על הדחה וגאווה | הטור של מתן ציוני

במשך שנים רבות גביע המדינה היה מקור לתסכול, עלבון ובעיקר בושה גדולה לאוהדי הפועל פתח תקוה. ההפסדים הצורבים והמבישים לאורך השנים האחרונות גרמו לנו לחשוש ואפילו לסלוד ממנו. יחד עם זאת, משהו שונה מתרחש במועדון בתקופה האחרונה והרוח הזאת נושבת גם בקרב הקהל הכחול, שחזר לחייך ולהתרגש ביציע. מעבר לכך שבחמשת משחקי הליגה האחרונים הפועל לא הפסידה, ניכר כי יש מחויבות, לחימה והרבה יותר תשוקה בקרב שחקני הקבוצה. חרף כישלונות העבר במפעל הגביע, האווירה החיובית המרעננת הביאה קרוב ל-1,500 צופים במזג אוויר קר וסגרירי.

דקות לתחילת המשחק והשורות ביציעים נהיו צפופות וגדושות בקהל כחול. ניתן היה לשים לב גם להגעתם של אוהדים שלא נצפו זמן מה במשחקים וגם נוכחות גדולה יותר של אוהדות. האווירה הייתה נהדרת, כשלפחות חצי מהיציע עמד על רגליו ועודד משך רוב דקות המשחק. אחרי פתיחת משחק תוססת, המשחק נרגע ונחלש ועד המחצית לא נרשמו הרבה אירועים. הצהובים-שחורים מליגת העל היו מעט טובים יותר אבל כלל לא מפחידים.

אביב סלם, צילום סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

בשני המשחקים האחרונים של הפועל היא עלתה לא מרוכזת למחצית השנייה. אם מול ריינה ספגנו שער בדקה ה-50, ומול ראשל"צ נשרק פנדל בדקה ה-47 (שלמזלנו הוחמץ), אז מול נתניה זה קרה בדקה -52. אחרי דקות לא טובות, השער של האורחים היה באוויר ולבסוף גם הגיע. מרגע זה לעופר טסלפפה והפועל כבר לא היה מה להפסיד. קצת לפני הדקה ה-60 ביצע טסלפפה חילוף משולש. לזמי, סלם ובאדיר החליפו את זיקרי, טמם ואיצרין. אינני יודע מדוע אביב סלם ומוחמד באדיר, שניים מהטובים בסגל הפועל לא פתחו במשחק, אבל מרגע שנכנסו הפועל נראתה אחרת.

אחרי כמה דקות והזדמנויות של נתניה, שהכירה מקרוב את עומר כץ המצוין, הפועל השתלטה על המשחק והחלה ללחוץ ולתקוף. החל מהדקה ה-70 ואילך הרווחנו בצדק את קלישאת הגביע מספר 1: "במשך דקות ארוכות, לא היה ברור מי כאן בליגת העל ומי בלאומית". הפועל ניסתה בכל כוחה להכניע את דני עמוס אבל החמיצה שוב ושוב. אי אפשר היה להתעלם מהעובדה ששחקני נתניה נשכבו על הדשא מספר פעמים רק כדי למשוך זמן ולעצור את המומנטום הכחול.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרואיד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

עם השריקה לסיום הפועל אמנם סיימה את השתתפותה בגביע, אבל נוכח הקהל ששר ומחא כפיים היה אפשר להתבלבל ולחשוב שהמשחק הסתיים בניצחון. בניגוד לשנים הקודמות, שהפסדים בגביע המדינה הסתיימו בטון צורם, עם שריקות בוז וקללות, הפעם היו אלו תשואות של גאווה גדולה בשחקני הקבוצה שנתנו את הכל ועמדו בכבוד גדול מול קבוצה מליגת העל.
עם האנרגיות האלו, היכולת והאופטימיות הגדלה, נגיע כולנו בשישי הבא לבלומפילד במטרה להמשיך את התקופה הטובה של הפועל מול בני יהודה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו