסטים מוכשרים מאוד. הפרוייקט הופסק כרגע בשיאו וזה מצער מאוד, מצד שני אני רואה הרבה יוזמות של בני נוער של למידה מרחוק, עזרה לקשישים ושיחות איתם וזה דברים נפלאים. אני מאמין שבשלב כלשהו, אני אשמח לחזור להמולה של החיים".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו