חדר האוכל הנטוש של קיבוץ גבעת השלושה, השוכן במרחק חציית כביש ממוזיאון פתח תקווה לאומנות עומד במרכז תערוכה חדשה של האמן ארנון רבין "מת מס' 57" – המוצגת במוזיאון.
אחרי שהקיבוץ התפצל בראשית שנות ה-50 נבלע בחלוף השנים אתר הקיבוץ הישן בתחום השיפוט העירוני של פתח תקווה המתפתחת. בתי הקיבוץ נעלמו, במקום הוקם בית אבות סיעודי, ובשטחים החקלאיים נבנו שיכונים. מהקיבוץ נותר רק חדר האוכל, מבנה ייחודי (בסגנון הבינלאומי) בתכנון אריה שרון, הניצב שומם. לאורך השנים שבהן עמד נטוש, היווה המבנה מוקד למאבקי שליטה מתוקשרים בנוגע לצביונו ולשימושיו העתידיים.
במיצב וידיאו בן שבע דקות, המצולם בשוֹט אחד, מבקש ארנון רבין לחמוק מהדיונים השגורים בתהליכי הג'נטריפיקציה העירוניים ובשקיעת החזון הקיבוצי, ובה בעת נשמר מאותה התפעמות רומנטית המיוחדת לאסתטיקה של חורבות ומבנים נטושים. במקום זאת הוא בוחר לשטוח את ההיסטוריה של חדר האוכל דווקא באמצעות סיפורו של עץ דקל קנרי, שניצב בסמוך לו והופך לגיבור הנוכח-נפקד של העלילה. העץ נפגע מחדקונית הדקל, חיפושית המכרסמת את ליבת העץ מבפנים והופכת אותו – בדומה לבניין חדר האוכל עצמו – למסוכן, מט לנפול. משהוכרע גורל הבניין השומם והחל תהליך שיפוצו ושיקומו, הוכרע גם גורל העץ – אלא שזה לא "שוקם" אלא קיבל רישיון כריתה, שבו הוא מכוּנה "מת מס. 57". ההחלטה לצלם את כריתת הדקל בשוֹט אחד, בעיצומו של תהליך שיפוץ הבניין, מדגישה את החד-פעמיות של המעשה, שאין הזדמנות נוספת לצלמו. בתחילת הווידיאו נראה הדקל כשהוא עומד יציב – אך בסיומו הוא כבר מוטל כרות על הקרקע.
בפס הקול ניתן לשמוע מכשיר שנועד למגר את ההתפשטות של חדקונית הדקל.
אוצרת: אור תשובה. התערוכה תוצג עד ה-16 בדצמבר 2017.
תגובות