טקס יקירי ויקירות העיר פתח תקוה לשנת 2022 התקיים השבוע (ביום שלישי) בהיכל התרבות העירוני. הטקס, בהשתתפות הנבחרים והנבחרות ובני משפחותיהם, הועבר בשידור חי בפייסבוק העירוני ותורגם לשפת הסימנים. את הטקס הנחה דן כנר והופיע בו הזמר והאמן קובי (סבלימנל) שמעוני. את האירוע חתמה בשירת התקווה מישל חיונידי, תלמידת הקונסרבטוריון העירוני.
ועדת יקיר העיר בחרה לפני מספר חודשים 23 יקירי ויקירות עיר לשנת 2022, וזאת מתוך עשרות בקשות איכותיות שהוגשו לוועדה. הנבחרים והנבחרות הם תושבות ותושבי העיר, בני 70 ומעלה, אשר נבחרו בזכות עשייה ייחודית ומשמעותית באחד מהתחומים הבאים: מדע וטכנולוגיה, חינוך ותרבות, ספורט, עשייה ציבורית למען הקהילה והחברה.
ראש העירייה, רמי גרינברג, אמר בטקס: "מרגש להשתתף בטקס יקירי העיר ולהכיר את פועלם של 23 הנבחרות והנבחרים המצטרפים לנבחרת המצומצמת והאיכותית של יקירי העיר פתח תקוה. עשרים ושלושה יקירי ויקירות העיר שנבחרו, הם דוגמא למרקם הייחודי של העיר, ומציגים בגיוונם האישי ובקשת הרחבה של תחומי עיסוקם את עושרה האנושי של פתח תקוה. כולם נבחרו בזכות עשייה ייחודית ופורצת הדרך, ולכולם יש רוח התנדבות, נתינה אין קץ ורצון לתרום ולפעול למען הקהילה והחברה. מעיון בסיפור חייו של כל אחד ואחת מעשרים ושלושה הנבחרים, אני נוכח כי סיפור חייהם שלהם אינו פשוט כלל ועיקר, ואף על פי כן ולמרות זאת הצליח כל אחד ואחת מהם למצוא את הכוחות, הרצון והזמן לסייע לאחרים, ולעשות לא רק לביתו שלו אלא גם לקהילה ולחברה כולה. אני רוצה להודות מקרב לב לנחמה אפטר, יו"ר עמותת יקירי העיר, על הפעילות השוטפת למען יקירי העיר, לחברי הוועדה על פועלם ותרומתם לבחירת יקירי העיר ולשלומית אדלשטיין מנהלת הוועדה".
ואלה האישים אשר נבחרו לקבל את אות יקיר העיר פתח תקוה לשנת 2022:
1. ד"ר מרים גז-אביגל – נולדה בעפולה ומתגוררת בפתח תקוה זה ארבעים שנים. בשנת 2003 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה וזכתה בפרסי מחקר מטעם אוניברסיטת בר אילן ומכון בן צבי. בשנים 1986-1985 פעלה ד"ר מרים גז-אביגל כשליחה ציונית חינוכית באקדמיה העברית בטורונטו. בין השנים 2001-1986 הייתה מפקחת על מערכת החינוך במחוז ת"א, ומנחת מורים בתחום שילוב המורשת של יהודי המזרח. לאורך השנים מתנדבת ד"ר מרים גז-אביגל למען נשים ומעניקה להן יעוץ בכל הקשור למעמדן האישי. כיום היא משמשת יו"ר מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב וארצות האסלאם ויו"ר הפדרציה העולמית של יהדות תוניסיה בישראל, שני הארגונים ממוקמים בעיר.
2. חוה אבירם – נולדה בבודפשט ומתגוררת בפתח תקוה זה חמישים שנים. בשנת 2015 הצטרפה כתלמידה לכיתה הראשונה של אזרחים ותיקים במיזם "הצלצול הזה הוא בשבילך", בית ספר שנוסד בשיתוף עם מינהל החינוך והמשרד לשוויון חברתי. בשנת 2016 שימשה ככתבת לענייני אזרחים ותיקים בעיתון "פתח לוותיק". בשנת 2018 יזמה עם הווטרינרית העירונית פרויקט ייחודי, שבמסגרתו גמלאים מבקרים בבתי ספר יסודיים לשם פעילות מעצימה לילדים חסרי בטחון. כיום ממשיכה אבירם לדאוג בהתנדבות לגמלאים. היא מרכזת את פרויקט הכיתות, מתנדבת בביטוח הלאומי, ומשמשת כחברת הנהלה ורכזת מתנדבים במרכז קהילתי "תקומה".
3. רוברט אולינסקי – נולד בארצות הברית, עלה לארץ בשנת 1970 וכעבור שנה הגיע לפתח תקוה. בשנת 1965 התגייס לצבא ארצות הברית ושרת כקצין בחיל האוויר האמריקאי וכחזאי. בתום שירותו הצבאי עלה רוברט אולינסקי לארץ והחל לעבוד בשרות המטאורולוגי בבית דגן, קולו במבטא האמריקאי של רוברט נשמע בשנות השבעים בעידן הרדיו, ולאחר מכן בערוץ הראשון בטלוויזיה כחזאי ובפרסומות. בשנת 1979 היה פעיל עם רעייתו בהקמת השכונה החדשה שהוקמה לצד הפרדסים, שכונת כפר גנים וסייע באותה תקופה לפרדסנים.
4. אלי אלון – נולד בפתח תקוה. בשנת 1984 התמנה למנהל בית הספר "המנגן" ויצר מסלולי לימוד מוזיקליים בבתי ספר ברחבי העיר. בשנת 2014 למדו 1,800 תלמידים בעשרים ושניים בתי ספר בעיר, תחת קורת הגג של בית הספר "המנגן" והקונסרבטוריון העירוני. נוסף על כך הקים בשנת 1990 את תזמורת הילדים האנדלוסית ובשנת 2001 מונה למנהל הקונסרבטוריון העירוני. לאחר פרישתו לגמלאות, התנדב בהנחיית השחרית המוזיקלית בבית אברהם שפירא. כיום ממשיך לעסוק בתחום המוזיקה.
5. איתן בן דוד – נולד בשכונת מחנה יהודה בפתח תקוה, דור שלישי לתושבי העיר. בין השנים 1986-1982 שימש בתפקיד מנכ"ל בחברת "אלקטרוכלל" סחר ליבוא מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. כיום הוא איש עסקים בתחום הייבוא והייצוא. משנת 2002 מכהן בן דוד בהתנדבות כיושב ראש עמותת " נ.א.ה" – נאמני אם המושבות על שם שלמה בן דוד ז"ל. העמותה וחבריה שמו להם למטרה לפעול למען משפחות נזקקות, בחלוקת מזון בסופי השבוע ובחגי ישראל. כמו כן, העמותה עוסקת בפעילות חברתית ותרבותית ומתן עזרה לתושבים בפתרון בעיותיהם מול הרשויות השונות. כיום ממשיכים בני הדור הרביעי למשפחת בן דוד להתנדב בעמותה.
6. אופירה גלוסקא – ילידת העיר. כבר בילדותה בלטה בכישרון השירה שלה. בשנת 1967 שרתה בצוות הווי נח"ל. באותה השנה גם חתמה על חוזה הקלטות עם חברת CBS והקליטה משירי חיים נחמן ביאליק. בשנת 1983 הופיעה עם להקת "ענבל" והופיעה גם בהצגות תאטרון, בהצגות ביידיש ובפסטיבלים רבים. בשנת 2021 יצא לאור בביצועה שירם של תמי ארמוני ואילן וירצברג "הדברים הקטנים". כיום מופיעה אופירה גלוסקא עם בנה גיא במופע זמר "כשאמא באה הנה" ועם להקת המחול "שלום", ובערבי זמר ברחבי הארץ. בנוסף היא משתתפת במופעי מחווה ליוצרים.
רמי גרינברג ואופירה גלוסקא, טקס יקירי העיר 2022, צילום זאב שטרן
7. יפה גלילי – ילידת פתח תקוה, דור שלישי למייסדי העיר. גלילי נמנתה עם מקימי בית הספר מקיף יהוד, ועבדה שם עשר שנים כמורה. בהמשך הייתה מיוזמי פרויקט "היל"ה". היא עבדה באגף לאיכות הסביבה ובשנת 1994 הקימה מרכז חינוך סביבתי בעיר והייתה מהראשונות בהעלאת מודעות לאיכות החיים ולסביבה. בשנת 2002 כתבה את החוברת הראשונה בתחום איכות הסביבה – "ושוב יוצא הירקון לדרך", המיועדת לתלמידי כיתות ד' והמקשרת בינם לבין נחל ירקון – פנינת טבע ירוקה עירונית. גלילי התנדבה באגודה למלחמה בסרטן ואף נמנתה עם מקימי הסניף בעיר. כמו כן, התנדבה בארגון "בני ברית" למען תכניות עזרה בקהילה.
8. מירה גפן – ילידת פתח תקוה, דור רביעי למייסדי העיר. בשנת 1989 התנדבה במסגרת "הסתדרות עובדים לאומית" במגוון פעילויות למען הקהילה ורכזה את תכנית "האישה הלאומית". בד בבד התנדבה במשך 25 שנים במועצת הנשים העירונית מטעם ההסתדרות. משנת 2020 היא פועלת כחברת הנהלה בוויצ"ו ומתנדבת כמפעילה את הספרייה על שם בנה אוריאל גפן ז"ל. בשנת 2020 הוענק לה "אות המתנדבת" מטעם ויצ"ו. כיום מירה גפן ממשיכה להתנדב בוויצ"ו במיזם "ביגודית" – מיזם לתרומה ולמכירת בגדים במחיר סמלי בעבור נזקקים. נוסף על כך היא פעילה חברתית להעצמת הנשים והגמלאים בעיר ומתנדבת בבית הספר "שיפר" כחונכת המפעילה ילדים מכיתה ג' במסגרת המיזם "שעה טובה עם ילד".
9. חיים גרוזביין – נולד בפולין בשנת 1961 ועלה ארצה לבדו לקיבוץ עין שמר. כל משפחתו של מר חיים גרוביין נספתה בשואה והוא נותר הניצול היחיד. בגיל שש ברח ליערות בבלארוס ונדד ממקום למקום במשך שלוש שנים. גרוזביין שרת בצה"ל וקיבל שלושה אותות על לחימתו במלחמות ישראל. בשנת 2016 הוזמן להדליק משואה ב"יד ושם". כיום ממשיך גרוזביין לספר את סיפורו באזני קהלים שונים, בהם מורים ותלמידים, ומשתתף במיזם "זיכרון בסלון" ובמיזמים נוספים של המרכז העירוני להנצחת השואה.
10. שמואל זלצר – נולד בפרדס חנה ומתגורר בפתח תקוה זה 45 שנים. שרת בצה"ל במסגרת ישיבות ההסדר בחיל התותחנים ונפצע במלחמת יום הכיפורים. משנת 1979 ניהל את האגף לתרבות יהודית בעיריית פתח תקוה. במסגרת תפקידו ראה לנגד עיניו את הטיפוח והשימור של מסורות העדות ומורשת ישראל. זלצר הקים מסגרות ללימוד והעשרה בנושאי חברה ורוח, יסד בתי מדרש לצעירים ולסטודנטים ופיתח את המקהלה היהודית בהקמת מקהלות למבוגרים ולצעירים בסגנונות שונים. כמו כן קיים שבתות קונצרטים לחזנות ולפייטנות לקהילות העיר. בפעילותו זו זכתה העיר פתח תקווה "לנס ההצטיינות של משרד החינוך".
11. זלמן חיימוב – נולד בפתח תקוה. בשנת 1958 שירת בנח"ל ובנח"ל המוצנח. משנת 1969 ועד פרישתו לגמלאות בשנת 2006 עבד במפעל "מבת" בתעשייה האווירית. מאז פרישתו ועד היום עוסק חיימוב במחקר ובאיתור פרוטוקולים מראשית ימי המושבה פתח תקוה. מחקרו נערך בארכיון המקומי ובמקומות נוספים, שם נמצאים קטעי זיכרונותיהם הכתובים של נכבדי המושבה ותאור פועלם בראשית ההתיישבות. נוסף על כך, משנת 2008 מדריך חיימוב סיורים בעיר ועוסק בשימור אתרי המורשת שבה, במטרה להדגיש את תרומת פתח תקוה בהקמת מדינת ישראל ולהחזירה למקומה הראוי בהיסטוריה הציונית.
