מחזור רודף מחזור בליגה הלאומית והפועל פתח תקוה עדיין לא מצליחה לכבוש. בדומה לכנרת שמתקרבת לקו האדום בהיעדר גשמים, כך מתקרבת הפועל לאותו הקו בהיעדר שערים. אחרי שער בודד ב-7 משחקים, הפועל, שהייתה במקום החמישי לפני שני מחזורים, מדרדרת עד למקום ה-10 בטבלה. מותר ולפעמים גם צריך ומתבקש לכעוס ולמחות על היכולת שהקבוצה מציגה. כך זה פשוט לא יכול להימשך.
כ-100 אוהדי הפועל עברו דרך ארוכה, מתישה ורוויית פקקים עד שהגיעו לאצטדיון המוכר בעילוט. לא הייתה ציפייה רבה בקרב הבאים למשחק שוטף ותוסס אבל משאלת לב קטנה עדיין שיוועה לשער. דקות ספורות מתחילת המשחק וכמעט שניר שרון הבקיע, אבל הנגיחה שלו נעצרה במשקוף. חרף ההתחלה המסקרנת, ככל שהמשחק נמשך היה נדמה לי שכבר צפיתי בו כמה פעמים, כאילו מדובר בשידור חוזר של כל המשחקים האחרונים. חוסר יצירתיות, תקיעות מחשבתית ושבלוניות מרתיחה ב"התקפה", כשמנגד טעויות גדולות שלא הסתיימו בשער לאור יכולת חלשה לא פחות של המקומיים.
לשתי הקבוצות לא הגיעה יותר מנקודה אחת במשחק המשמים הזה. אחי נצרת לא ידעה לנצל את המתנות שקיבלה מהגנת הפועל, והיא נהנתה מלא מעט כאלו. הפועל מצידה המשיכה להיות חסרת תכליתיות, אבל כמעט ניצחה ברגע האחרון אחרי מהלך יפה ויוצא דופן שהסתיים בהחמצה של ברקוביץ'.
נקודה נוספת שמפריעה לי מאוד היא היעדר שיפור והתקדמות של הקבוצה. במחזורים הראשונים התייחסנו כולם לקבוצה בכפפות של משי לאור ההסברים ההגיוניים הרבים כמו היעדר כושר וזמן להתגבשות והתלכדות. קיבלתי בהבנה את ההסבר של טסלפפה בדבר התייצבות ואיסוף נקודות בתחילת העונה אבל גם לסבלנות יש פג תוקף. הפועל מאבדת גובה בכל שבוע ומאבדת גם את מעט הקהל האדוק שעדיין מאמין בה.
האם הבצורת הנוראית תבוא סוף סוף לקיצה ונראה במשחק הבאה שערי ברכה או שגם החורף הזה של הפועל יהיה ליבש במיוחד?
שלמה עצמוני
מתן, על משקל המשקעים..
לעתים, עצירת גשמים מביאה את המבול…
רפאל.
כסף שם המילה זה כסף.