"הפועל איבדה את הזהות שלה, הקהל מצביע ברגליים"

מי שמכיר מקרוב את שגיב כהן היה מתקשה להאמין לאדישות בגוון קולו כשהוא מדבר על הפועל הנוכחית. "זו ממש לא הפועל שאני מכיר ואוהד", אומר הקפטן לשעבר ואחד השחקנים המזוהים ביותר עם המועדון, שבדומה לשחקני בית רבים לא נמצא לו מקום העונה בסגל הכחול. "זו חבורה של שחקנים מאוד מוכשרים שמשחקים בקבוצה שנקראת הפועל פתח תקוה. זהו".

נשמע מדבריך שזה ממש לא אותו המועדון שגדלת עליו.

"זה המצב לצערי. גם כששיחקתי הייתי בערך שחקן הבית היחיד, אבל ברור שזה לא מה שהיה פעם –  הפועל שאני גדלתי עליה עם אלי אברבנל, מנור חסן, מוטי קקון, לא חסרות דוגמאות. הספקתי גם לשחק עם כל האגדות האלה, וזה היה תענוג. הפועל איבדה את הזהות שלה וגם הקהל מצביע ברגליים. פעם היו באורווה מינימום 3,000 איש כששער 4 עודד בטירוף. אני זוכר אפילו את האימונים הראשונים שלי. קלמי סבן, זאביק חיימוביץ', יוסי שבחון ואני, שרק לפני רגע עוד עודדתי אותם מהיציע, מרים פתאום לשלומי ארבייטמן. פתאום להתאמן ולשחק איתם זה היה 'ואוו'. היום זה עולם אחר וזו לא אותה הפועל. כאוהד, עצוב שאין לקהל זיקה לאף שחקן במגרש. יותר מזה, פעם במחלקת נוער לא היה למכבי סיכוי נגדנו. כל החיים הפסדתי אולי דרבי אחד בנוער. מאז שעליתי לבוגרים אולי ניצחתי רק אחד".

כהן, כיום קפטן הפועל רמת גן והשחקן הפעיל עם מספר ההופעות הגדול ביותר במדים הכחולים (135), כבר לא עוקב אחרי המועדון עליו גדל כמו בעבר. "תאמין לי, בעונת העלייה האחרונה של הפועל אמנם שיחקתי בעכו בליגת העל, אבל הגעתי ברכבת לראות את הפועל ולא פספסתי אף משחק בית", זיק של התלהבות ניצת מחדש בקולו. "כשהנוער לקח גביע חגגתי עם אחי הקטן ביציע, ובאנו לתמוך גם ברבע ובחצי הגמר. נהניתי לבוא לראות את הילדים משקיעים בשביל הסמל, אבל מי מהם נמצא היום בבוגרים? אני לא מתחבר כי אין בשביל מי לבוא ועם מי להזדהות. היום אני בקושי בודק תוצאות ורואה תקצירים".

שגיב כהן חותם בהפועל רמת גן. צילום: הפועל רמת גן

חשוב לציין שלכהן היה חוזה בהפועל גם לעונה הנוכחית, אבל כשנדרש להתייחס לשאלה מדוע אינו לובש את מדיה העונה, הוא עונה ביובש: "בהפועל הודיעו לי שאני לא בתכניות".

אתה קרוב מאוד למאמן אורן קריספין, שמדגיש בכל הזדמנות את החשיבות של שחקני הבית.

"איזה חשיבות יש לשחקני הבית? איזה שחקני בית משחקים היום בהפועל? ברור שרציתי לשחק בהפועל ולהישאר, בטח כשבנו שם פרויקט יפה. הפועל היא הבית שלי, הקבוצה שאני אוהב ואני ממש לא מסתיר את זה. דיברתי עם אורן ואמרתי לו שאני מתכוון להגיע לאימון הראשון. הוא אמר לי משהו כמו 'תן לי לחזור אליך' ובהמשך פשוט החליטו לוותר עלי. אני אפילו לא יודע את הסיבות. נפגשתי עם דורון גלנט, קיבלתי את השחרור והבנתי שאני צריך לחפש קבוצה אחרת. ברור שברגע הראשון הייתי מאוכזב, אבל אני מציאותי וכבר לא מופתע מכלום בכדורגל. כשאריק בנאדו (שפוטר בינתיים מהפועל רמת גן, א"ב) פנה אלי, לא מצמצתי".

קטמון כמודל

שגיב כהן כבר לא ילד ובחודש שעבר חגג יום הולדת 30. נשוי להילה ואב לשני בנים – אריאל (3) ומנור בן ארבעה חודשים ("אשתי חושבת שקראתי לו על שם מנור חסן", צוחק כהן). אחרי שבע שנים בשתי קדנציות בהפועל, בחלקן שימש כקפטן הקבוצה, מצא כעצמו כאמור שגיב מתפקד כמבוגר האחראי בהפועל רמת גן, שלא ממש מצליחה להתרומם העונה בלאומית, ומחזיק בחוזה לעונה נוספת במדי האורדונים מעבר לזו הנוכחית. "מאז שאני אבא לילדים התבגרתי מאוד במשחק שלי, בהבנה של חשיבות הכדורגל ובמה שהוא עושה לאנשים", אומר שגיב. "לא סתם שתי הקבוצות האחרונות שלי מינו אותי לקפטן ואין ספק שהיום אני אחראי יותר ורואה דברים אחרת".

רואה דברים אחרת. שגיב כהן. צילום זאב שטרן

בהמשך לחוסר הזהות וחשיבות הקהל עליהם הצביע האקס, אי אפשר להתעלם מהניסיונות של עמותת הכחולה להיכנס כשותפה בניהול המועדון והטענות הקשות שמופנות כלפי הבעלים גלנט בכל הנוגע לניהול המגעים. "הניסיונות של הכחולה להיכנס להפועל מבורכים ואני מקווה שמתישהו זה יצליח", אומר כהן. "נהניתי מאוד מהאוהדים של הפועל בתקופתי ומסתכל על הפועל קטמון כדוגמה לניהול עם תנאים טובים, שיתוף הקהל ושיתוף הקהילה – כל מה שהייתי רוצה לראות בהפועל. אם הפועל תנוהל כמו קטמון אגיע לעודד אותה בכל משחק".

לדעתך המהלך ייצא בסופו של דבר אל הפועל?

"אני לא מעורה מספיק בפרטים כדי לדעת למה זה לא קורה, אבל לדעתי הסיכויים שלהם לקחת את הקבוצה לא גבוהים. המו"מ מתנהל כבר בערך שמונה חודשים ואם גלנט היה רוצה הם כבר היו בפנים. צריך להיות גאון גדול בכדורגל או בעסקים כדי להבין את זה? הוא פשוט לא רוצה".

דורון גלנט. צילום: זאב שטרן

כל אוהד כחול ביציע שראה את קבוצתו האנמית מפסידה להפועל ראשל"צ, יאמר בפה מלא שעד עתה מדובר בכישלון מהדהד, על המגרש ומחוצה לו, הן מקצועית והן בתהליך קבלת ההחלטות של גלנט. כהן, לעומת זאת, מצביע על בעיה עמוקה הרבה יותר – חוסר העניין. "אני לא יודע אם אפשר להגדיר ככישלון את התקופה של גלנט, כי לא ברור בכלל למה אתה מצפה", הוא אומר. "לא אתייחס ואבקר את היכולות של הקבוצה על המגרש כי אנחנו בכל זאת משחקים באותה ליגה, אבל בתור אוהד – לא מעניין אותי אם הפועל יעלו ליגה השנה או לא. גלנט בא ואמר 'אני אוהד הפועל', אבל ממש לא קידם אותה מבחינת הזיקה של הקהל. כאוהד הייתי מעדיף שיחזירו את הזהות לקבוצה ויבנו אותה מלמטה עם בסיס של שחקני בית, גם אם לא תעלה ליגה מיד אלא בעוד כמה שנים. הרי עכשיו מנסים לעלות, נכון? נגיד שהקבוצה תעלה, מה אז? ישחקו 11 שחקנים שלא קשורים להפועל. לא עדיף להיות כמה שנים בלאומית, להשקיע יותר במחלקת הנוער ולעלות בהרכב עם אסף צור, פז בן ארי, בן לוי, נתי בנימין ושגיב כהן? סביבם אפשר להוסיף זרים איכותיים כמו ברנקו מיכאילוביץ' ושחקנים שהם גם אנשים טובים. הכי הייתי רוצה שהפועל תחזור להיות קבוצה שכיף לאהוב. עם זאת, אין לי ספק שאורן קריספין ופרדי דוד יכולים  להוציא את הפועל מהמצב הזה. שניהם עם זיקה לקבוצה ולמועדון וטוב מאוד ששניים כאלה נמצאים במערכת של הפועל".

תחזור בעתיד להפועל?

"אני לא פוסל כלום, כי הפועל זו קבוצה שאני אוהב מאוד, אבל כרגע טוב לי בהפועל רמת גן ואני מרוכז בהצלחה שלה".

יש סיכוי שהפועל הנוכחית תהיה פקטור משמעותי בלאומית?

"אני חושב שכן. זו עדיין תחילת העונה וכל מה שצריך בליגה הלאומית זה להתברג בפלייאוף העליון. מי שמגיע לשם עם המומנטום הכי טוב יכול לעלות, כך שהכל עדיין פתוח".

יש לך תכניות ליום שאחרי הכדורגל?

"כן, לאחרונה סיימתי קורס מאמנים ואני עושה תואר בחינוך גופני בווינגייט. הרי לא אשחק כדורגל כל החיים ואני כבר חושב על השלב הבא. אני מקווה מאוד לשלב בעתיד אימון ועבודה עם ילדים".

דורון גלנט לא השיב לבקשת ספורט מלאבס להגיב לדברים.