לפני שנה וחצי הבן שלי נדרס. היינו יחד במקום בטוח, בשדרה ללא מכוניות, ופתאום משום מקום הגיע ילד, שלדעתי עוד לא הגיע לגיל בר מצוה, רכוב על אופניים חשמליים והעיף את הבן שלי. רגע אחד זרקתי נייר לפח, וברגע השני ראיתי את אבישי (אז בן 7) נגרר על האופניים ועף הצידה כשראשו התמלא תוך שניות […]
טור אישי במוסף הארץ זלזל ביהירות ובבוטות בסופרים, סילף את המציאות והרגיז אותי. להלן תגובתי הזועמת
כמו בכל שנה, לקראת שבוע הספר אני שמחה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן. 7,000 ספרים ראו אור השנה, קבלו המלצה לחמישה ספרי חובה
"כן" השבתי משועשעת. "ובאופן מוזר זה הראיון הכי מלחיץ שהיה לי אי פעם". מאירה ברנע גולדברג שאלה את עצמה את כל השאלות הקשות, בעיקר על איזכורו של אבישי בטורים שלה. ראיון בלעדי
בעל החומוסייה בצפון, נהג האוטובוס, הנער עם האופניים והאשה שמחמיצה לי פנים. ארבעה סיפורים על ארבעה אנשים
לא יודעת איך ולמה הרשיתי לעצמי, אבל מצאתי את עצמי מתערבת בשיחה של שתי חברות ומסבירה מדוע צריך ספרים לנשים בלבד
טור תודה למנהל בית הספר יד לבנים, ליועצת, למחנכת ולשאר הצוות רגע לפני שכבר לא אוכל לשתף את כולם במה שקורה בחייו של אבישי
קשה לי לשכנע שהספר החדש שלי הוא לא על חמותי. אז לכל מי שחושב כך כדאי לקרוא כאן את מה שיש לי לספר. במילה אחת: זכיתי
האסימון נפל לי כשאבישי אמר: "הצעתי לה את הכסף שלי כי אני לא צריך אותו". ידעתי שאני צריכה לעשות משהו בנדון
אני חושבת שמגיעות לנו הצגות ילדים טובות יותר. אבל מצד שני, גם אנחנו כקהל לא נותנים תחושה שצריכים להתייחס אלינו ברצינות
מגיל צעיר הבנתי שהמוח שלי לא קולט פרטים בסיסיים בחשבון ולח הכפל הפך בשבילי ללוח האימה. להורים שלי זה אף גרם לקחת אותי לאבחון. חושבים שמשהו השתנה?
מה זה שלוש, שאלתי. "חמודה, אל תיבהלי, אבל נראה שחבל הטבור כרוך סביב הצוואר של העובר שלוש פעמים". זה היה 24 שעות אחרי שהאחות בקופת חולים התעקשה שאסע לבית החולים, ובכך הצילה לי את ההיריון
המשפט "ברוך שלא עשני אישה" קצת מוגזים, אבל לפעמים בא לי להיות גבר. לצאת החוצה גם בשתיים בלילה לאימון בלי לפחד, לשמוע על נשים שהוטרדו ולא לחשוש שזה עלול לקרות גם לי
הפקידה שצרחה על הקשיש, הרופא שהתעצבן עלי. למה חזרתי מזועזעת מביקור בסניף קופת חולים בעיר
גם מבחני תרגול לקראת מבחן מחוננים מנסים למכור לנו. סליחה, זה לא משהו שכל אחד אמור לקבל ממשרד החינוך?!
אני מדברת אל אלוהים מאז שאמא שלי הייתה קוראת לנו להדליק נרות שבת. שואלת, מבקשת, מבטיחה
אבישי חזר מבית ספר עם המון שאלות ולא בהכרח ידעתי מה לענות. הייתי בת 17 כשיצחק רבין נרצח. הייתי בטוחה שמשהו גדול יתרחש כאן בעקבות הרצח, שמישהו יתעורר
כשהייתי ילדה קטנה ישבתי מפוחדת בשיעורי תורה. השם המפורש של אלוהים הפחיד אותי. ולמה נזכרתי בזה עכשיו? גם זה קשור לאבישי
