תלמיד בבית ספר יסודי לתלמיד אחר: "אני טורקי, הרגתי כבר ארמנים ואתה הבא בתור"

פעיל בקהילה הארמנית בעיר טוען שבאחד מבתי הספר היסודיים בעיר היו שתי תקריות אלימות, לטענתו על בסיס אתני. בבית הספר אומרים שמדובר בתקרית נקודתית בין שני תלמידים שלא התרחשה על בסיס אתני.

מ' מספר כי בעיר יש קהילה ארמנית ענפה ואחד התלמידים, שהוא בן למשפחה שעלתה לארץ מארמניה, סובל למעלה משנה מהתנכלויות על בסיס קבוע מצד ילד ממשפחה שעלתה מאזרבייג'אן. "לפני למעלה משנה אותו ילד שאל את התלמיד אם הוא ארמני, כאשר הוא נענה בחיוב הוא אמר לו 'אני טורקי, הרגתי כבר ארמנים ואתה הבא בתור", מספר מ', הפעיל מהקהילה הארמנית (האזרים רואים עצמם אומה אחות לטורקיה, מט"ל). "צריך להבין שמדובר על תלמיד בבית ספר יסודי שמאיים על תלמיד אחר בבית הספר בכיתה נמוכה יותר", הוא אומר. "מהר מאוד האיומים הפכו למעשים ואותו ילד אזרי תקף את התלמיד. ההורים פנו למשטרה והמשטרה טענה בפניהם שאין להם מה לעשות מאחר ומדובר בקטינים, התקיימה שיחה בבית הספר בנוכחות השוטר. חשבנו שהסיפור הסתיים, אבל לצערנו זה לא כך. לאחרונה התרחש עוד מקרה אלימות חמור, הפעם מחוץ לכותלי בית הספר. הסבתא של הילד הארמני הגיעה לקחת אותו מבית הספר, אותו ילד אזרי יצא החוצה והתחיל לקלל אותה במשך עשר דקות בשפה האזרית. הסבתא של הילד היא פליטה מבאקו ולכן מבינה את השפה. בשלב כלשהו, כאשר הסבתא ניסתה להכניס אותו למנהלת, הילד נתן לה אגרופים ובגלל עליית לחץ הדם שלה היא התעלפה".

לטענת מ', ההורים פנו פעם נוספת למשטרה ולבית הספר ולטענתם המנהלת חוזרת ואומרת שלא מדובר באלימות על בסיס אתני. "עד עכשיו לא נעשה שום צעד ממשי על מנת להפסיק את העניין, אומר מ', "לצערי בבית הספר מתעלמים מכך וטוענים שזו לא אלימות אתנית, אבל בפועל ההורים מרגישים שזה כך. זה התחיל בשנה קודמת, המנהלת התחלפה והשנה דבר לא השתנה וזה ממשיך. אנחנו מרגישים שלא באמת מטפלים בנושא, למרות פנייתנו , שלי ושל ההורים, גם למנהלת וגם לוועד בית הספר".

קצת רקע על הסכסוך ההיסטורי בין הארמנים לאזרים: מלחמת נגורנו-קרבאך הוא הכינוי למאבק אלים ומזוין שהתרחש מפברואר 1988 עד מאי 1994, בתוך המובלעת האתנית של נגורנו קרבאך בדרום-מערבה של אזרבייג'אן, בין הלאום האתני הארמני של נאגורנו-קרבאך הנתמך על ידי ארמניה לבין אזרבייג'אן. ככל שהמלחמה נמשכה, ארמניה ואזרבייג'אן, שהיו בתחילתן חלק מברית המועצות, שקעו במלחמה מתמשכת, בלתי מוכרזת, המאבק הפך אלים ובלתי מרוסן בין שתי הקבוצות האתניות, דבר שהוביל לשפיכת דמים. במאי 1995 הוכרזה הפסקת אש באזור בתיווך רוסי. הוסכם כי הכוחות הארמניים יסוגו מהשטחים שכבשו באזרבייג'אן ונגורנו קרבאך תקבל אוטונומיה תחת אזרבייג'אן. מאז ערוכים הצבא האזרי והארמני לאורך קו הפסקת אש ומעת לעת יש תקריות ירי, שהאחרונה בהן התרחשה בשנת 2016. בפועל הפסקת האש עדיין נשמרת.

חיילים ארמנים מתכוננים לירי ארטילרי לעבר כוחות אזריים בנגורנו קרבאך. צילום ארכיון AP

"צריך לכבות את האש בעזרת שיחות בבית הספר ובתוך הכיתה"

יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר, אמר: "בבית הספר שלנו יש גם תלמידים שהם עולים חדשים. על התקרית שמעתי לראשונה מ- מ', אני עדיין לא הספקתי לברר את זה. לפי מה שהוא תיאר לי, אז בטוח שיש משהו ואין עשן בלי אש וזה ילדים קטנים ואין להם דעה אז זה בטוח סיפור שהגיע מהבית, מהשכונה או מהחברים. ילד בגיל כזה, לא באמת אמור לדבר בצורה כזו, למרות שמדובר בסכסוך עתיק יומין ומדובר בקהילות סגורות. הם לא מתערבבים ולא דומים לעולים הרגילים. מישהו זורק להם משהו, אז הם ישר נדלקים, הם עמים חמים לא כמו מי שבא מרוסיה. אני עדיין לא דיברתי עם ההורים של הילד האזרי, אבל הבנתי שהם לא מאמינים שהוא אמר את זה. בכלל למי שגר פה בארץ, מאוד קשה להבין את העומק הסכסוך בין האזרים לארמנים, זה יותר גרוע מהסכסוך הישראלי והפלסטיני, זה יותר כמו הכורדים והטורקים ולכן זה דורש יותר תשומת לב מצד המנהלת ואני חושב שצריך לכבות את האש בעזרת שיחות בבית הספר ובתוך הכיתה ולסגור את זה ביניהם ולא להוציא את הסיפור החוצה".

על פי גורמים מהקהילה הארמנית יש בפתח תקווה כאלפיים עולים מארמניה ומספר דומה מאזרבייג'אן. "כל אחד מתגורר באיזור אחר בעיר, זה לא כמו הרובע הארמני בירושלים שהם גרים ביחד", מסביר גורם מהקהילה הארמנית. "אין בעיר סכסוך, בכל אופן לא כזה שאני שמעתי אליו וזה המקרה הראשון שאני שומע עליו בארץ ולכן צריך לפתור אותו. בכלל פה בארץ, הסכסוך לא רלוונטי, כל אחד חי את חייו. כשיש את יום הזיכרון לרצח הארמנים, כולם מתאחדים והולכים להפגנה מול שגרירות טורקיה, אבל בחיי היום יום, כל אחד חי את חייו והם יכולים להיות אפילו ביחסים טובים אפילו".

תגובת משרד החינוך: "בבית הספר לומדים גם עולים חדשים ממגוון מדינות ותרבויות שונות. דווקא בבית הספר לומדים התלמידים להכיר אחד את השני כאשר מנהלת בית הספר אינה מאפשרת לסכסוכים חיצוניים לחדור לתוך בית הספר ולהשפיע על חברת התלמידים. לדברי המנהלת, במהלך יום הלימודים והשהות בבית הספר, נשמרת מוגנותו של התלמיד מהמוצא הארמני".

תגובת דובר העירייה, חזי חקאק: "בבית הספר לומדים גם ילדים מלאומים שונים ומעדות שונות. בבית הספר תכנית לימודים ייחודית בנושא קבלת השונה. בשנה שעברה התנכר ילד בבית הספר לילד שלמד בכיתה נמוכה יותר בבית הספר על רקע מוצאו. המקרה טופל בחומרה וכלל שיח חינוכי עם הילדים, יידוע ההורים משני הצדדים, התקיים שיח עם שני ההורים בשיתוף השוטר הקהילתי שמקיים פעילויות חינוכיות בבית הספר, הילד הבוגר קיבלת תגובה על התנהגותו הפוגעת. מאז ועד היום לא התקיים בתוך בית הספר שום אירוע בין הילדים. למרות זאת, נודע לנו כי התרחשו כמה אירועים מחוץ לבית הספר – בגינה הציבורית וליד שער בית הספר, שכללו התבטאויות ואלימות. שני הצדדים פנו למשטרה והגישו תלונה. גם במקרים אלה, דאגנו ליידע את ההורים ולקיים שיח חינוכי עם הילדים. הוריו של התלמיד הבוגר לא מקלים ראש בנושא. כל הגורמים הרלוונטיים מדווחים".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו