"אנחנו חייבים לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים, כערך עליון וכחובה מוסרית ולאומית"

הקונספציה שקרסה ומה יקרה ביום שאחרי: שאלות רבות עולות לגבי מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר והשבוע ניסינו לברר את חלקן בעזרתו של ד"ר שי הר-צבי (סא"ל במיל.), ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

"הופתעתי מאוד. כמו כולם", אומר בפתח הריאיון הר-צבי, תושב כפר סבא ולשעבר המנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, על מה שקרה ב-7 באוקטובר ושינה את חיינו תוך מספר שעות. הר-צבי מדבר על מה שכיום כולנו יודעים: "הקונספציה של רבים מאיתנו הייתה שחמאס לא מעוניין לקדם הסלמה בעזה. התפיסה הייתה שחמאס כופה בידול הפוך, כלומר, שקט בעזה תמורת הטבות כלכליות ויציאת פועלים לעבודה בישראל. הארגון העתיק את זירת הפעילות בעיקר לאיו"ש וללבנון כולל ירי הרקטות שהיה בחודש מרץ. זאת הייתה התפיסה שגם אני האמנתי בה ולכן גם אני הופתעתי".

בדיעבד, הקונספציה כשלה ובגדול.

"בוודאי, חד משמעית. קונספציה שלעצמה היא דבר חשוב אבל שהיא הופכת לקיבעון מחשבתי היא הופכת לדבר לא טוב. היה כשל בשלוש רמות: מודיעינית, בתגובת הצבא וברמה המדינית והכל הקרין אחד על השני. היו פה הקרנות הדדיות בין שלושת הרמות האלו וזה מה שהוביל לקריסה מוחלטת של הקונספציה וההפתעה האיומה של ה-7 באוקטובר. פספסנו בגדול לגבי כוונות וגם לגבי יכולות. לא חשבנו שהארגון הזה יכול להוציא לפועל מהלך כה רחב. יש הבדל בין חדירה של כמה מחבלים לבין 3,000 לוחמים שפולשים לישראל".

היערכות צהל ברצועת עזה, דובר צהל

עד כמה איראן עומדת מאחורי זה לדעתך?

"אין הוכחות שאיראן עומדת מאחורי ה-7 באוקטובר באופן ישיר, אבל אין ספק שאיראן עומדת בראש ציר הרשע כלפי ישראל. שיתופי הפעולה שלה בשנים האחרונות התחזקו עם חמאס וארגוני טרור נוספים במרחב. זאת שאלת המפתח, האם איראן ידעה על ה-7 באוקטובר מראש, סייעה והכווינה. אם יתברר שאיראן עמדה מאחורי ה-7 באוקטובר המשמעות הוא שארצות הברית והמערב יצטרכו לשנות באופן מוחלט את התפיסה כלפי איראן כי ברגע שהגדרת את חמאס כדאעש אין לארגון הזה זכות קיום בדיוק כפי שהמערב פעל בזמנו נגד דאעש".

איך אתה מעריך את התפתחויות הלחימה בצפון?

"איראן וחיזבאללה קיבלו החלטה לא להרחיב את גבולות המערכה נגד ישראל. חיזבאללה אמנם יורה לעברנו בצפון ומאתגר את ישראל בעיקר לאורך הגבול, אבל נזהר לא להרחיב את גבולות המערכה. יש כמה סיבות לכך: איראן שומרת את חיזבאללה כנשק אסטרטגי ליום שמישהו יחליט לתקוף או לאיים בצורה מוחשית שלה על מתקני הגרעין שלה. הסיבה השנייה היא שלחיזבאללה יש מדינה, לבנון. אם נפרק את החמאס הם יחשבו שהיעד הבא של ישראל יהיה החיזבאללה ופה עשויה להיות נקודת חשיבה נוספת של איראן וחיזבאללה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרואיד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

על ישראל לתקוף את חיזבאללה?

"כרגע לא. ישראל צריכה כעת להתרכז בשתי מטרות העל מול החמאס: ריסוק היכולות הצבאיות והשלטוניות מול החמאס והחזרת כל החטופים. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים כערך עליון וכחובה מוסרית ולאומית, כי אם זה לא יקרה זה ייזכר כמשהו לדיראון עולם".

איך אפשר להישאר עם האיום בצפון אחרי מה שקרה בדרום?

"ביום שאחרי עזה וחמאס, ישראל תצטרך לגבש תפיסה איך היא מתנהלת מול חיזבאללה כדי למנוע בוודאות את האפשרות שחיזבאללה ימשיך לאתגר ולאיים עלינו מצפון. אחת האפשרויות היא למשל  ליצור רצועת בטחון רחבה יותר. זאת מערכה ממושכת. בשלב הראשון צריך לטפל בחמאס עם ערנות בצפון, אבל ביום אחרי נצטרך לראות איך מבטיחים את הביטחון לתושבי הצפון אחרת הם לא יוכלו לחזור לגור שם".

זאת מערכה בינלאומית?

"בעיני האמריקאים, ישראל ומדינות מתונות, זאת לא מערכה רק בין ישראל לחמאס אלא יש כאן מערכה אזורית עם משמעויות גלובליות. לכן לתוצאות המערכה יהיו השלכות על המזרח התיכון ביום שאחרי. למשל, ירדן מבינה שאם ישראל לא תצליח לחסל את החמאס זה יכול להקרין על היציבות באיו"ש ועל הממלכה ולכן ירדן חד משמעית רוצה שישראל תרסק את החמאס, בדיוק כמו מצרים, מדינות המפרץ, סעודיה ועוד".

אפרופו סעודיה, אירועי ה-7 באוקטובר חיסלו את הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה?

"עד ה-6 באוקטובר דיברנו על נורמליזציה מול סעודיה והשיח היה איך להתקדם לעבר מהלך כזה. זה לכאורה נעצר, אבל אני לא חושב שזה מאחורינו. תוצאות המערכה יקרינו מאוד על האפשרות שהנורמליזציה עם סעודיה תקרום עור וגידים ביום שאחרי".

עד כמה חשוב שיתוף הפעולה עם האמריקאים?

"צריכים להמשיך את שיתוף הפעולה עם האמריקאים ולהיענות לבקשות בנושא ההומניטרי באופן חלקי. זאת מתוך הבנה שזה מאפשר לנו מרחב פעולה יותר גדול ומאפשר לאמריקאים לשמר את הלגיטימציה כלפי לפעילות צה"ל. חשוב להזכיר את הלחצים שיש על ביידן מתוך הבית ולכן צריך לשתף פעולה ולשמר את הלגיטימציה. צריך לזכור שרוסיה מסתכלת על ההתפתחויות באזור שמשרתות את האינטרסים שלה. רוסיה שייכת לציר של איראן וצריך לקחת בחשבון שהיא ממלאת תפקיד שלילי בכל ההתנהלות במרחב".

איך אתה רואה את היום שאחרי ברצועת עזה?

"ייקח חודשים רבים ואפילו שנים לשקם את הרצועה. ביום שאחרי יש פה מהלך מתמשך, כאשר בשלב הראשון צה"ל יצטרך לבסס רצועת בטחון יותר רחבה מאשר בעבר, אבל השלב המהותי הוא איך מייצבים את השלטון והמוסדות ברצועה כי לא יהיה יותר חמאס. האמריקאים מתעסקים המון בסוגיה הזאת כי הם יודעים שזאת סוגיית מפתח. בשלב הראשון תצטרך להיות מעורבות בינלאומית עם מדינות ערב המתונות לנסות ולייצב את השטח ולראות איך משלבים את הרשות הפלסטינית כגורם שייקח אחריות. זאת גם עמדת האמריקאים. כרגע, לא בטוח שהרשות מסוגלת לכך, כי היא בקושי שולטת באיו"ש. אבל לאורך זמן, אין אופציה אחרת מלבד הרשות הפלסטינית. התרחיש הגרוע ביותר הוא שישראל נשארת ברצועה ויש לכך משמעויות שליליות והרסניות בהיבט הכלכלי, חברתי, צבאי, בינלאומי, אזורי".