על רקע הבחירות: איזו עיר הכי דמוקרטית בארץ ומה המצב בפתח תקוה ובראש העין?

על רקע הבחירות המקומיות מתפרסם מדד הערים הדמוקרטיות של רשת מרכזים לצדק חברתי, עמותה המעודדת יצירת קבוצות וקהילות מקומיות שיפעלו לשינוי חברתי. המדד מגלה כי העיר הגדולה הדמוקרטית ביותר בישראל היא הרצליה.

מדובר במדד שפותח בידי שני חוקרי רשויות מקומיות – הכלכלן יוגב שרביט ומתכנן הערים עידו פורת, והוא מביא בחשבון 7 תחומים ובתוכם כ-25 קריטריונים כמותיים. הוא כולל מדדים מובנים מאליהם כמו בחירות (אחוז הצבעה, גיוון סיעות ועוד), מידת השקיפות של העירייה וכן מדידה של מידת הפעילות הציבורית וההתנדבותית ביישוב ושיתוף הציבור. מידת ההתנהלות הדמוקרטית של מועצת העירייה לא נכללת בשל מחסור בנתונים.

המדד כולל גם משתנים פחות מובנים מאליהם כמו השקעה במרחב הציבורי, שיוצרת מרחבים לפעילות דמוקרטית. שרביט מסביר שהמדד הזה נבחר כיוון ש"אין לנו נתונים על מספר הפגנות ביישוב". מדד נוסף הוא איוש משרות מקצועיות בכירות, מה שיוצר סביבת עבודה מקצועית ולא פוליטית ברשות המקומית. לדברי פורת, "למרות שברשות המקומית אין הפרדת רשויות, יש שורת נושאים שמשפיעים על רמת הדמוקרטיה העירונית". הבדיקה נעשתה בקבוצות של רשויות מקומיות בגודל דומה.

בין הערים הגדולות (מעל 100 אלף תושבים), הרצליה, עם ציון מדד של 73%, היא העיר הגדולה הדמוקרטית ביותר וממוקמת לפני תל אביב עתירת המשאבים (72%), שחולקת את המקום השני עם חיפה. היתרון הגדול של הרצליה על פני תל אביב הוא בהשקעה במרחב הציבורי (86% מול 75%). במקום הרביעי מדורגת באר שבע עם ציון של 67% ואחריה במקום החמישי נמצאת ראשון לציון עם ציון 65%. במקום השמיני מדורגת פתח תקוה עם ציון של 63% ואחריה, במקום התשיעי, כפר סבא עם ציון 62%. חולון ממוקמת במקום ה- 11 עם ציון 60% ואילו רחובות במקום ה- 13 עם ציון 58%. למקום ה- 18 והאחרון בקרב הערים הגדולות הגיעה בת-ים עם ציון של 53%.

"אנחנו רואים שעיר גדולה עם משאבים יכולה לייצר יותר הזדמנויות למעורבות דמוקרטית", הסביר שרביט. "לערים עניות אין משאבים לייצר דמוקרטיה", הוסיף פורת, "הבעיה היא כמובן שההזדמנויות נחוצות לא פחות ואולי יותר בערים בלי משאבים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרואיד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

חמש מתוך שש הערים שמובילות בין הערים הבינוניות (100-50 אלף תושבים) במדד הן מהמרכז, כשהראשונה היא רעננה (69% ציון כללי, 96% על שקיפות). במקום השני משתלבת נהריה, עם ציון של 60%. ראש העין ממוקמת במקום הרביעי עם ציון 59%. מודיעין, בראשה עומד יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, ממוקמת רק במקום ה-8, באמצע טבלת הערים הבינוניות, עם ציון של 53% – 84% על שקיפות אבל 30% בלבד על פעילות ציבורית ושיתוף הציבור.

בששת המקומות האחרונים בין הערים הבינוניות נמצאים יישובים חלשים מהפריפריה או מהפריפריה החברתית: אחרונה מודיעין עילית החרדית (עם ציון של 36% – 17% בלבד על שקיפות), ומעליה בסדר עולה: אום אל-פחם הערבית (40%), רהט הבדואית, ביתר עילית החרדית (41%) ולוד ורמלה (52%). לכל היישובים האלה יש ציונים נמוכים במיוחד (15%-32%) על מעורבות ציבורית ושיתוף הציבור.

עם זאת, שרביט הדגיש שלא מדובר בגזרת גורל ויש ערים חלשות חברתית-כלכלית שמצטיינות במדד הדמוקרטיה. זה בולט בייחוד בין הערים הקטנות (50-25 אלף תושבים). אמנם רמת השרון במקום הראשון (68%), אבל אחריה שדרות (65%) ודימונה (61%), טירת הכרמל, כרמיאל (58%) ועכו. זאת, בעוד פרדס חנה כרכור רק במקום ה-12 (ציון כללי 54%, רק 39% על השקעה במרחב הציבורי). שדרות ודימונה חזקות במיוחד בתחום השקיפות.

מנכ"ל המרכזים לצדק חברתי, יזהר כרמון, אמר: "הרשויות המקומיות בולטות בשנים האחרונות כאיים של יציבות, אחריות ושפיות אל מול המשבר החברתי והמנהיגותי החמור. זה ממחיש עוד יותר את החשיבות של השלטון המקומי. תפקידנו כאזרחים וכאזרחיות להיות על המשמר ולזכור שסוגיות היומיום בחינוך, ברווחה, בתרבות ואפילו בביטחון נקבעות ומתעצבות קודם כל בעיר. הממצאים ממחישים את החשיבות של השלטון המקומי. תפקידנו כאזרחים וכאזרחיות להיות על המשמר ולזכור שסוגיות היומיום בחינוך, ברווחה, בתרבות ואפילו בביטחון נקבעות ומתעצבות קודם כל בעיר".