רחוק מהחזון הליברלי: טרגדיית הנשים באפגניסטן

באפוס המיתי "אודיסיאה" אשר נכתבה על ידי הומרוס, מתואר הגיבור המיתי אודיסיאוס בעודו נאלץ לצלוח מיצר מבהיל בין סיציליה ואיטליה. בצד האיטלקי נמצאה סקילה, מפלצת בעלת ששה ראשים שחטפה מלחים וגררה אותם למצולות. מן הצד השני הייתה כריבדיס, מערבולת שהטביעה אוניות על יושביהן. מצב זכויות הנשים באפגניסטן מאז שנת 2001 הוא של אודיסיאה מסוכנת ביותר בין השבטיות לאיסלאמיות.

בספטמבר 2001 הכריזה ארצות הברית מלחמה על הטרור העולמי. לאחר סילוק הטליבאן מן השלטון באפגניסטן הגדירו האמריקאים ומדינות תורמות נוספות את קידום מעמד הנשים במדינה כסמל לשינוי. לאחר אימוץ החוקה החדשה של אפגניסטן בשנת 2004 הושווה מעמד הנשים לזה של הגברים. בזמן ההתערבות נוצרה נציגות של נשים בפרלמנט, ילדות עודדו ללכת לבתי ספר ונשים להשתלב בשוק העבודה. לפני שנה נבחרה אפגנית לייצג את המדינה בוועדת האו"ם לזכויות האשה.

ברם, מאמצים אלה הסתירו את העובדה כי מצב הנשים באפגניסטן בשנים האחרונות היה רחוק מהחזון הליברלי. זאת בשל מסורות שבטיות נוקשות, שחיתות ונורמה של אלימות פטריארכלית. במדינה בה כ-70 אחוזים מן האוכלוסייה חיים באזורים כפריים המשיכו לחתן בכוח ילדות, סקלו נשים, אנסו והרגו נשים, הטילו מומים, כפו על נשים לחיות רק בביתן ועוד.

באוגוסט שנת 2010 בחר עיתון הטיימס (Times) הבריטי לשים תמונת שער עם פניה של הנערה ביבי עיישה, אשר אפה ואזניה נכרתו על ידי בעלה ובני משפחתו לאחר שברחה מהם. הכותרת קראה "מה יקרה אם נעזוב את אפגניסטן?" כותרת זו סימנה את הדרך והחובה של המערב בהנהגת ארצות הברית להמשיך במאמץ בניית האומה האפגנית. הנשים הפכו לסמל והצדקה לנוכחות.

ד"ר חן קרצ'ר, אוניברסיטת אריאל

שני גורמים סדקו את המחויבות של המערב. סדק משמעותי נוצר על ידי האליטה האינטלקטואלית. קבוצה זו הטילה ספק בהתערבות בינלאומית לשם הנחלת דוקטרינה תרבותית חלופית לזו המסורתית או האיסלאמית. האנתרופולוגית האמריקאית ממוצא פלסטיני, לילה אבו-לוע'וד, בספרה משנת 2013 – "האם נשים מוסלמיות צריכות שיצילו אותן?" – מציגה כתב ביקורת נגד הכתיבה המערבית. לדידה כתיבה זו עושה שימוש בנשים מוסלמיות כאמצעי לעשות הכללות בנוגע לדת ולתרבות המוסלמית. האוריינטליזם המגדרי הוא פיתוח התיאוריה של חוקר התרבות אדוארד סעיד "אוריינטליזם של המערב", התופס את הערבים והאיסלאם כהנגדה לעצמו ובכך מבנה עצמו מוסרית כנעלה יותר. לפי אבו-לוע'וד נשים במקרים רבים בוחרות לחיות בחברה המוכרת להן. רובן יעדיפו לחיות חיים בעלי צביון מסורתי. יתר על כן, מקרי האלימות הרבים נגד נשים מתרחשים בזמן ההתערבות ה"מערבית". כזה היה המקרה של ביבי עיישה.

הסדק השני נבע מ"תשישות התורמים". האמריקאים ובעלי בריתם הותשו משנים של התערבות אשר לא הביאו לשינוי דרמטי בהתנהלות החברה האפגנית אשר מדורגת גבוה במדדי שחיתות ואלימות. במקום להמשיך ולהשקיע הם העדיפו למשוך את ידם וזאת למרות התראות כי כל מה שנבנה יקרוס. אזהרות כי המוסדות האפגנים לא יחזיקו מעמד הוסתרו מעיני הציבורי. גורל הנשים אשר נישא על נס כהצדקה להתערבות הוצנע.

המחיר למגדר שלם באפגניסטן טרם ברור דיו. חדשות המגיעות מאפגניסטן מעידות כי נערות ונשים בורחות מבתי הספר והאוניברסיטאות. נשים נוטשות את מקומות העבודה ומחפשות לרכוש בורקות. הטליבאן הוציא קריאה למנהיגי דת לארגן רשימות של כל מי שהיא מגיל 12 ועד גיל 45 ואשר איננה נשואה. המטרה היא לחתן אותן באופן מיידי עם לוחמיו. מנשות אפגניסטן ניטלה הבחירה לעצב את חייהן. יש לזכור כאשר קריקטורות מציגות ניצחון של לוחם מוסלמי על סובייטי או אמריקאי, במובלע זהו גם ניצחון על הרעיון הליברלי של שוויון לנשים.

ד"ר חן קרצ'ר הוא מומחה ליחסים בינלאומיים, חוקר ביטחון לאומי וטרור, מרצה במחלקה למזרח תיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו