בכיבוי אש, עם ילדים מעוטי יכולת: התלמידים שמתנדבים כל השנה

כ-10.000 תלמידים ובני נוער לוקחים חלק במסגרת תוכנית משרד החינוך "התפתחות אישית ומעורבות חברתית". במסגרת התוכנית מחויבים תלמידי החטיבה העליונה בהתנסות אישית בקהילה לצד חובותיהם ביוזמות ופרוייקטים קבוצתיים. עמידה בחובות אלה, מהווה תנאי לקבלת תעודת הבגרות.
"זו השנה השביעית בה פועלת התוכנית בעיר. בשנה שעברה סיימו את התוכנית 98.4 אחוז מהבוגרים", אומרת בגאווה מנהלת המחלקה להתפתחות אישית ומעורבות חברתית באגף החינוך העל יסודי, אלה זילברמן. "מטרת התוכנית, היא לטפח בוגר ערכי המרגיש שייכות לחברה, לקהילה ואחריות למדינה, בעל תחושת ערך ומשמעות".
הפרוייקט הוא שיתוף פעולה של המחלקה להתפתחות אישית ומעורבות חברתית בעירייה, האגף העל יסודי ברשות רויטל שפירא, משרד החינוך- מנהל חברה ונוער והמפקחת הרשותית אתי רביאן. במשרד החינוך מתחשבים בתלמידים ובעומס הלימודי ולכן בכיתה י' החובה מסתכמת ב-60 שעות אישיות ופרויקט קבוצתי, בכיתה י"א – 30 שעות אישיות ובכיתה י"ב מדובר רק בפרויקט קבוצתי. בנוסף גם זו השנה השנייה שבעיר פועלת התוכנית באופן ייחודי גם בכיתות ט' בחטיבות, אותה מנהלת מזל צומעי.
"לצד החובה, אנו מעודדים את התלמידים לקחת חלק במסלול הצטיינות חברתית" מסבירה זילברמן. "אנו פותחים את התוכנית לארגונים ומקומות שמעוניינים לקחת חלק ולקבל תלמידים להתנסות, כמובן לאחר שעברו נוהל הסדרה והתגייסו לטובת התהליך. התלמידים המסיימים את התוכנית בהצלחה מעידים כי חוו תהליך של התפתחות אישית משמעותית, רכשו כלים לחיים ומציעים לכל התלמידים המתנגדים לחובה זו, לפתוח את הראש ולנסות, כי הרווח האישי והחברתי עצום".

הנה שבעה תלמידים שמתנדבים במסגרת התפתחות אישית ומעורבות חברתית ייחודית בעיר.

בבית הספר ובצוות "גאווה בפתח תקוה"
רוני נקש, תלמידת כיתה י"א בתיכון בן גוריון

רוני נקש

ההתנדבות: עוזרת הוראה במגמת המוסיקה בתיכון, פעילה אקטיביסטית בצוות "גאווה בפתח תקווה" לחברי וחברות הקהילה הגאה.
"בתחילת הלימודים הצטרפתי לקבוצה של איגי", מסבירה נקש. "הקבוצה הייתה מסגרת נחמדה, אבל הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי. בהתחלה בחרתי לא לעשות כלום, עד שיום אחד שלחו בקבוצה מספר טלפון של מנהלת קבוצת הגאווה בעיר ואמרו שהם מחפשים מתנדבים לקיום פעילויות. הרמתי טלפון והגעתי לפגישה ראשונה. התברר לי שאני הכי צעירה במקום ושבמסגרת יש אנשים מהקהילה שרוצים לערוך אירועים עירוניים לקהילה שלנו במטרה שהעירייה תכיר בנו כקהילה ונקיים בסופו של דבר מצעד גאווה בשיתוף פעולה עירוני".
נקש מגיעה למפגשים פעם בשבועיים. האירוע הראשון שלהם הוא "יום נראות הגאווה הטראנסית". "אני אחראית על עיצוב האירוע ומנהלת את האינסטגרם של הקבוצה", היא מסבירה. "מבחינה אישית, זה תורם לי המון. אני מרגישה שסוף סוף מצאתי מסגרת שאני מתחברת אליה, גם ברמה האישית וגם בכך שאני תורמת לחברה. זה מאוד משמעותי עבורי, ממלא אותי וגורם לי להרגיש שיש לי תפקיד חשוב בעולם הזה. בנוסף, בבית הספר אני גם משמשת כעוזרת הוראה של מגמת המוסיקה בתיכון. אני בצוות ההגברה ושיש לנו אירועים קטנים והופעות ואנחנו גם אחראים לתחזוקת הכלים וההגברה. קיבלתי הכשרה קצרה ואני מנסה לעזור כמה שאני יכולה".

גן חיות לילדי הגן
ליעד יוסף, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר הרב תחומי א', עמל א'

ליעד יוסף

ההתנדבות: הקים גן חיות לילדי הגן הסמוך לביתו.
"אני מתגורר בכפר סירקין ומגיל צעיר אני אוהב בעלי חיים", אומר יוסף. "גדלתי על הסיפורים של אבא שלי. כשהוא היה בגילי היו לו בבית המון חיות. הוא סיפר על החוויות שלו והסביר איך זה ביגר אותו, אז יום אחד החלטתי שגם אני רוצה להתחיל לעשות פרויקט כזה. הקמתי מול הבית שלי פינה והתחלתי להביא בעלי חיים. זה התחיל בקטן עם כמה תרנגולות ויונים ולאט לאט גדל. בסמוך לבית שלי יש גן ילדים והצעתי לגננת להקים בשבילם בגן פינת חי ולשמחתי היא הסכימה. הקמתי גן חי פתוח שבעלי החיים מסתובבים בו ורק בלילה יש להם כלובים שהם יכולים לישון בהם. במקום יש יונים, תרנגולות, ארנבות, עז ותיש שנולדו להם שני טלאים קטנים וכולם גדלים ביחד באותה פינת חי".
יוסף מגיע בכל בוקר להאכיל את החיות יחד עם ילדי הגן. "אנחנו מחליפים להם את המים ומנקים, ועכשיו כשנולדו הטלאים, אני נמצא המון בפינת החי, כי הם צריכים להתרגל להיות עם אנשים וחברותיים וזה כיף גדול".
נראה שאתה נהנה.
"אני מרוצה אבל מה שעושה אותי הכי מאושר זה לראות את הילדים ואת השמחה שלהם. הם משחקים עם החיות עם חיוך על השפתיים וזה שווה הכול ומדרבן אותי להמשיך. נכון שזה דורש ממני הרבה השקעה ואחריות גדולה, זה לקום יותר מוקדם בבוקר ולוותר על דברים אבל זה הפך אותי ליותר בוגר".
בנובמבר אמור יוסף להתגייס לצה"ל והוא כבר מחפש מחליף. "אני מחפש מישהו שיחליף אותי, המשפחה כמובן תעזור וגם הגננת".

בכיבוי אש ובתוכנית שפת הסימנים
איתי דורי, תלמיד כיתה י"א בישיבת אמית אלירז

איתי דורי

ההתנדבות: מתנדב בכיבוי אש וכן לוקח חלק בתוכנית שפת הסימנים, בתוכנית משותפת של המחלקה להתפתחות אישית ומעורבות חברתית, אגף הנוער – מרכז גלים, והיכל התרבות.
"התחלתי להתנדב בכיבוי אש בכיתה י'", מסביר דורי. "יש לנו בישיבה שני תלמידים שנמצאים בכבאות, וכאשר הגיעו מהכיבוי להסביר על צופי האש בבית הספר זה נשמע לי מאוד מעניין, כי אני אוהב דברים מעשים".
דורי יצא לקורס עיוני בן חודשיים, בו למד איך מזהים שריפות ובעירה ואף עבר מבחן עיוני. אחרי החלק העיוני הגיע החלק המעשי. "אנחנו נקראים צופים אבל אנחנו לאט לאט משתלבים בפעילות השוטפת, פורשים זרנוקים ומפעילים את המשאבות של הכבאיות".
לדבריו הצופים יוצאים לשתי דרגות של פעילויות – בחשש לחיי אדם, כאשר אדם תקוע במעלית ובשריפות קטנות. "יש גם דרגה 3-4 אליה עברתי לאחרונה שזה כבר אירועים יותר גדולים", הוא מספר. "אני מאוד אוהב את מה שאני עושה ולא מפחד לצאת לפעילות. אני כן חושש לעשות טעויות. לשמחתי, לוחמי האש מקבלים אותנו מאוד יפה".
גם התוכנית של שפת הסימנים שהוא לוקח בה חלק חשובה עבורו. "לתוכנית הצטרפתי, אחרי שמנהלת מרכז הנוער הגיעה לשוחח איתנו ועניינה אותי מאוד. אנחנו לומדים את שפת הסימנים במפגש שבועי, עם מורה שהוא חירש וזה מאוד חשוב לדעת. עם הידע שקבלנו אנחנו משתמשים במסגרות שונות, אנחנו הולכים לגן של ילדים חרשים, עושים איתם פעילות. ביום השואה נסמן קטעים מסוימים מהטקס וזה מאוד מעניין. זה ללמוד לבטא את עצמך בדרך אחרת".

חונכות לילדים חולי סרטן
שי קורנפלד, תלמידת כיתה י"ב באולפנית ישורון

שי קורנפלד

ההתנדבות: לוקחת חלק בתוכנית "להושיט יד – חונכות לילדים חולי סרטן" וחונכת ילדה משדרות שגרה בדירה שכורה בעיר עד סיום הטיפולים. בנוסף היא מארגנת עם חברים נוספים פעילות חברתית.
"לעמותה הצטרפתי לפני שנה", מסבירה קורנפלד. "ראיתי בפייסבוק מודעה שישנה תוכנית חדשה של חונכות אישית והחלטתי להצטרף. קיבלתי חניכה שמתגוררת בשדרות ועוברת טיפולים פה בארץ ואני נפגשת איתה פעם בשבוע, כל פעם לפעילות אחרת. אנחנו יושבות ומדברות ועושות פעילות חברתית. בגלל שהיא חולה ורצוי שהיא לא תיחשף לציבור מרבית המפגשים מתקיימים אצלה בבית או בבית החולים".
מה למשל אתן עושות יחד?
"כשהיא סיימה מסגרת טיפולים היא החליטה להגשים חלום ולעשות בוק אצל מישהי מהאינסטגרם שהיא עוקבת אחריה. יצרנו איתה קשר, נפגשנו, והיא הצטלמה וזה היה מאוד מרגש. מהרגע הראשון התחברתי אליה וזה מאוד חשוב כי זה יוצר קשר טוב. בנוסף אנחנו משחקות ומדברות ומגשימות כמעט כל מה שהיא רוצה שנעשה ביחד".
במקביל קורנפלד יצרה קשר עם נועם ניזרי – המנהל פרויקט החנוכות, וביחד הם מקיימים פעילות חברתית מעשירה לכלל החולים. "לאחרונה הוצאנו אותם לטיול כיף", היא אומרת בגאווה. "ארגנו אוטובוס ויצאנו לחרמון, הם עשו גם טיול טרקטורונים וזה היה ממש כיף. הכל ממומן מתרומות".
מה ההתנדבות נותנת לך?
"זה נותן לי הרבה סיפוק. כשאני רואה את הילדה נהנית זה מספק אותי. אני אמשיך להתנדב גם בשנה הבאה בשנת השירות. ביקשתי שיימצאו לי חניך מהאזור בו אהיה באשקלון. זה פרויקט מאוד חשוב ואני רוצה להמשיך בכך".

מעבדת טלפונים חברתית
אביחי ברטוב, תלמיד ישיבת אמ"ית אלירז,כיתה י"ב

אביחי רטוב

ההתנדבות: הקים בבית הספר מעבדת טלפונים חברתית, בשיתוף הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, המחלקה להתפתחות אישית ומעורבות חברתית ותיכון אמ"ית אלירז.
"בחופש הגדול עשינו קורס לתיקון מכשירים ניידים במתנ"ס עמישב ובסיום הקורס העלו רעיון לפתוח מעבדה חברתית במתנ"ס", הוא נזכר. "זה לא יצא לפועל אז פנינו לרב הישיבה בהצעה לפתוח מעבדה בישיבה אצלנו. מדובר במעבדה חברתית שבה אנחנו מתקנים את המכשירים רק בעלות סמלית של החלקים. כרגע אנחנו עובדים כפיילוט בבית הספר והמטרה היא לפתוח את המעבדה גם לתושבי השכונה והסביבה".
במעבדה עובדת קבוצה של תלמידים שמתנדבים שלוש פעמים בשבוע, ברטוב הוא המנהל והאחראי על כל הפעילות. אילו תקלות הם מתקנים? מסכים שבורים, שקע אוזנייה לא תקין וכו'. "בדרך כלל למי שאין ביטוח לטלפון לוקח את זה למעבדה חיצונית וזה מאוד יקר", אומר ברטוב. "אנחנו חוסכים להם לא מעט כסף. לשמחתי, התגובות שאנחנו מקבלים הם מאוד טובות. התלמידים מתלהבים ויש כאלה שמגיעים למעבדה ומבקשים לרכוש גם אביזרים לטלפון שאנחנו מוכרים במקום".

חוג קט רגל חינם לילדים
אורי אילן, תלמיד כיתה ט' בחטיבת פיינשטיין

אורי אילן

ההתנדבות: הקים עם חברים חוג קט רגל לילדים שידם אינה משגת, בשיתוף מרכז הנוער שעריה.
"באופן אישי אני מאוד אוהב להיות עם ילדים", מסביר אילן. "אני מכניס להם מוטיבציה והם נותנים לי מוטיבציה. מצד שני, אני מאוד מחובר לכדורגל, אמנם לא משחק אבל אוהב את המשחק, והחלטתי שבמסגרת פעילות מעורבות חברתית לפתוח חוג כדורגל עם עוד חברים מהשכבה".
יחד החברים, אדם ספרו, אושרי ראובן ואפיק עובד, אילן מקיים את החוג בכל יום ראשון בשעה 16:00. "ארבעתנו מגיעים למקום, יחד איתנו יש את משה מישון, המלווה המבוגר במקום, ואנחנו מעבירים להם תרגילי חימום, מאמנים אותם ולאחר מכן גם משחקים. גם אנחנו מצטרפים למשחק".
בכמה חניכים מדובר?
"בין תשע לאחת עשרה חניכים שמגיעים מידי שבוע. פתחנו קבוצת וואטסאפ ההורים וכל הזמן אנחנו מדרבנים את החניכים שיביאו עוד חברים. אנחנו עושים הכל באהבה ובלב פתוח וגם התגובות שאנחנו מקבלים מאוד טובות. אני נהנה עם הילדים וזה כיף. אני מקווה שאוכל להמשיך את הפרויקט גם בתיכון".

חוגי יצירה חינם לילדים
נועה גולוב–אביבו, תלמידת כיתה ט' בחטיבת פיינשטיין

נועה גולוב–אביבו

ההתנדבות: מתנדבת בפעילות "האושר הקטן" יוזמה של קבוצת בנות להעביר חוג יצירה, ספורט, דרמה וריקוד לילדים שידם אינה משגת בשיתוף מרכז הנוער שעריה.
"בתחילת השנה, המורה למעורבות חברתית דיברה איתנו על יזמות", אומרת גולוב-אביב. "ואני ועוד כמה חברות מהשכבה החלטנו שגם אנחנו רוצות לעשות פרויקט התנדבות. בהתחלה חשבנו להקים חוג תאטרון ולבסוף, הוחלט לפתוח חוג מעורב של מספר נושאים כשכל שבוע אנחנו יכולות לחדש ולהתחדש".
יחד איתה בפרוייקט נמצאות התלמידות רוני פנקינסקי, שני בר-עוז, אגם גיגי וליז. "את הפעילות אנחנו מעבירות כולנו ביחד", היא מסבירה. "הילדים שמגיעים הם מבית הספר בסביבה לאחר שקיבלו המלצה מהיועצת שלהם. גודל הקבוצה משתנה ונע בין חמישה לשמונה ילדים בכל פעם. התגובות שאנחנו מקבלות הן מאוד טובות. הבנות מחכות בכל שבוע למפגש ואומרות שזה כיף ושואלות האם הפעילות תתקיים גם בשנה הבאה. אנחנו באופן אישי מרגישות שזה מצליח ושיש לנו סיבה בכל פעם להגיע ולהעביר את הפעילות. זה מאוד חשוב גם מבחינה אישית וגם כתרומה לקהילה. חשוב לנו שהילדים יכירו ילדים נוספים שהם לא מכירים במסגרת חוג יצירתי. הם מגיעים בכיף ואנחנו מאוד מקוות שנמשיך בפרויקט בשנה הבאה, או שנקיים פעילות אחרת".