שובה של הלהקה: "אנחנו מאמינים ש'עבר הווה עתיד' יכולה להצליח שוב"

כמעט עשר שנים חלפו מאז שלהקת “עבר הווה עתיד” הפסיקה את פעילותה לאחר שהייתה המרענן הבלתי רשמי של התרבות המקומית במשך שנים רבות, ואף הצמיחה שמות שהמשיכו בתחום שנים לאחר מכן. למי שמתגעגע יש לנו בשורות מצוינות – אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הלהקה המיתולוגית של פתח תקוה צפויה לשוב לפעילות בגרסה חדשנית ומעודכנת, עם נגנים וזמרים צעירים שאולי יהיו בעתיד הכוכבים מפתח תקוה שנאהב להתגאות בהם.

מלאבס מגלה כי מזה חודשים מתנהלים מאחורי הקלעים באגף הנוער והצעירים מהלכים להקמת הלהקה מחדש – מהלך שדרושים לו תקציבים. כעת, לאחר שראש העיר, רמי גרינברג נתן את האור הירוק עם הרבה עזרה של המשנה של ראש העיר רפי דהן, האודישנים צפויים לצאת לדרך בחודש הבא – ב-15 במאי וייקחו בהם חלק בני נוער תושבי העיר בלבד בגילאי 14 עד 18. לאור זאת, לא מן הנמנע שנראה את הלהקה בגרסה הראשונית שלה כבר באירועי הקיץ הקרובים.

“עבר הווה עתיד” הייתה לפני שנים רבות הלהקה העירונית של העיר ממנה צמחו לא מעט כוכבים. המייסד שלה והמנהל המוזיקלי הלא פחות מיתולוגי שלה היה הזמר והיוצר עוזי חיטמן ז”ל. הלהקה הוקמה בשנת 1976 ופעלה עד שנת 2010 לערך כשהיא שרצה שירים מקוריים שחיטמן כתב והלחין. בשנת 2004 נפטר חיטמן.

מי שייכנס לנעליו הגדולות הוא המנהל המוזיקלי הנוכחי של הלהקה, אבי אלבוחר, שהוא עצמו התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו בלהקה כנער “את ההליך המוזיקלי הרציני שלי התחלתי בגיל 15 בלהקת עבר הווה עתיד”, מספר אלבוחר. “בגיל 16 וחצי הייתי העוזר של עוזי. היום אנו מביאים את הלהקה למצב שלא רק מנגנים ושרים, אלא גם שהסטייל המוזיקלי ידבר לצעירים של היום.

***

מיכל צפיר: "מה שאני היום התחיל שם וזה כולל חזרות ומשמעת. בזמנו הופענו לא רק לבני נוער אלא גם למבוגרים ואפילו בבתי אבות. הלהקה יכולה להצליח אם היא תהיה טובה"

***

מיכל צפיר. צילום באדיבות ערוץ 10

אלבוחר, שהיה בלהקה בין השנים 1980 ל-1983 מספר: “במובן הכי פשוט ונכון, המטרה שלי היא להביא את הלהקה למקום שייתן ביטוי לנוער מוכשר או נוער פחות מוכשר אך עם מידת רצון עזה. החוכמה היא להביא אותם לביטוי מקסימלי, גם במובן של נגינה וגם במובן של שירה. תרבות זה נושא חשוב מאוד. בתקופה שלי פתח תקוה הייתה מאוד תרבותית, הייתה תזמורת ייצוגית ולצד זה היה את ‘עבר הווה עתיד’, וכל היופי היה הגיבוש של הנגינה ושל השירה. חוויתי בעבר הווה עתיד חוויתי חוויות מוטרפות”.

גם מנהלת הלהקה, מורן שטרן-אדרי, המשמשת בתפקידה כמנהלת אומנויות הבמה באגף הנוער והצעירים, מאמינה ביכולת הלהקה בגרסתה החדשה לחדש. “הרבה זמן אנחנו רוצים לעשות את המהלך הזה”, היא מגלה. “כבר שנים שאין באגף להקת נוער. כמו שהחזרנו את ה’פסתיכון’ לפני כמה שנים אנחנו מאמינים שהלהקה הזאת יכולה להצליח שוב. אנחנו בעידן אחר היום. עידן עם גירויים רבים שלא היו לפני 30 שנה. אני בטוחה שהמוכשרים ביותר יגיעו ללהקה, וזה יאפשר לנוער להיות על במות ולקבל ניסיון במה וגיבוש. זה לא כמו חוג שמפסיקים מתי שרוצים. זו להקה עירונית עם אחריות והדדיות והרבה ערכים מעבר לשירה”.

רפי דהן, משנה לראש העיר, וראש אגף הנוער שדחף להקמת הלהקה: “אחד הנושאים שהיה חשוב לי להחזיר הוא הלהקה הזאת. כאיש חינוך ותיק אני חושב שהמוזיקה היא סיפור חברתי וקהילתי יוצא מן הכלל. יש שם חברויות והתפתחות אישית. את זה ראיתי בלהקה לאורך השנים ויש בזה רלוונטיות גם כיום. זו מסגרת נוספת מעבר לאלו הקיימות ואנו כעירייה צריכים לאפשר לנוער לבטא את הכישורים שהם. גדלו בלהקה הזאת כוכבים גדולים בכל התחומים. היא הייתה מותג. ההורים כיום זוכרים אותה היטב וזה נכון לגאוות העיר להקים מחדש את הלהקה”.

"הנוער היה צמא"

מיכל צפיר (להקת ‘מנגו’, אשתו של במאי “הכוכב הבא” יובל צפיר ואושיית אורח חיים בריא בפני עצמה) שהייתה חלק מהלהקה בשנות ה-80, מתרגשת לאור הפרסום: “כל מה שאני היום התחיל שם וזה כולל חזרות ומשמעת. לי היה פשוט כיף שם. בזמנו הופענו לא רק לבני נוער אלא גם למבוגרים ואפילו בבתי אבות. אני חושבת שהלהקה יכולה להצליח אם היא תהיה טובה. באותם שנים בלהקה קיבלתי את כל הניסיון שלי. היו לנו פעמיים בשבוע חזרות במקלט בשוק, וחיכיתי לזה כל השבוע. עוזי חיטמן לימד אותנו את המשמעת הזאת ואת הכבוד למקצוע. אלו בסופו של דבר הדברים החשובים ביותר. אם זה היה אפשרי, הייתי שמחה שהבת שלי תהיה בלהקה כזאת”.

להקת עבר הווה עתיד באחד מגלגוליה. צילום צלם סמי פרג'

אלבוחר, דווקא מדגיש את ההבדלים בין הנוער של אז ושל היום. “קשה יותר להגיע לנוער של היום כי הקשר שלהם לעולם הוא רק דרך המחשב”, הוא מסביר. “הם רואים את האלמנטים המוזיקליים אבל מתקשים ליישם ולהגיע לעולם התרבות. אנחנו נפתח עבורם את הדלת. בכל הקשור לעבר מה שהיה היה. כעת אנו רוצים לעשות משהו מחודש עם התאמה להיום. עבורי ברמה האישית, יש פה הרבה יותר מסגירת מעגל, זה עצם העובדה שאני הולך להמשיך את עוזי חיטמן. אם עוזי היה בחיים הוא עד היום היה עם עבר הווה עתיד. הוא היה טיפוס כזה ומאוד טוטאלי. אם לא הוא, זה כבוד גדול עבורי לקבל את ההזדמנות הזאת”.

לדבריו ייתכן מאוד שכבר בקיץ יראו את הלהקה על הבמות. “אם האודישנים יעברו כפי שאנחנו מדמיינים אז בתחילת יוני אנו מתחילים לעבוד ואז אין מניעה שביולי או באוגוסט כבר יהיו שניים או שלושה שירים”, הוא מעריך. “לגבי מופע מלא זה ייקח יותר זמן, כי תהליך אחר. המטרה היא ליצור בהם את הגירוי הנכון ולהביא אותם למצב של עצמאות על הבמה. לא רק למד אותם לשיר, אלא גם ללמד אותם מה זה התחום הזה, החל מהרמה הטכנית של הבמה, דרך מה כוללת הפקה ועד ממש להכשיר אותם להופיע”.

***
מורן שטרן-אדרי: "נשמח להביא את ארץ ישראל הישנה והטובה בסגנון עכשווי. היופי הוא לפתוח לנוער של היום את הראש לגרסה חדשנית של שירים של פעם"
***

מי שהיה בזמנו מנהל אגף הנוער, עם הקמת הלהקה ב-1976, הוא ראש העיר לימים איציק אוחיון שדחף להקמת הלהקה יחד עם מי שביים אותה אדי מוכתר. “פעם היו באים אלי 200 בני נוער והיום אני לא יודע אם זה יעניין אותם”, חושש מנגד מוכתר. “צריך למצוא דרך למשוך אותם. אני מאוד מקווה שיצליחו עם זה. לפני עשר שנים התחילו כל תוכניות הריאליטי והנוער כבר רואה את הדברים אחרת. היום כל אחד מקליט משהו ומעלה ליוטיוב. אמרתי לראש האגף רפי דהן שאני מייעץ להם לחפש מישהו שיכתוב שירים ללהקה”.

ספר על אותם ימים של הקמת הלהקה.
“הקמנו את הלהקה עוזי חיטמן, איציק אוחיון ואני. בזמנו פשוט פגשנו את עוזי ואמרתי לו שיש לנו מנהל האגף שרוצה להקים מעין להקה צבאית. עשינו אודישנים, ואז הנוער היה צמא לזה. באו המונים. יצרנו הופעה שנמשכה כשעה וחצי של שירים וקטעי משחק. זו תוכנית של ממש. בזמנו היו בה 17 בני נוער. הם היו נשארים שלוש שנים והולכים לצבא”.

עוזי חיטמן ז"ל. צילום באדיבות משפחת חיטמן

“אנחנו משהו אחר”

שטרן-אדרי, מה יהיה הסגנון המוזיקלי שלה והאם תהיה מוזיקה מקורית או רק קאברים?
“יהיה גם וגם. אך להבדיל מהלהקה המקורית, שהייתה רק שירה, פה אנו עושים אודישנים לנגנים ואנו רוצים שהכל יהיה בלייב. אנו רוצים שיהיו כאלו שישירו וגם כאלה שינגנו. וזה גם הכוונה להתאמה לעולם של היום – פחות פלייבקים ויותר לתת לנוער גם לנגן. בגלל שאנו רוצים גם שירה וגם נגינה לייב, אז יש פה יותר התעסקות והכל הרבה יותר מורכב, אך זו המטרה שלנו. גם הסגנונות יכולים להיות חופשיים, כאשר החלוקה תהיה די שווה בין בנים לבנות”.

הרבה כוכבים יצאו מהלהקה המיתולוגית ההיא, לדעתך זה מה שיקרה גם הפעם?
“לדעתי כן, זה נותן להם ניסיון במה ראשוני וביטחון ומעשיר אותם בלמידה, ואחרי הצבא החברה האלו יכולים לפרוח ולהגיע למקומות אחרים. מי שבאמת מוכשר יקבל כלים והוא יכול להמשיך ללהקות צבאיות ומעבר לזה. יש גם הרבה חבר’ה בלהקה המקורית שעובדים עד היום בתחום המוזיקה כמנהלים מוזיקליים. אולי הם לא מפורסמים כמו האחרים, אך הם עדיין עובדים בתחום. כמו המנהלת המוזיקלי של הלהקה היום, אבי אלבוחר, שסוגר מעגל עם הלהקה”.

איך תסתדרו עם הסגנון המוסיקלי החדש העכשוי שמיוצג על ידי סטטיק ובן אל ונועה קירל למשל. לדעתך ללהקה כזאת יהיה קהל?
“אנו לא מנסים להתחרות, ואין ספק שאנחנו משהו אחר. אנחנו לא צמד אלא להקה וזה משהו שונה אבל עדיין מותאם להיום. נשמח להביא את ארץ ישראל הישנה והטובה בסגנון עכשווי. היופי הוא לפתוח לנוער של היום את הראש לגרסה חדשנית של שירים של פעם. מה שימשוך אותם זו להקה שתופיע בעיר ואולי גם מחוץ לעיר, להקה שתהיה ייחודית שתופיע באירועים. התוכן והסגנון זה משהו שנבנה ביחד איתם ואני מקווה שהכי מוכשרים יבחרו ויחד נבנה את הסגנון”.

אם תשאלי ברחוב נוער על להקת עבר הווה עתיד, את חושבת שמישהו ידע בכלל על מה מדובר?
“ההורים הפתח תקוואים יודעים ומכירים, בני נוער פחות, אבל הם לא חייבים להכיר. עצם זה שמקימים להקה עירונית שלא היה הייתה פה כבר הרבה שנים, זה כבר יעשה את שלו. אני בטוחה שיהיו כאלו שישמחו לקחת בזה חלק. יש היום להקות בית ספריות ויש שם ביקוש, אז ללהקה עירונית גדולה ומקצועית יותר, יהיה ביקוש גדול יותר”.