רוצים להישאר מעודכנים?
12. יעקב טלקר – נולד במומבאי שבהודו, עלה לארץ בשנת 1963 והגיע לדימונה. בשנת 1985 נבחר למועצת הפועלים בדימונה וניהל את ועדת הספורט והתרבות. כמו כן, שימש גזבר בהתנדבות בקבוצת הנוער של מכבי דימונה בכדורסל. בשנת 1989 הגיע לפתח תקוה. לאחר הגעתו לעיר פעל להקמת בית הכנסת " אגודת בני ישראל" במרכז העיר. בשנת 2008 פעל טלקר להקמת ארגון יוצאו הודו בעיר, וכיום הוא מכהן כיו"ר הארגון, במסגרת פעילותו הוא מסייע למשפחות מעוטות יכולת, מחלק מנות מזון וארוחות בחגים, ודואג למפגשים עם בודדים, לפעילויות חברתיות, לסיורי מורשת ולמלגות לסטודנטים. בשנת 2000 נספתה רעייתו מזל ז"ל, שותפתו לעשיה ההתנדבותית, באסון השריפה הנורא ב"היפר חביב" בעיר.
13. אסתר טסה – נולדה בכפר מטע, ומתגוררת בפתח תקוה זה 67 שנים. למדה לתואר ראשון והוראה באוניברסיטת בר אילן, לאחר מכן סיימה לימודי תואר שני במנהל חינוכי. עבודתה הראשונה הייתה בתיכון "תל"ם" בשנת 1972, שבו הובילה מיזמים חברתיים וחינוכיים. בשנת 1999 מונתה לנהל את תיכון עמל א', ובו פתחתה מגמות ייחודיות והובילה תהליכים פדגוגיים חדשים, כדי לשלב תלמידים מתקשים ולהעניק שוויון הזדמנויות לכולם במסגרת אחת כך ניגשו כל התלמידים לבחינות הבגרות. בשנת 2006 הקימה את מרכז "מהו"ת" לסיוע לתלמידים בעלי לקויות למידה. בהמשך יזמה סמינריון שנתי בנושא "יהדות תימן" עם מיטב החוקרים והמרצים. משנת 2013 ועד היום מתנדבת במרכז קהילתי "לזרוס" למען הגיל השלישי.
14. אורנה יסקין – נולדה בפולין בשנת 1945 ומתגוררת בפתח תקוה זה 60 שנים. בשנת 1962 החלה ללמוד בבית הספר לסיעוד "דינה" בעיר. משנת 1968 עבדה כאחות במחלקת היולדות במרכז רפואי "בלינסון" , עד שפרשה לגמלאות בשנת 2007. לאחר שבשנת 2005 לקחה בעלה חזי באירוע מוחי, החליטה הגברת אורנה יסקין לפתוח סניף של עמותת "נאמן" לנפגעי אירוע מוחי במרכז קהילתי "עולמות" שבכפר גנים. ככל שגדל המועדון החלה לפעול בעמותה בהתנדבות בד בבד עם עבודתה כאחות. בשנת 2008 הקימה מועדון גם בשכונת אם המושבות ברחוב בן חור. כיום, מידי יום חמישי, ממשיכה יסקין להפעיל את המועדון ולנהלו עם צוות מתנדבים.
15. שלמה (מומו) לוצקי – יליד העיר, מתגורר בה זה 79 שנים. הוריו היו מראשוני פתח תקוה. בעברו היה שחקן כדורסל וטניס והעלה את הכדורסל המקומי על מפת הספורט בישראל. כשחקן במכבי פתח תקוה היה לוצקי מלך הסלים בין השנים 1966-1965 בליגת העל בכדורסל, ובהמשך דרכו היה מורה לחינוך גופני. בין השנים 2005-1975 היה מנהל אגף הכדורסל של מכבי ישראל. כמו כן, כמתנדב, ניהל לוצקי את נבחרת ישראל בכדורסל במשך 22 שנים, אימן את קבוצת הנשים של מכבי רמת חן וזכה עמה בגביע המדינה. בהמשך העלה את קבוצת הנשים של אליצור פתח תקוה ואת קבוצת הגברים של הפועל פתח תקוה לליגת העל ואימן גם את נבחרת חיל האוויר – בנים ובנות. כיום ממשיך לוצקי לאמן בהתנדבות קבוצות בליגת מקומות העבודה וקבוצות של ילדים.
16. אהרון יצחק לפידות – נולד בתל אביב, ומתגורר בפתח תקוה זה 19 שנים. בשנות השישים סיים את לימודיו בישיבה התיכונית נחלים. בשנת 1999 קיבל תואר שלישי ברבנות. בין שלל תפקידיו בשירותו הצבאי שימש במלחמת יום הכיפורים אחראי בפיקוד הדרום על טיפול בחללים ובהבאתם לקבורה, ולאחר מכן בליווי משפחות החללים. בין השנים 1983-1981 שימש בדרגת סגן אלוף כרב פיקוד הדרום, ובשנת 1984 היה לראש ענף במחלקת כשרות. בהמשך פיקד על ישיבה צבאית. את שירותו הצבאי סיים כקצין מטה הסברה. לאחר השחרור מצה"ל שימש במשך עשור רב במוסדות " אמונה". משנת 2011 שימש בהתנדבות רבה של קהילת "זכור לאברהם" שבשכונת הדר גנים. משנת 2003 ועד היום מתנדב הרב לפידות בבית החולים "שניידר" בעזרה לילדים החולים ולמשפחותיהם.
17. חיים מייטליס – יליד העיר פתח תקוה. למד בבית הספר נר עציון, והמשיך בישיבה התיכונית בני עקיבא ברעננה ובישיבת מרכז הרב בירושלים. את שירותו הצבאי התחיל בנח"ל והמשיך בצנחנים. את תאריו האקדמיים עשה במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. בעל תעודת הוראה מהמכללה לחינוך גופני בגבעת וושינגטון ותעודת מאמן בכיר בכדורעף מטעם מכון וינגייט. מייטליס מורה דרך מוסמך ומדריך טיולים של משרד החינוך ומשרד התיירות. הוא עבד במשך 24 שנים בעיריית פתח תקוה באגף הנוער והצעירים, ובהמשך כמנהל במחלקת היסטוריה ושימור מורשת ואתרים בפתח תקוה. למעלה מארבעים שנים הוא עוסק בפעילות ציבורית ובהתנדבות כפעיל במרכז להנצחה השואה, במדור לשימור מורשת פתח תקוה ובארגון סיורים בעיר בימי שישי.
18. דוד מלמד – יליד העיר, למד בבתי הספר הדתיים נצח בנים וישורון. בשנת 1968 סיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה ובהיסטוריה. מגיל צעיר הוא עוסק בכתיבה. פרסם שבעה ספרים וכן כתב בעבור כתבי עת ומוספים ספרותיים, בהם "קטיף" – רבעון ספרותי שיצא לאור בפתח תקוה והביטאון "מאזניים". בין נושאי כתיבתו, עם ישראל ותולדותיו, ארץ ישראל, ענייני לשון והעיתונות העברית. סיפור "כרם במורד קדרון" הוכנס לתכנית הלימוד של משרד החינוך. מלמד שימש כחבר ועדת הביקורת של אגדות הסופרים וזכה בפרסים על כתיבתו: פרס פתח תקוה לספרות יפה ופרס ראשון בתחרות הסיפור הקצר מטעם העיתון ידיעות אחרונות.
19. אברהם סלה – נולד בחיפה וגדל בה בתקופת המנדט ובעת מלחמת השחרור. בילדותו היה חבר בתנועת בני עקיבא ולמד בפנימית מרום ציון בירושלים. עוד בהיותו חניך יצא לעבוד בחברת החשמל. בשנת 1960 התגייס לצה"ל ושרת בנח"ל המוצנח. סלה עבד במשך 20 שנים במחוז הדרום של חברת החשמל. בשנת 1974 הקים את המשמר האזרחי, שבו התנדב במשך ארבעים שנים. בשנת 2002 לאחר שפרש לגמלאות, הצטרף לעמותת "ילדים שלנו" ודרכה התחיל להתנדב בבית החולים שניידר, במחלקה האונקולוגית. כיום ממשיך סלה להתנדב בעמותה ומכהן בה כחבר הנהלה.
20. גבריאל עסיס – נולד בירושלים ומתגורר בפתח תקוה זה 59 שנים. בשנת 1944 גויס לתנועת הנוער בית"ר ובשנת 1946 הפך להיות חייל של האצ"ל. בשנת 1948 הקים את גדוד 890. לאחר שחרורו מהצבא עבד במשך 40 שנים בחברת דן. בשנת 1983 כיהן כחבר מועצת העיר מטעם הציונות הכללית. בנוסף התנדב בעמותת "עלי זה"ב", ובמסגרת זו שימש עיתונאי וכותב טור בעיתון הגמלאים כיוון חדש. בשנת 2012 היה סגנו של יאיר אסיסקוביץ' ז"ל, שהיה יושב ראש סניף האצ"ל בעיר ובמסגרת פעילותו ערך סיורי מורשת בעקבות לוחמים באתרים היסטוריים של האצ"ל. בשנת 2015 הוציא לאור את הספר " ארץ גחלת", המתאר את מפעל חייו לאורך תולדות המדינה. כיום מכהן עסיס כיושב ראש ארגון האצ"ל בפתח תקוה.
21. נטע פירסטנברג – נולדה בעיר, דור רביעי למייסדי פתח תקוה. בשנת 1958 בזמן שירותה בצה"ל, זכתה במדליית זהב כשחקנית כדורסל בנבחרת פיקוד מרכז. בשנת 1962 הצטרפה ככדורסלנית להפועל פתח תקוה. בשנות השמונים ניהלה את קבוצת הגברים של אליצור פתח תקוה, ובמקביל הייתה אחראית על חילופי משלחות נוער בספורט עם עם גופים בגרמניה. במשך 15 שנים מכהנת פירסטנברג כיו"ר עמותת "י.ע.ל " בבית חולים השרון ומנהלת את המערך של 160 המתנדבים והקפיטריה ודואגת לכל התחומים המשמעותיים עבור באי בית החולים.
22. אשר פרוספר שטרית – נולד במרוקו והגיע היישר למעברת עמישב. בן למייסדיה ולמתיישביה. מתגורר בעיר זה 70 שנים. לאחר שירותו הצבאי החל בפעילויות ההתנדבות ועזרה למען הזולת, לצד עבודתו בבניין לפרנסת המשפחה. אז גם הקים קבוצת הכדורגל השכונתית מכבי עמישב, הפועלת עד היום ומונה 500 ילדים ובני נוער. מסירותו ואהבתו לקבוצה ולמחלקת הנוער מהוות דוגמה מיוחדת לחבריו בקהילה ובשכונה. במהלך ארבעה עשורים כיהן כיו"ר שכונת עמישב וכחבר הנהלה. במסגרת זו יזם שיתוף פעולה עם קהילת שיקגו המאמצת את שכונת עמישב משנות השישים והוציא לפועל מיזמים חברתיים וחינוכיים לטובת ילדי השכונה והקהילה כולה. כיום ממשיך שטרית להתנדב יחד עם גיסתו, אורלי שטרית, בגמ"ח של פורים ושמלות כלה לטובת אוכלוסיות מוחלשות.
23. הרב יהודה שמיר – נולד בעדן ומתגורר בפתח תקוה זה 40 שנים. גדל והתחנך בישיבת פוניבז' בבני ברק. בהמשך ניהל בתי ספר שונים במשך 35 שנים. בין השנים 1989-1984 כיהן כשליח בעיר אנטוורפן בבלגיה מטעם המחלקה לחינוך יהודי הגולה של הסוכנות היהודית. בין השנים 2018-2000 פעל כמשגיח רוחני בישיבת "פאר משה". הרב יהודה שמיר הקים את עמותת ביקור חולים, שפוקדת אנשים גלמודים וחולים ומעניקה כל סעד אפשרי. בנוסף לכך, הוציא לאור שני כרכים של הגות ומוסר על חמשת חומשי תורה, פירושים לספר משלי ופירושים למגילת קהלת. כיום הרב יהודה שמיר משקיע ממרצו ומזמנו ללמידה ולהפצת התורה. כמו כן, משמש כרב למען קהילת בית הכנסת עין גנים ולמען קהילת בית הכנסת בית אברהם.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות