אשת לוט ותור אללה: הטיול, החידה וההפתעה

ים המלח. צילום: אילן אסייג

קלאסיקת הקלאסיקות בטיולי האקסטרים של תור אללה. כפי שסופר כאן בפרק הקודם, סיפורי תור אללה נסיעות בע"מ יכולים למלא ספר היסטוריה שלם. וכאמור, אחד הסיפורים הגדולים שייך לפרשת הפסל של אשת לוט, בואכה עין פשחה אשר בים המלח. וכי מה היה שם בטיול ההוא? וכי מדוע הטיול בעקבות פסל המלח של אשת לוט נחשב לקלאסיקה של הקלאסיקות בטיולי האקסטרים של תור אללה? ומעשה שהיה כך היה.

החידה וההפתעה. יום אחד מודיע תור אללה לזקנות שכונתנו כי בטיול הקרוב לעין פשחה, בואכה קומראן, את ים המלח, את עין גדי, הוא מתכנן הפתעה מרעישה וחידה גדולה. הוא לא פירט על מה ולמה אולם הדגיש כי עקב הפתעה, המסתורין והחידה הצפויים, יעלה מחיר הטיול ללירה ועשרים גרוש במקום המחיר הקונבנציונאלי הרגיל שעמד על לירה אחת לטיול בן יומו. דבר ההפתעה והחידה הדליק את נשות השכונה המעריצות עד כי עניין הספסור של עשרים אגורות במחיר נשכח כלא היה.

בגדי הים ושורטס הפסים. וכך, ביום הנבחר של הטיול מילאו אימותינו את סליהן במאכלי גורמה, לבשו את בגדי הים שלהן, יעני את שמלות ה"צ'ינצ'יני", והתרגשו לקראת הבאות. כמובן שלטיול הצטרפו גם הגברים הזכרים. ומה לבשו הזכרים? אלו לבשו כותנות פסים במקום בגדי ים ולמען האמת הם לא היו כל כך בענייני הפתעה וחידות, יען כי אותם עניין רק סגולות הגופרית שבמלח.

אומרים קדיש דרבנן על אשת לוט. עם אור ראשון של הבוקר יצא הטיול לדרך ואותו היום נרשם באותיות של זהב בספר דברי הימים שלנו. כאמור, תור אללה לא היה מדריך מדופלם בעל  ידע בענייני ארכיאולוגיה/ היסטוריה/ גיאולוגיה/ סוציולוגיה/ או אנתרופולוגיה כלשהם. למעשה, כל שידע לומר ולהדריך הסתכם ב- "מימין יש עצים, משמאל יש הר, מקדימה יש כביש ומאחורה עבר גמל..". אלא שבאותו היום נחה עליו רוח הקודש ואט אט הוא גילה לנופשים, בעיקר לנופשות, כי אנחנו הולכים לראות את אשת לוט בדמות נציב מלח!. כאשר התפשטה השמועה באוטובוס על דבר הגילוי הצפוי נכנסו כל המטיילים והמטיילות לכוננות התרגשות מחשמלת. צמרמורת אחזה בתיירי המעברה. "האומנם אשת לוט תעלה ותבוא מולנו? קבל עם ואוטובוס?" רעדו / שאלו זה את זו וזו את זה. והמענה בא מהר. בקילומטר ה־-183 של ים המלח, מעט אחרי אתר קומראן, בקע לפתע מהמיקרופון המקרטע קולו של המדריך תור אללה כשהוא מתרגש כולו, אבל מדבר בטון סמכותי של מומחה יודע דבר. "מימין למעלה על ההר אנחנו רואים את פסל המלח של אשת לוט..!". הנופשות הביטו אל ההר והחלו להזיע ואילו הגברים החלו להוציא סידורים כדי לומר על אשת לוט קדיש דרבנן. ואכן, על ההר עמד גוש אבן שלא דומה לשום דבר אבל משום מה תור אללה החליט שמדובר בפסל של אשת לוט. כמובן שלמדריך המסור כלל לא הפריעה העובדה שאף אחד לא ממש יודע היכן עמורה ובכל מקרה סדום נמצאת כמאה קילומטר דרומית משם. אמה מה קרה בהמשך הדרך?

סליחה טעות – זאת אשת לוט. כאשר תמה ההתרגשות, נאמר הקדיש ונאמרה תפילת האשכבה עלו הכל לאוטובוס ושם השתררה דממה. אבל לפתע שוד ושבר, יען כי בחלוף עוד כמה קילומטרים של נסיעה, בקע שוב קולו המתחנפן של המדריך תור אללה לאמור: "מחילה מכם אחים, טעיתי. ההיא לא הייתה אשת לוט. ההיא הייתה אולי אחותה. אשת לוט האמיתית נמצאת ממש מולנו באמצע ההר, יען כי אשת לוט לא הספיקה להגיע לפסגה…". ושוב החלה ההתרגשות ושוב הוצאו הסידורים לקריאת קדיש ואשכבה. אבל אוי הברוך. חלפו עוד מספר קילומטרים של  נסיעה במצב של כמעט עילפון, מהעליות ומהירידות לאוטובוס, ושוב בוקע קולו של המדריך, כשהוא מצביע על איזה גוש אבנים בלתי הגיוני: "אני מצטער. מחילה רבה מכם דודים ודודות אהובים … זאת הפעם אחרונה. אני חושב שאשת לוט האמיתית נמצאת בכלל כאן על פסגת ההר … אולי היו לו שתי נשים…". והאם זה הסתיים כאן? ממש לא. וכך נמשך הטיול לעין פשחה כשעלינו וירדנו מהאוטובוס שבע פעמים, יען כי כל כמה קילומטרים הראה לנו המדריך את אשת לוט האמיתית. אלא שבפעמים הבאות כבר לא אמרנו קדיש ולא קראו הזקנים תפילת אשכבה.למה ומדוע?! כי נגמרו להם המים והאוויר מהאשת לוט הזאת, יען כי היה נראה שהיא לא תיגמר לעולם.

ובסוף?!. הטיול הגיע לבסוף לעין פשחה כשהכל שפוכים עד עפר. אגב, הנופשים כלל לא כעסו על המדריך שהראה להם את אשת לוט כפול שבע. הם רק חיכו להפתעה השנייה שתור אללה הבטיח. ומהי ההפתעה?!. טיול השופינג בשוק האגדי של העיר יריחו. אבל זה כבר סיפור לטור אחר.