חייל מה תאכל? רב נגד מישל דרור עושה סדר במטבח הצבאי

אלפי חיילים ומפקדים בצה"ל יחגגו ביום שישי הקרוב את ליל הסדר במאות בסיסים ומוצבים ברחבי הארץ. אם בעבר לעשות סדר בבסיס היה מבאס ובעיקר בגלל האוכל, בשנים האחרונות צה"ל עשה קפיצה משמעותית בשדרוג המטבחים ובהכנת תפריט חגיגי במיוחד. רגע לפני כניסת החג והלחץ של הבישולים, מספר לנו רב נגד מישל דרור, מנהל מטבח של חטיבת "עוצבת עקבות הברזל" של חיל השריון ותושב פתח תקוה, על ההכנות והתפריט.
רב נגד דרור הוא בן 45, משרת 27 שנים בצה"ל, ומספר שבימים האלה, שלפני פסח, ההתרגשות במטבח בשיאה. "כמה ימים לפני החג, אנחנו מתחילים לקבל את אספקת המזון ומתחילים לחשוב על תפריט מיוחד לחג", הוא מספר. "אנחנו מחלקים את התפקידים במטבח, לכל טבח יש את המקצה שלו, על מנת שנוכל להגיע לחג מאורגנים ומסודרים. צוות הטבחים דואג להכל, מעריכת השולחן ועד הקינוחים. מספר ימים לפני כניסת החג אנחנו מסיימים להכשיר את המטבח והמטבח הופך נקי וחדש. אני באופן אישי מאוד אוהב לעבוד בסביבה כזאת, זה מזכיר לי את הימים הראשונים שלי כטבח וכמה אני אוהב את התחום ואת החג עצמו".
התפריט אותו יצר רב נגד דרור, לא מבייש מסעדת גורמה. הוא כולל מנות ראשונות של דג לברק ברוטב לימון ושום, דג מושט בעשבי תיבול, ארטישוק ממולא בשר ורוטב, גלילת חציל ממולאת בירקות לטבעונים, עשרה סוגי סלטים, מנות ביניים של תפוחי אדמה צעירים בלווי בטטה, אנטיפסטי עשיר, תפוח אדמה עם ירקות שורש ולביבות תפוחי אדמה. החיילים יכולים לבחור במנה העיקרית בין פילה בקר בנוסח הציידים, סטייק פרגית במרינדה צ'ימצ'ורי, חזה עוף ממולא פטריות או שוקי עוף ברוטב זיתים בנוסח איטלקי. גם בקינוח בצבא לא חוסכים והחיילים ייהנו ממבחר פירות העונה, מוס קפה/ פירות יער/ פסיפלורה, ועוגות כשרות לפסח.

רב נגד מישל דרור. צילום דובר צה"ל

נשמע לא פשוט להכין כזה תפריט.
"מערך המזון בחגים מספק לנו את כל חומרי הגלם שאנחנו צריכים בשביל שתהיה לנו אווירת חג ביתית".
כמה שעות אתם עובדים על מנת להכין כזו ארוחה?
"אנחנו מתחילים לעבוד בלילה קודם וצריך לזכור שלצד ארוחת החג אנחנו צריכים להכין גם ארוחות בוקר, צהריים וערב, ולכן העבודה מתחלקת בין הטבחים ושלושה טבחים עובדים על הארוחה החגיגית. לצד המפקדה, יש לנו גם שלושה מוצבים שגם בהם יש ארוחת חג חגיגית, לחלק מהם אנחנו מספקים את המנות ובאחד המוצבים יש שף שדואג לתפריט כולו. זה נכון שאנחנו עובדים כל הלילה וזה לא פשוט, אבל מה שחשוב לנו שבסופו של ערב החג, החייל יגיד וואו וזה מה שיהיה. כל שנה אני חושב איך לשדרג את הארוחה. אין כבר עוף ומוקפצים בחגים כמו שהיה בשנים עברו".
לצד האוכל, דואגים החבר'ה במטבח גם לאווירה ביתית, החל מסידורי השולחן, הלחמניות האישיות והשתייה. "יש לנו רב שעושה קידוש, יש תחרות שכוללת פרסים לאורך הסדר וכמובן פרס לאפיקומן".

חדר האוכל כבר מוכן צילום דובר צה"ל

איפה אתה עושה את החג?
"בבית עם המשפחה. אני יוצא אחרי שסיימתי לארגן את המטבח, עשיתי סבב במוצבים וראיתי שכולם מתודרכים וכל אחד יודע מה האחריות שלו. היו לא מעט שנים שעשיתי סדר בצבא, זו אווירה מאוד מיוחדת, האווירה של הלוחמים היא לא רגילה, משהו שקשה לראות ולחוש באזרחות".
את שירותו הצבאי החל רב נגד דרור בשנת 1992, כשהתגייס לחיל השריון. "במשך 10 שנים שרתתי כטבח כללי ולאט לאט המפקד ראה בי פוטנציאל ולקח אותי תחתיו", הוא מספר. "הוא עיצב אותי ממש, תמך בי לאורך כל הדרך ונתן לי את הכלים לעשות את התפקיד בצורה הטובה ביותר. הוא לימד אותי לא להתייאש או לוותר, והמילים האלה מקדמות אותי כל יום גם כמנהל מטבח. לאורך השנים שאני בצבא, האוכל השתפר ב-180 מעלות, גם מבחינת המבחר וגם מבחינת האיכות. מאוד משמח לראות אותי את ההשקעה של צה"ל במערך המזון".
הוא מסביר שלצד האספקה הקבועה צה"ל מספק להם כרטיס עם תקציב לקניית אוכל. "זה נותן לנו יד חופשית בעבודה, לבחור מה החיילים יאכלו ומאחר ואנחנו נמצאים איתם לאורך כל שעות היום, אנחנו יודעים מה הכי טוב עבורם", הוא מציין.
לפני שהתגייסת אהבת את המטבח?
"לא ממש. לא היה לי קשר מיוחד למטבח ותמיד אמא שלי הייתה המבשלת במשפחה. רק כשהגעתי לצבא התאהבתי במטבח ובבישול וזה סיפוק אדיר מבחינתי. זה התפקיד הטוב ביותר שיכולתי לבקש. כיום אני נותן לטבחים שלי יד חופשית במטבח, זה מאוד חשוב לי לעשות זאת על מנת שיהיה כמה שיותר גיוון. אנחנו דואגים שהתפריט יתאים לכולם, גם לטבעונים וגם לחולי הצליאק. שהתפריט יהיה מזין ומגוון וכולם יהיו שווים, אנחנו לא רוצים שמישהו ירגיש מקופח".
קשה לא לחוש באהבה הגדולה של מישל לתפקיד למרות השנים הרבות שחלפו. "אני אוהב להיות שייך לצה"ל ומערך המזון שתומך בנו בצורה בלתי רגילה. הסיפוק כשלוחם אומר 'תודה' ונהנה מהאוכל, זה שווה בשבילי הכל. אני גם מאוד מחובר לחיילים, אנחנו כבר ממש משפחה. בגלל שאני הנגד הוותיק ביותר בגדוד הם כבר קוראים לי האבא השני שלהם".

# # #

הוא נולד וגדל בפתח תקוה, הוא נשוי ואב לשלושה ילדים. "נולדתי וגדלתי בעיר, אני גר פה 45 שנים ונהנה מכל רגע, הקמתי פה את המשפחה שלי וזו הייתה הבחירה הטובה ביותר עבורי. אני נהנה מכך שהעיר צומחת מבחינת בילויים ופעילויות לנוער, העיר רק השתנתה לטובה וזה כיף לראות. גם האווירה והאנשים עושים את העיר טובה יותר לדעתי, תמיד כיף לחזור הביתה לאווירה המשפחתית בעיר, ולראות את השינוי שהעיר עוברת מיום ליום, במיוחד מאז ילדותי".
לאחרונה, דרור וחבריו הטבחים קיבלו סיכה יחידתית ראשונה ומבחינתו זה היה רגע מאוד מרגש. "קבלת הסיכה חיברה אותי עוד יותר למקצוע וסוף סוף מרגישים שיש יחס טוב לטבחים. זה נותן לי גאווה להיות מנהל מטבח וחלק מיחידה מאוחדת, נוסף על כך יש לנו מדים שמייחדים אותנו במקום מדי ה-ב' שהיו לנו בעבר. לקראת החגים, אנחנו גם עוברים סדנאות בישול והשתלמויות, בהן אנחנו לומדים איך להשתפר בבישול ולהפוך מאכל פשוט לטוב ביותר. הרמה פה היא מאוד גבוה וכיף לראות שמייחדים אותנו ומכירים אותנו באמצעות הסיכה החשובה הזאת".
בשביל מישל הרגעים הקטנים הם הרגעים המספקים והמשמעותיים ביותר. הוא זוכר את האירוע שמזכיר לו כל יום למה הוא עושה את מה שהוא עושה: "בשנת 2009, בזמן מבצע עופרת יצוקה היינו בעזה בזמן לחימה, והיינו צריכים לספק אוכל לחיילים. המג"ד בא אליי ואמר לי שהוא היה רוצה שינוי באוכל ויותר גיוון עבור הלוחמים שלו, נעניתי לכך בחיוב והחלטנו לפנק אותם ולהכין את האוכל הטוב ביותר שיכולנו לחשוב עליו. אני והטבחים שלי בישלנו עד הלילה ולבסוף פרסנו שולחן בשטח והבאנו את כל האוכל שבישלנו ללוחמים. הפנים שלהם כשהם ראו באמצע זמן לחימה אוכל ביתי, זה היה שווה הכל עבורי. לדעת מה אתה עושה בשביל אנשים שמגנים על המדינה שלך וכמות ההערכה שלהם כלפיך, דברים כאלה מגבירים את המוטיבציה שלי יום יום".
מה התכניות לעתיד?
"התכניות לעתיד שלי הן להישאר בצבא עם המשפחה השנייה שלי, החיילים והטבחים. אני חושב על להיות מדריך למוטיבציה בנוסף לכך, הרבה פעמים חיילים באים אליי עם בעיות ואני ממש כמו אבא, עוזר להם להתגבר על אותן בעיות ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמם. חשוב לי שהחיילים יהיו שמחים גם מעבר לאוכל. כשעושים את העבודה מהלב ומהנשמה, רואים תוצאות של השולחן".
מי מבשל בבית?
"אני, הילדים אוהבים את האוכל שלי. אני אוהב לארח גם את החברים בסופי שבוע, הבית פתוח ותמיד יש אוכל טוב ומיוחד על השולחן. זה שאני מצליח זה רק בזכות אשתי, שתומכת ותמכה בי לאורך כל הדרך. בלידה האחרונה של הבת שלי הייתי בעזה והגעתי רק אחרי שהיא נולדה וזה חלק מהמחיר שאתה משלם כשאתה משרת ביחידות סגורות, אבל אני אוהב את מה שאני עושה וזה ממלא אותי".