שעתה היפה של מדינת ישראל: רבות דובר ועוד ידובר על ההתגייסות האזרחית המופלאה שהצילה את המדינה מקריסה, מאותה שבת ארורה לפני ארבעה שבועות. מפעלי ההתנדבות לאורך כל הארץ היו הראשונים לסייע לתושבים בדרום ובצפון ולחיילים, לחיילות ולכוחות הבטחון בחזית. שוחחנו השבוע עם כמה אנשים שאצלם התנדבות היא ערך עליון ויעשו הכל למען הזולת.
"אתה יכול להיות שמאלני, ימני, מתנחל, חרדי וכולם באים לכאן, נותנים יד"
נטלי סחייק, בת 49, נשואה ואם לארבעה, מפעילה כבר מספר שנים את "המטבח של נטלי" בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקוה. המטבח החל לפעול בתקופת הקורונה כפי שמספרת נטלי: "עוד לפני הקורונה בישלתי למאה משפחות נזקקות בפתח תקוה, אבל כשהגיעה הקורונה פניתי לראש העירייה, רמי גרינברג, כי כבר היה לי קשה לתפעל את זה בבית שלי. הוא נתן לי מקום שתיפקד בעבר כגן ילדים והעברתי את מפעל החסד הזה לשם. שיפצנו את המקום מתרומות ומאז אנו פועלים שם, הכל כמובן בהתנדבות מלאה ובעזרת מתנדבים רבים. בימי שגרה אנחנו מוציאים מדי יום כ- 400 מנות בשריות חמות".
ומה קורה במטבח מאז תחילת המלחמה?
"המקום פועל כל יום משעה 7 בבוקר ועד 3 בלילה. התנורים לא מפסיקים לעבוד ואנחנו מוציאים עשרת אלפים מנות כל יום. מה שיפה אצלנו זה שיש עשרות מתנדבים מכל קשת החברה הישראלית, חילונים, חרדים, כיפה סרוגה, כלות שנישאו לפני חודש והבעל יצא למילואים או אימהות שהבנים שלהן בחזית או סבתא שהנכדים בחזית. כולם נרתמים בצורה מדהימה".
ההתגייסות הזאת הפתיעה אותך?
"ממש לא כי אני רואה את זה מדי יום. בשגרה אני מקבלת להתנדבות קבוצות מחבורת הייטק, אנשי נדל"ן, משטרה, צבא ועוד. בגלל שזו מלחמה הפסקתי עם הקבוצות ואני נותנת לעם להרגיש את זה. חשוב לי לציין שראש העירייה גייס את תלמידי התיכון לעשות אצלנו מחויבות אישית וזה משמעותי מאוד. צריך גם לציין שאנחנו אוספות ותורמות גם ציוד אחר מלבד אוכל, ציוד כמו בגדים, נעלים ועוד".
תארי את תחושת הסיפוק העצומה שאת חווה.
"בעלי עובד ומפרנס אותי בכבוד ואני יכולה לעשות את זה בהתנדבות מהבוקר עד הלילה. בעלי היה לוחם לשעבר ומאוד בעד. זה נותן לי לראות את כל עם ישראל ביחד, רואה את האחדות וזה כל כך יפה. הלוואי והיו רואים בחדשות יותר מפעלי התנדבות כמו אצלנו. זה עם ישראל במיטבו. אתה יכול להיות שמאלני, ימני, מתנחל, חרדי וכולם באים לכאן, נותנים יד כולם ביחד ורק רוצים לעזור. אנחנו מקבלים תגובות מהחיילים בחזית וזה עושה לנו טוב על הלב".
"התגובות שאנחנו מקבלות מחממות לנו את הלב ונותנות לנו כוח להמשיך"
אצל דניאלה אוהב ציון מרעננה, בת 67, אם לשלושה וסבתא לשבעה נכדים, ההתנדבות היא חלק בלתי נפרד מחייה. היא מחלימה ממחלת הסרטן ומתנדבת כבר 22 שנים כחלק ממעגל נשים מרים שנקרא על שם אחותה מרים ז"ל. דניאלה מרכזת את הפעילות בסופר החברתי הנקרא "נתינה מהלב" ברחוב אוסטרובסקי ברעננה. את הסופר החברתי הזה הקימה נטלי רודולר, אשת חינוך ופעילה חברתית שהגשימה חלום של שנים, להקים מרכול חסד שיעניק חינם מוצרי מזון בסיסיים כסיוע לנזקקים ולכל דורש.
דניאלה מספרת על הפעילות: "בעבר היינו פעילות 24 נשים וכיום אנחנו 12 נשים שמתנדבות באופן קבוע למען כל מי שאנחנו מופנים מהרווחה בעיריית רעננה. בזמן המלחמה קיבלנו על עצמנו לעזור גם למען תושבי העוטף והצפון. אנחנו מספקים מזון יבש למפונים שנמצאים ברעננה, טיטולים ועוד הרבה דברים שצריכים. ברעננה יש 70 משפחות שמפוזרות ברחבי העיר ועוד משפחות רבות ששוכנו במלון פרימה מילניום ואנחנו מספקים להם את כל מה שהם צריכים. יצאנו גם לעזור לחקלאים בקטיף ירקות בדרום כי רוב העובדים התאילנדים עזבו ונטשו אותם".
תארי את התחושה שלך ואת התגובות שאתן מקבלות.
"אני גאה מאוד בפעילות של מעגל הנשים שלנו. אנחנו עושות זאת למען הקהילה עם כל הלב והנשמה. זה ממש בריאת הנפש והגוף. התגובות שאנחנו מקבלות מחממות לנו את הלב ונותנות לנו כוח להמשיך".
מה המסר שלך לתושבי המדינה?
"שרק ביחד ננצח. עם ישראל חי ונראה לכולם שאנחנו עם מיוחד וננצח. חשוב לי לציין ולהדגיש את נטלי רודולר, המנהלת את הסופר החברתי. היא צריכה להדליק משואה על הפעילות שלה".
"כבר באותו ערב של תחילת המלחמה דיברתי עם אלון דוידי, ראש עיריית שדרות"
בחולון כמו בערים נוספות יש פעילות ענפה למען תושבים מפונים וחיילים בחזית. כך למשל עמותת "יד לחיים טובים יותר", עמותה למען חולי סרטן, שבשגרה מלווה כבר 15 וחצי שנים כ- 130 משפחות שאחד מבני המשפחה חולה בסרטן. מאז פרוץ התווסף מימד נוסף לפעילות העמותה. אלי צמח, מנכ"ל העמותה, מספר על הפעילות בימי השגרה והמלחמה: "בשוטף יש לנו 300 מתנדבים ותשתית קיימת ולכן היה לנו יותר קל להתארגן מהיום הראשון של המלחמה. אנחנו עוזרים בעיקר לעיריית שדרות וכבר באותו ערב של תחילת המלחמה דיברתי עם אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, שהפנה אותי לסגניתו והתחלנו לספק לתושבי שדרות את כל מה שהם צריכים. זה התחיל מכך שבימים הראשונים דאגנו למטרנות וטיטולים לילדי שדרות שהיו כלואים בבית. אחר כך דאגנו למוצרי מזון יבש ולא יבש. אחר כך לקחנו חסות על חלק מהמלוניות שם דגנו לאוכל מבושל, לכל מה שצריכים, עזרה בתרופות ועוד. אנחנו מטפלים גם במפונים שהגיעו לחולון. עזרנו לחלקם בציוד וריהוט ואנחנו עושים הכל על מנת שהשהייה שלהם כאן תהיה נעימה יותר".
היה לך ברור מהרגע הראשון שאתם מתגייסים למען המטרה הזאת?
"ברור. כמו שכבר אמרתי, לנו היה קל יותר כי הפלטפורמה שלנו כבר קיימת. בניגוד למקומות אחרים שהיו צריכים להקים קבוצות וואצאפ, אצלנו זה התלבש על קבוצת הוואצאפ שלנו ויצאנו לדרך. המתנדבים יודעים שכל מה שאני מבקש הם עושים על הצד הטוב יותר וכך היה גם הפעם. יש אצלנו עורכי דין, רופאים, מתכנת שפיתח אפליקציה ועוד. מכל אחד אני מנסה להוציא את המיטב לסייע".
"התחלנו מ-100 כריכים וכיום אנחנו מוציאות מידי יום אלפי כריכים ואוכל חם לחיילים"
על מפעל התנדבות נוסף בחולון אחראית לירון אליהו בת ה-40 שפתחה חמ"ל בביתה למען החיילים והמשפחות. לירון מספרת: "החלטתי להפסיק לעבוד כרגע וללכת עם הלב שמבקש להתגייס עבור העם, עבור החיילים והמשפחות. החמ"ל התחיל אצלי בבית ועבר לחדר אירועים בבניין. התחלנו מבקשה ל- 100 כריכים ומצאנו את עצמנו מיום ליום מוציאים אלפי כריכים ואוכל חם לחיילים בצפון ובדרום. זה התחיל ממני ומגיסתי וכמה שכנות. היום, כבר שבוע רביעי שהחמ"ל שלנו גדל לכ-70 נשים שכל היום רצות, קונות, אורזות, מבשלות מגייסות וכל זה עבור כל מי שמבקש. אנחנו מספקות לגדודים וחטיבות, תושבים שפונו מהעוטף וכל מה שרק אפשר. אנחנו מוציאות כל יום כל מה שצריך, כריכים, אוכל חם, ציוד ובגדים, ובאמת כל מה שרק אפשר. חשוב לי לפרגן לנשים שנמצאות איתי בחמ"ל כי בלעדיהן לא הייתי יכולה לעשות את זה", היא מציינת.
תגובות