1,500 אוהדי הפועל שהגיעו למשחק האחרון של העונה, ציפו לראות משחק משוחרר ומהנה של הקבוצה, בהתחשב בכך שהוא לפרוטוקול בלבד, אבל התאכזבו ממחצית ראשונה חלשה ואנמית. האורחים מאשדוד עלו ליתרון כבר לאחר 8 דקות והמשיכו להגיע למצבים מסוכנים בסמוך לשערו של חשפיה עד לסיום המחצית. לא מחצית לה קיווינו לראות בפינלה של העונה הזו.
עם פתיחת המחצית השנייה, נכנס פיטר אוניקצ'י במקומו של ניר שרון והשינוי הורגש במהירות. הפועל החלה להגיע למצבים, אך החמיצה שוב ושוב. בדקה ה-72 הכניס טסלפפה למגרש את ליאור ברקוביץ', שלא מרבה לשחק העונה ובמהלכה סבל במשך זמן רב מפציעה. האחרון נכנס מצוין למשחק והחל לחלק כדורים לחבריו להתקפה. דקות ספורות לאחר מכן חטף דוידוב (עוד מחליף) את הכדור בחלק המגרש של אשדוד ומסר אותו לברקוביץ'. הקשר השתלט, חיכה לרגע הנכון והכניס כדור ענק בין שלושה שחקנים בלבן היישר לעוז פרץ, שהפעם לא התבלבל ובעט לרשת.
עד הסיום נשמר השוויון והפועל סיימה את עונת 2021/2 במקום ה-5. מאות נשים, ילדים ומבוגרים הגיעו לאצטדיון ראש הזהב, מגמה מבורכת שמגיעה אחרי עבודה מאומצת ומתמידה של המועדון. הרעיון האמנם פשוט, אבל הכל כך נכון של הפנינג לפני המשחק עם עומר כץ, ואתורי וזיקרי, חשוב לא פחות מתוצאת המשחק. ילדים שמצטלמים עם מושאי הערצתם זוכרים זאת לאורך שנים. הפועל פתח תקוה אמנם לא עלתה לליגת העל על הדשא, אבל נדמה שכמועדון היא בהחלט עשתה קפיצת מדרגה ובהחלט שווה ברמתה לליגת העל.
בעוד שנים, כשנסתכל אחורה על עונת 2021/2, נטעה לחשוב שהיא הייתה עונה מנומנמת שהסתיימה במקום ה-5, אך כולכם הרי יודעים שהדבר רחוק מהמציאות. עופר טסלפפה דיבר בסיום המשחק לקהל והזכיר את המחזור ה-10 של העונה: להפועל היו רק 3 שערי זכות ב-10 משחקים והיא הייתה רחוקה 2 נקודות בלבד מהקו האדום. מאז, הפועל נכנסה לליגה והחלה לטפס במעלה הטבלה עד שסיימה את הסיבוב הראשון במקום ה-9.
את הסיבוב השני פתחה הפועל עם שני הפסדים ותיקו ונדמה ששוב היא מאבדת גובה ומסתבכת בתחתית. או אז הגיע רצף משחקים מוצלח (כולל מהפך על נס ציונה וניצחון 3:2 מול א.א פאחם) שהקפיץ את הקבוצה למקום ה-5 בסיום המחזור ה-22. החל מרגע זה, כבר לא היה ניתן להישאר רגועים. לפתע, הפער מעליית ליגה היה בן שלוש נקודות בלבד, אך המרחק מפלייאוף תחתון היה של נקודה אחת ושברירי ביותר. בכל מחזור הסתכלנו למעלה בהתרגשות ולמטה בחשש.
כמות הקהל במשחקי הקבוצה החלה לגדול ואיתה גם החלומות הישנים. נדמה שתיקו ביתי מול נצרת בתוספת הפסד מרגיז לרמה"ש, הוציאו את האוויר מהמפרשים וניפצו את האשליות, אך אז הגיע המשחק הבלתי נשכח מול עכו. בתוך שלוש דקות (56,59) נותרה הפועל ב-9 שחקנים אבל עצירת פנדל של עומר כץ נתנה רמז לבאות. האורחים עוד עלו ליתרון בדקה ה-82 אבל שערים של אוניקצ'י בדקה ה-87 ואילי טמם בדקה ה-98 העניקו ניצחון מדהים ובלתי רגיל להפועל.
הקהל הכחול לא הצליח לרדת לקרקע מהשיא וככל הנראה גם השחקנים, שלא הגיעו למשחק החוץ (בבית) מול כפר-קאסם ונחלו תבוסה צורבת של 3:0. הפועל נתקעה עם שני משחקים נוספים ללא הכרעה ושערים, התרחקה עד 10 נקודות מכפר-קאסם וריינה ושוב הייתה רק 2 נקודות מפלייאוף תחתון, שני מחזורים לתום הליגה הסדירה. מכאן נדנדת החלומות שוב שינתה כיוון והפועל יצאה לשלושה ניצחונות רצופים (ראשל"צ, ריינה המוליכה ו-0:4 על בני יהודה) שקירבו אותה שוב עד לשלוש נקודות מעלייה.
אחרי שלושת הניצחונות הרצופים, אוהדי הפועל היו באקסטזה. דווקא אז, במשחק טוב של הפועל, היא הפסידה לכפר סבא והיו כבר כאלה שהרימו ידיים. נגמר? ממש לא! מהפך ביתי על א.א פאחם ועוד ניצחון דרמטי מאין כמוהו מול ריינה, שהייתה בכלל אמורה לחגוג עלייה, הביאו את הפועל הכי קרוב שאפשר: פער של נקודה אחת מכפר-קאסם שבמקום השני, רגע לפני המשחק מולה.
הפועל הפסידה את שני המשחקים הבאים מול כפר קאסם ונס ציונה ואיבדה את הסיכוי לעלות ליגה רק במחזור הלפני אחרון. דבר שאף אחד לא חלם עליו בתחילת העונה, גם לא במחזור ה-10 וגם לא במחזור ה-28, בו רק רצינו להבטיח פלייאוף עליון. לראשונה זה שנים, הגענו לסיום העונה גאים ומחויכים ומעט האכזבה נשטפה עם הרבה אופטימיות וציפייה להמשך.
הפועל ספגה וגם הבקיעה פחות משער למשחק. ב-37 המחזורים של העונה כבשה הפועל 36 שערים וספגה 35. מבחינה הגנתית הפועל סיימה שלישית בליגה (אחרי ריינה ועכו) אבל מבחינה התקפית היא סיימה אחרונה, זו שנה שנייה ברציפות. עופר טסלפפה, שככל הנראה ימשיך על הקווים, חייב לעבוד כל הקיץ על פתרונות התקפיים ולהביא חלוצים מוכחים. כשמלך שערי הקבוצה, רועי זיקרי, עם 9 סה"כ זה פשוט לא מספיק.
עוד נתון שמעניין להתעכב עליו הוא ששתי הקבוצות שעלו ליגה, ריינה ונס ציונה, יחד עם הפועל, היו היחידות בליגה הלאומית שלא החליפו מאמן לאורך העונה. רק תשאלו את כפר-קאסם איך החלפת שלושה מאמנים עבדה להם. הפועל של טסלפפה השתפרה ככל שהתקדמה העונה ויהיה מעניין ומסקרן לראות איזו קבוצה נראה בתחילת העונה הבאה. בניגוד לעונה הזו, הפעם לא תהיינה נסיבות מקלות והציפיות מהמאמן יגיעו בשלב הרבה יותר מוקדם של העונה.
ובנימה אישית: תודה שעקבתם, קראתם ופרדנתם לאורך כל העונה ההפכפכה והמרגשת הזו.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות