בעוד מספר שבועות, ב–14 ביולי, יחלפו 11 שנה בדיוק מהיום בו הוקם המאהל הראשון בתל אביב במסגרת המחאה החברתית של שנת 2011. כעת, נוכח ההתייקרויות האחרונות במשק ובעיקר מחירי הדיור, נראה שהציבור לא מסוגל ולא מוכן לספוג עוד. בימים האחרונים החלו לצוץ ברחבי הארץ, בשלב זה במספרים קטנים, אוהלי מחאה, במסגרת מה שנראה אולי כסנונית ראשונה של מחאת 2022.
מספר ההתארגנויות המקומיות ממשיך לגדול והגיע בימים האחרונים גם לערי האיזור כולל פתח תקוה וראש העין, הרצליה, כפר סבא, הוד השרון ועוד. יוזמות מקומיות אלו, כוללות בחלק מהמוקדים ניסיון לגייס כמה שיותר אנשים להקים אוהלי מחאה, או לחילופין לקיים הפגנות מחאה מקומיות ופתיחת קבוצות וואטסאפ עירוניות לארגון הפעילות. המטרה: לעורר את השטח וליצור סחף ציבורי לקראת ההפגנה הגדולה שמתוכננת ב–2 ביולי בכיכר הבימה בתל אביב, מה שעתיד להיות האירוע שישיק רשמית את מחאת 2022.
כך למשל בראש העין. במוצאי שבת, 18 ביוני, התקיימה הפגנת מחאה ראשונה במרכז שפיר בשכונת פסגות אפק בראש העין. קבוצה לא גדולה של תושבים, הורים וילדיהם, הגיעו למקום והקימו את האוהלים הראשונים. במהלך מפגש מחאה זה, כל אחד מהם סיפר על הנטל הכלכלי האישי, וכן הניפו המשתתפים שלטים עליהם נכתב: "קורסים כלכלית = נפשית = בריאותית", "הדרך לגור ברחוב קצרה מתמיד", ו"די ליוקר המחייה". ניצנים ראשונים של מחאה יש גם בפתח תקוה.
אחת הפעילות המרכזיות בראש העין היא שנהב רסקובסקי, פעילה חברתית, תושבת העיר, שהצטרפה לצעירה אחרת, הדס מן, ש"הרימה את הכפפה" וקראה לתושבים להצטרף למחאה. "הדס הגיעה יחד איתי, בעלי ועוד כמה אנשים על מנת לפתוח את המחאה", מספרת למלאבס רסקובסקי, אם לילדים, שמתגוררת בשכירות. "הגענו לשם, הקמנו שלושה אוהלים והגיעו אנשים עם שלטים. עכשיו כל אחד מאיתנו מנסה להרים את זה – וככה זה בכל עיר".
מחר, במוצאי השבת הקרובה, ה–25 ביוני, מתוכננת להתקיים הפגנת מחאה נוספת בראש העין ברחוב שלום שבזי 29, צמוד לרחבת החניה של משרד הפנים. "המטרה שלנו שבמוצאי שבת יצאו הרבה אנשים מהבית ויבואו להפגנה", אומרת רסקובסקי. "כרגע אנחנו בהתהוות ואנחנו קוראים לכל האנשים בכל עיר ועיר להתחיל להרים את המחאה. המטרה היא הפעם לא לוותר ולבוא במקביל בדרישות לממשלה. אני אישית פניתי לחברי הכנסת כדי שיקשיבו לנו. המחאה הזאת הולכת להיות שונה מ–2011, כי זה לא יהיה רק בתל אביב, אלא המטרה שזה יהיה בכל הארץ. אי אפשר להמשיך ככה יותר. כולנו עוד רגע באמת הולכים לעבור לגור באוהל. כולנו באותה סירה. הארנונה כאן בראש העין צפויה לעלות – איך אנחנו אמורים להתמודד עם זה? שכירות, ארנונה, ועד בית – לא נשאר כסף לא לקייטנה, לא לחוגים ולא לתרופות. כרגע אנחנו מפיצים את זה בעוד קבוצות, במטרה שהמחאה הזאת תגדל ובמוצאי שבת יגיעו עוד ועוד אנשים. יש עוד זוגות שאמרו, שאם העירייה תאשר לנו, אז המטרה היא לישון בתוך האוהלים. מי שירצה לישון ומי שירצה לבוא רק במהלך היום – זה גם בסדר. המחאה הזאת נוגעת בכולם, היא ממש לא פוליטית. אנחנו לא נפסיק עד שלא יקשיבו לנו. יש לנו ימים ספורים עד שהממשלה נופלת ואנו דורשים במקום ששוב כספי הציבור יילכו לטובת בחירות חמישיות שהכסף יופנה לנו הצעירים, לטובת חוק פיקוח על השכירויות. לעצור את טירוף המחירים. לבנות פרויקטים ברשויות לטובת הצעירים עם שכירויות בפיקוח הרשות לטווח ארוך, עם מחירים שפויים והרבה יותר נמוכים ממה שמשלמים כיום. זה אולי גם יעצור את מונופול עליית המחירים על ידי בעלי דירות. בעלי הדירות יבינו שיש לנו אלטרנטיבה יותר טובה דרך הרשות ואז בלית ברירה הם יוזילו מחירים ויתחילו להתרוקן להם הדירות ואז הם ישנו את כל הגישה והמחירים לשוכרים".
יחד עם שנהב פעיל במחאה בעלה, רפאל. שנהב מספרת: "במשך 18 שנה עברנו בין ערים ברחבי הארץ וכשנולדו הילדים זה הפך קשה יותר, במיוחד שבעלי יתום והיה חייל בודד. נאלצנו לעבר כל תקופה בגלל מחירי שכירויות שעלו ובקשות של בעלי דירות ומי שהכי נפגע זה הילדים כי עד שהחלו תהליך חברתי כלשהו זה נגדע בשל מעבר. גם היום אין לנו מושג כשהבנות גדלו לאן עוד לעבור, כשכבר בכל הארץ המחירים הגיעו לסכומים שהם הרבה מעל משכורות המינימום במשק. לא הגיוני ששכר דירה עולה מעבר לשכר מינימום".
בפתח תקוה מנסים מספר תושבים להדליק מחדש את המחאה. את האוהל הראשון ליד צומת סירקין הקים אמיר דרעי (32), אב לשני ילדים, מתמחה בעריכת דין. אומנם הוא בעל דירה, אך במינוס תמידי ולא יודע כיצד יוכל לשלם על המעון של בתו. "אני אבא לשני ילדים קטנים ואני חווה באופן אישי את כל ההתייקרויות בזמן האחרון", הוא מספר למלאבס. "אנחנו מסובכים במינוס ביחד עם כולם. בפתח תקוה אני הקמתי את האוהל הראשון ואני בקשר עם עוד אנשים מפ"ת, שחלקם אני מכיר וחלקם לא. הרבה אנשים כמוני עם ילדים אז יותר קשה להם כל העניין הזה של הקמת אוהלים. אז קבענו שנבוא מסה גדולה מפ"ת, ודיברתי גם עם כמה אנשים מכפ"ס, שכולם יתרכזו בהפגנה שמתוכננת בתל אביב ומשם נתחיל לקדם את עניינים בצורה יותר רצינית ומאסיבית. את האוהלים אנחנו לא זונחים נכון לעכשיו, אבל לדעתי אנחנו צריכים להתחיל משהו יותר ביחד לאחר שניפגש ונוכל להתחיל כגרעין שהוא יותר מגובש מכל הארץ. כל אחד מהעיר שלו יארגן את מסת האנשים ונגיע יחד להפגנה בתל אביב. ישנתי ימים בודדים באוהל בגלל הקושי האישי שלי עם הילדים. אני מתכנן עוד לתלות שלטים סביבו ואני בקשר עם עוד אנשים שהולכים להקים את האוהלים שלהם בשבוע – שבועיים הקרובים".
המיקום, על מדשאה ליד צומת סירקין, נבחר מאחר וגם בשנת 2011, היווה המקום מוקד להקמת אוהלים. "גם עוברי אורח התחילו להתעניין כשראו את האוהל שלי שם, גם אנשים בפייסבוק , גם ראשי מחאה אחרים כיוונו אלי אנשים וגם חברים ומכרים שלי מהעיר. המחאה שלנו מתמקדת כנגד יוקר המחיה. זה הרבה דברים, מחירי הירקות, הפירות ושאר המוצרים, הדיור – אם זה לקנות או לשכור דיור, וכן כל ההוצאות השוטפות של הבית – לדוגמה דלק שעלה. אני, למשל, נעזר המון בהורים שלי. אם אני מחבר את המשכנתא שאני משלם לתשלום שאני עתיד לשלם על הילדה שלי על המעון, אני לא יודע איך אני אעשה את זה. אני מתכנן לקחת עוד הלוואה כי מבחינה מספרית זה לא מסתדר. אני לא פזרן ומתנהל בצורה מחושבת, אבל אני תמיד במינוס".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות