מאות חברים, בני משפחה ותושבים, ליוו השבוע למנוחות את שי יניב (שיקל) ז"ל מכפר סבא, לאחר שנפטר ביום שישי שעבר ממחלה, בהיותו בן 88. שי, המוכר בעיקר בשם הכינוי שלו "שיקל", הובא למנוחות בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא. שיקל, שאיבד את אשתו בת שבע לפני 8 שנים, הותיר אחריו 3 ילדים: יובל, ניבה ועידן, תשעה נכדים ונינה בת 7 חודשים אותה הספיק להכיר ולהתרגש ממנה כל פעם מחדש, כפי שמספרים בני המשפחה. רבים הכירו את האיש המיוחד הזה, שהתפרסם במיוחד כמי ששימש כרס"ר הראשון והמיתולוגי של בית הספר לטיסה של חיל האוויר ומייסד המטסים המפורסמים ביום העצמאות.
שיקל ז"ל עלה מרומניה בהיותו ילד קטן עם אמו ואחותו הצעירה לאחר שאביו נרצח בשואה. בשנת 1951, בהיותו בן 17 בלבד, הוא התגייס לצבא. על אותה תקופה הוא סיפר בראיון ל"צומת השרון", באפריל 2018: "לחיל האוויר הגעתי במקרה. לפני שהגעתי לחיל האוויר, הייתי שנתיים בגולני", סיפר אז. "אחרי זה עברתי קורס סמלים והייתי רב סמל של קורס הטיס. אחר כך מינו אותי לרס"ר הראשון של בית הספר לטיסה, למרות שאני לא טייס ואין לי רישיון טיס. למעשה, פתחנו אוהלים והקמנו בית ספר לטיסה. התחלנו בסירקין, אחר כך עברנו לתל נוף ומשם לחצרים. שרתתי בתפקיד הזה 21 שנים ובסך הכל 25 שנים בצה"ל. אני מודה שאני לא אוהב שמכנים אותי הרס"ר המיתולוגי. הייתי הרס"ר הראשון של בית ספר לטיסה הישראלי".
שי יניב (שיקל) ז"ל בתקופת שירותו בחיל האוויר, צילום באדיבות המשפחה
במקביל נישא לאשתו בת שבע, עמה חי 57 שנים, עד שנפטרה לפני כשמונה שנים. לאחר שחרורו מהצבא עבד במחלקת הביטחון של בחברת קוקה קולה, ממנו פרש בשנת 1999. מאז הקדיש את חייו להתנדבות בארגונים ועמותות בעיקר בכפר סבא, עיר מגורי משפחתו משנת 1977.
באותו ראיון ל"צומת השרון" סיפר שיקל על הימים ההם בבית הספר לטיסה. על השאלה מה הכי זכור לו מאותה תקופה, השיב: "בעיקר העבודה שעשיתי שם. אני המצאתי את מפגני הטיס של יום העצמאות והייתי הראשון שעשה את זה במדינת ישראל בשנת 1956. היו אז גם מצעדי יום העצמאות ואנחנו היינו מקבלים מקום ראשון. אני גם זוכר לטובה את העובדה שזכיתי במהלך עבודתי לפגוש אנשים חשובים ומיוחדים כמו למשל יעקב טרנר שהיה חניך שלי ואיש מיוחד מאוד, וגם עזר ויצמן. אני זוכר שהוא הגיע סגן לבסיס שלנו והתקדם משם עד שהפך להיות מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה. הוא השתתף בחתונה שלי וגם בחתונות של הילדים שלי. אני מכיר הרבה אנשים שהיו חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, גם ראשי ממשלה. בשנה שעברה קיבלתי במתנה בול שעשו לי במיוחד כמזכרת אחרי 50 שנה לבסיס חצרים, כי הייתי בין הראשונים שם".
רוצים להישאר מעודכנים?
שיקל הסביר גם מהיכן קיבל את הכינוי שאותו כולם מכירים: "זה מגיע מהמילה שאקל, שזה גבר גבר, והחניכים היו קוראים לי ככה. בסוף זה תפס כשיקל ומאז ככה כולם קוראים לי. כשאני כותב את השם שלי אני כותב שי יניב, ו'שיקל' בסוגריים".
שי יניב (שיקל) ז"ל עם אשתו בת שבע ז"ל ונכדיו, צילום באדיבות המשפחה
הבת ניבה, סיפרה השבוע על האב שאיבדה: "אבא פרש בשנת 99 מקוקה קולה. הבן שלי אמר בהספד כי כששאל אותו מה זה פרישה הוא אמר שמפסיקים לעבוד, אבל זה הדבר האחרון שאבא שלי עשה. הוא מעולם לא הפסיק לעבוד. הוא נשאר פעיל בחיל האוויר והאירוע האחרון שעשה היה באוגוסט האחרון, 50 שנה לקורסים של מלחמת יום כיפור. הוא התנדב בארגון צוות, עמותת יעלים, עמותת צהלה, באנוש, ברוטרי, בעמותת חיל אוויר. בכל מקום שיכל לתרום הוא תרם. היה בוועדת בחירות של ארגון צוות ושל עמותת חיל האוויר. היה מסיע פעם בשבוע שני נערים לחוג טיס. הוא היה פעיל עד יומו האחרון. זה נתן לו משמעות וסיפוק. הוא הבין שיש לו את היכולת ליצור ולארגן דברים. הייתה לו כריזמה אדירה והוא ראה אנשים בצורה נדירה".
אלו דברים שמעתם עליו בשבעה?
"אני מכירה את מרבית הסיפורים מעברו, פחות מתקופת המלחמה באירופה כי מבחינתו הוא התחיל לחיות כשהוא התגייס לצבא, או יותר נכון הגיע לחיל האוויר. עשינו לו חיים שכאלה לפני כמה שנים ואני מכירה את רוב הסיפורים. זה מרגש מאוד לראות עד כמה אנשים שעשו קורס טייס לפני עשרות שנים עדיין זוכרים מה אמר להם ומה עשה להם. קיבלתי עשרות הודעות מאנשים שסיפרו מה היה בקורס הזה ואיך כיבד ומה דרש מהם. הוא נתן להם את הנשמה והם הלכו שבי אחריו".
קברו של שי יניב (שיקל) ז"ל, צילום באדיבות המשפחה
מה הדבר שהכי לקחתם ממנו?
"את אהבת האדם והיכולת לראות אנשים. מצד אחד, הוא היה רס"ר שכולם פחדו ממנו, קפדן וקשוח מאוד ומנגד היה רגיש וקשוב, הפך עולמות כדי לסייע לזולת ונכנס לליבם של אנשים. דוגמא אישית הייתה אצלו מעל הכל. מה שדרש מאחרון החיילים עשה בעצמו. מספרים שעזר ויצמן, כמפקד חיל האויר, היה נכנס אליו למשרד לפני שהיה נכנס למפקד הבסיס".
איך תרצו להנציח אותו?
"זה עדיין מוקדם. אנחנו לא יודעים כי יש הרבה אפשרויות. יש את מוזיאון חיל האויר ואת חדר מסורת של קורס טייס. יש לנו המון חומרים שאבא התכוון להעביר לשם. זה עדיין טרי כי אנשים מציפים אותנו בביקורים וסיפורים ובהמשך נתפנה גם לזה. כמו כן, ארגון צוות העלה רעיון לערב הנצחה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות