ועדת שמות והנצחה המליצה על עשרה אישים להנצחה בעיר. המיקומים בהם יונצחו ייקבעו בהמשך. בין האישים שיונצחו בפתח תקוה, ראש ממשלת ישראל השמיני והנשיא, שמעון פרס, שחקן הפועל פתח תקוה מני בסון, תת אלוף מרדכי ציפורי ועוד.
ראש העירייה רמי גרינברג אמר: "עם כניסתי לתפקיד, אני פועל להנצחת אישים וקהילות אשר תרמו רבות לעיר ולתושביה ולמדינה בכלל. אנחנו נמשיך להוקיר תודה לאישים החשובים שעיצבו את דמותה של העיר והעם וכן נפעל כדי לשמר את האירועים ההיסטוריים לטובת הדורות הבאים שגדלים בעיר. פתח תקוה תמיד תזכור את עברה ואת העובדה שבזכות אנשי מעשה ערכיים היא משגשגת היום".
להלן המלצות הוועדה:
ראש ממשלת ישראל השמיני שמעון פרס 2016-1923. מדינאי ואיש ציבור. כיהן כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל, בין השנים 2014-2007 וכראש ממשלת ישראל השמיני בין השנים 1986-1984 – במשך כחמישה עשורים שימש חבר הכנסת ובחלקם היה שר בממשלות ישראל בתפקידים בכירים. מייסד מרכז פרס לשלום וחדשנות וראש המרכז.
תת אלוף מרדכי (מוטק'ה) ציפורי 2017-1924. יליד פתח תקוה. פעל בתקופת המחתרות כמפקד באצ"ל לאחר מלחמת השחרור. שירת בצה"ל כקצין שריון. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לפעילות ציבורית ונבחר לכנסת ה-9. בשנת 1977 התמנה לסגן שר הביטחון בממשלת בגין, בתקופה זו שימש מרדכי כשר ביטחון בפועל בעת מבצע "אופרה" להשמדת הכור הגרעיני בעיראק. בבחירות לכנסת העשירית התמנה כשר התקשורת. בשנת 1986 מונה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, תפקיד בו שימש עד לשנת 1993.
שארל אזנבור (אזנבוריאן) 2018-1924. זמר צרפתי וידיד אמת של מדינת ישראל והעם היהודי. בנם של חסידי אומות העולם. הוריו ברחו מרצח העם הארמני ולכן הרגישו חובה מוסרית להציל יהודים מהשמדה. דמותו מדגישה את הקשר ההיסטורי והעמוק בין שני העמים. שארל אזנבור, היה מוכר בכל העולם בזכות השאנסונים בצרפתית, וגאה במורשתו הארמנית. הוריו שנמלטו מהטבח בבני עמם במלחמת העולם הראשונה, הסתירו יהודים בחדרו בזמן מלחמת העולם השנייה. בראיון מיוחד שקיים בשנת 2017 במוסף דיוקן של מקור ראשון, ציין: "דבר אחד איני מבין: מדוע דווקא מדינת היהודים אינה מכירה באופן רשמי בטבח העם הארמני".
יעקב אוסטר 1998-1935. נולד בצ'רנוביץ ברומניה. בגיל שש נלקח עם משפחתו לאוקראינה. אביו החביא מהגרמנים את בני משפחתו בצריף בו סבלו מרעב, קור עז ומחלות, עד אשר נלקח לעבודות כפייה. בהמשך חזר והציל את בנו יעקב אוסטר. בשנת 1947 ברחו האב והבן מרומניה לבולגריה ועלו על ספינת המעפילים בשמה העברי – "קיבוץ גלויות". עם הגעתם לחופי חיפה, הבריטים לא אפשרו לספינה להיכנס לתחומי הארץ והם גורשו לקפריסין – שם שהו במחנות העבודה כחצי שנה עד להקמתה של מדינת ישראל. עם הגעתם לארץ התיישבו ב"נווה עוז". יעקב למד בפנימיית "בן שמן". בשנות ה-50 התגייס לצה"ל, שירת בנ"מ בחיל האוויר והשתתף במלחמות סיני, ששת הימים ויום הכיפורים. מייסד ובעל העסק הראשון בעיר שהיה סוכנות אתא – "אתא אוסקר הלבשה בע"מ" . בשנות ה-70 שימש כיו"ר ועד ההורים של ביה"ס "גורדון". ממקימי בית הכנסת להנצחת שואת יהודי רומניה – "קדושי רומניה.
פנינה מדליון 2021-1949. אשת חינוך. נחשבת למנהלת המיתולוגית של אגףגני הילדים בעירייה. אישה פורצת דרך אשר תרמה למערכת החינוך בפ"ת בכלל ולגני הילדים בפרט. פעלה לטובת הילדים בלי יוצא מן הכלל בדגש על ילדי החינוך המיוחד דאגה לרווחתם בכל התחומים: הלימודי הפיזי הנפשי. תרומתה הרבה למען הגיל הרך, התלמידים ובני המשפחות בעיר לא תסולא בפז.
יצחק חולדנקו 1990-1911. בן אברהם דוד. נולד בירושלים, תלמיד ישיבת "עץ החיים". בשנת 1965 עבר להתגורר בעיר. לפרנסתו עבד במס הכנסה והיה פעיל בהתנדבות כחזן ראשי במשך 30 שנה בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" תחת שרביטו של הגבאי, ראש חברה קדישא הרב בנציון גליס זצ"ל. במסגרת התנדבותו פעל וערך טקסים בימי הזיכרון הלאומיים לשואה ולגבורה לחללי מערכות ישראל, וכן בימי עצמאות. היה שותף פעיל בטקס חילופי משמרות צה"ל ביד לבנים. לימד חזנות וניגן בלשכת דוד ילין.
אוראל מוגאמי 2021-2004. נדרס למוות בכביש 40, סמוך לביתו, ב-19.4.2021. למד בבתי הספר מורשה ועמיטל, התחנך בישיבת אמית כפר גנים. הדריך בתנועה נוער נווה עוז והדריך חניכים מכתות ו'-ז' בשבט מעלות מעפילים סניף בני עקיבא. היה אהוב על חניכיו בסניף ומחוצה לו תרם באופן משמעותי לאווירה נעימה בכל מקום שנמצא. אישיותו החיובית היוותה חלק מהותי מצוות ההדרכה של הסניף. אוראל בנה סביבה נעימה ותומכת לחניכים. הוא אופיין בתשומת לב מיוחדת לסביבה ובשקט שלו. הוא ראה אחרים והיה שם כדי לעזור, לתמוך ולהקשיב. החתירה שלו לאמת היא זו שהובילה אותו בעבודה מול החניכים, מול הצוות ובאופן כללי בכל ההתנהלות שלו בסניף. הסניף היה בית עבורו והוא פעל ללא ליאות על מנת שהסניף ימשיך להיות פעיל ויהיה מקום מפגש לכולם.
אמנון בעדני 2020-1948. הקדיש את חייו, בין היתר, לגישור בין האוכלוסייה החילונית והדתית בעיר. אמנון פעל בהתנדבות במשך שנים רבות בסיוע לאוכלוסיית הקשישים במוסד סיעודי נאות השרון ובבתי חולים בעיר. בנוסף, כפעיל מרכזי בארגון מקור הברכה אמנון נהג לבקר את החולים ולרומם את רוחם. כמו כן, כאשר אדם ערירי, שאושפז במוסד נפטר, אמנון היה מסייע בסידורי ההלוויה ועורך את התיאומים מול חברה קדישא. בנוסף היה נוהג להגיע בחגים לבית העלמין ולנקות את מצבות המאושפזים שנפטרו בכדי "לתת חסד גם לחי וגם למת".
מני בסון 2021-1968. נולד בעיר, גדל, התחנך והקים משפחה כאן בפתח תקוה. שיחק במועדון הכדורגל הפועל פתח תקוה מעל ל-20 שנה. מני היה דוגמא ומופת לצניעות, נתינה, כבוד ואהבת חינם מחד, ומאידך לנחישות, דבקות במטרה וכוח רצון. היה סמל ודמות להערצה במועדון הכדורגל של הפועל פתח תקוה. היה שותף עיקרי בזכייה בתואר האחרון של המועדון והעיר פתח תקוה בכלל כאשר הקבוצה זכתה בגביע המדינה בשנת 1992. מני החל לשחק במועדון הפועל פתח תקוה בגיל 6. במהלך השנים במחלקת הנוער הצטיין וזכה הן בתארים קבוצתיים כמו אליפות מדינה וגביעים, והן בתארים אישיים כמלך שערים ושחקן מצטיין. כמו כן, מני ייצג את המדינה במדי נבחרת ישראל החל מנבחרות הילדים ועד לנבחרת האולימפית. גם במדי הנבחרת מני הצטיין והוביל כמלך השערים. מני עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון בגיל שנחשב מאוד צעיר (16) וכבר כבש במשחקו הראשון בקבוצה. לאורך השנים מני היה חלק חשוב בקבוצה שהייתה אחת הקבוצות הטובות בארץ אם לא הטובה שבהן באותן שנים. לשיאו הגיע בעונת 91/92 כאשר הוביל את הקבוצה לזכייה בתואר גביע המדינה. מני הינו השחקן הישראלי הראשון שכבש במסגרת אירופית לאחר הצטרפות מדינת ישראל לתחרויות האירופיות בשנת 1992. הוא נפטר ממחלה קשה.
אריה חג'בי 2021-1955. בן למשפחת השכול של חללי נפגעי פעולות האיבה. אריה היה יליד העיר פתח תקוה, הוריו עלו מתימן מתוך ציונות ופעלו ליישוב הארץ. אריה גדל והתחנך במוסדות חינוך דתיים בעיר. את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני. אריה היה ראש ועד שכונת הולדתו "יוספטל" שבמזרח העיר, ובמשך שנים רבות דאג לפיתוחה ושגשוגה של השכונה ולרווחתם של תושבי המקום במגוון תחומים: סיוע במתן מזון לנזקקים, שותף פעיל בנושאי החינוך בשכונה והפעילויות במתנ"ס ובהנהלה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות