רויטל שפירא: "המסגרת החדשה תקלוט את הנוער שנושר מהמסגרות החרדיות"

במוקד החלק הראשון של ועידת החינוך בפתח תקוה, היה ראיון אישי של מירב בטיטו עם מנהלת האגף לחינוך על יסודי באגף החינוך בעיריית פתח תקוה, רויטל שפירא. בתחילת השיחה אמרה שפירא שהאתגרים שעומדים לנגד עיניה יום יום הם המערכת עליה היא מופקדת. היא ציינה שבעיר פתח תקוה יש 24 מסגרות חינוך על יסודי. הבשורה הגדולה היא שהשנה לראשונה הצטרפה מסגרת של חינוך חרדי ממלכתי עם לימודי ליבה לנוער שנושר ממערכת החינוך הדתית. שפירא סיפרה: "במערכת החינוך שלנו יש בתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים דתיים והשנה יש לנו אפילו חרדי ממלכתי. זה חדש, חרדי עם לימודי ליבה, שמיועד לנוער נושר מהמסגרות החרדיות שנכנס תחת הכנפיים של העל יסודי".
בהמשך אמרה: "ביום יום אני מסתכלת על הילדים הפרטיים שלי, הם נמצאים בחינוך העל יסודי ואני רוצה עבורם מה שכל הורה רוצה, מקום שנעים להיות בו, שיהיה להם מבוגר משמעותי שיסתכל על הלבן שבעיניים וכאשר לא טוב להם, יהיה להם מי שידבר איתם. יש לנו מערכת חינוך מצוינת, מורים שעושים עבודה מופלאה, ששוכבים על הגדר עבור כל ילד". בשיחה ציינה שפירא שהם מבקרים בבתי הספר לפחות פעמיים בשנה ושומעים על אתגרים, יוזמות חינוכיות, הישגים לימודים, מהווים מקור לייעוץ וכן נפגשים עם תלמידים במסגרות שונות.
אחת הבעיות שעלתה בשיחה היא המחסור במנהלים. שפירא הסבירה שמדובר בסוגיה מאוד מורכבת: "בחלק מהמקומות אנחנו מתקשים למצוא מנהלים ראויים, אבל לשמחתי בפתח תקוה יש לנו קבוצת עתודה שאנחנו בונים אותה ומשקיעים בה".
עוד תחום עליו דיברה שפירא הוא שיבוץ ילדי החינוך הדתי בעיר. שפירא ציינה שבכל מה שקשור לבנות יש מענה אבל אצל הבנים זה הרבה יותר מורכב. "היסטורית בעיר פתח תקוה הישיבות התיכוניות בוחרות את תלמידיהן על פי קריטריונים שונים, כמו למשל הידע בגמרא, שיחות איתם וחוות דעת של בית הספר היסודי בו למדו. לכן אנחנו עובדים בשני כיוונים, עבודה עם הצוותים של המסגרות החזקות, שהחלום שלי זה שהן יפתחו את הדלת לתלמידים האלה. מצד שני, יש לנו מסגרת כמו 'אמית אלירז' שנותנת מענה מצוין לילדים שיש להם פערים לימודיים מאוד גדולים. בשורה התחתונה, כשמסתכלים על התוצאה בסוף י"ב רואים איך הם הדביקו את הפערים".
עוד היא התייחסה לכך שהחינוך הממלכתי נמצא במקום אחר וקולט את כולם, דיברה על החינוך המיוחד וכן על שיש אינטגרציה חלקית בתיכונים ובחטיבות.
נושא חשוב נוסף שהעלתה שפירא הוא פרויקט המיומנויות של המאה ה-21 שפועל במערכת החינוך בעיר שלוש שנים, ומטרתו לתת לנוער לצד תעודת בגרות גם מיומנות להתמודדות עם שוק העבודה. לאחר עבודה של צוותי מחקר הוחלט על שלוש מיומנויות שיינתנו לתלמידים: עמידה מול קהל, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית.
שפירא הסבירה: "הרעיון צץ מזה שפגשתי את הילד הפרטי שלי והחברים שלו, וביקשתי לדעת מה הם רוצים לעשות שיהיו גדולים והם לא ידעו להגיד לי. אחד הדברים שאנחנו רואים הוא שאולי הם ייצאו עם תעודות בגרות מצוינות אבל לא בטוח שיש להם מיומנויות להתמודד עם המאה ה-21 ועם שוק העבודה. בשלוש שנים האחרונות פתחנו צוותי מחקר ופיתוח בבתי הספר העל יסודיים, שעוסקים בעיקר בשלוש מיומנויות: 1. היכולת של ילד לעמוד ולדבר בציבור – עמידה מול קהל, לדבר על עצמו ולהציג את עצמו וזו מיומנות שעובדים עליה בתוך השעורים. 2. עבודת צוות – למדנו מזמן שאין הצלחות לבד. 3. חשיבה ביקורתית. זה ייחודי לפתח תקוה. אנחנו רוצים לכוון לעוד דבר מלבד הבגרות, והשנה נוסיף גם ניהול קריירות.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו