אכלתם המון בחגים? כך תחזרו לגזרה

דפנה זיו בוסאני. צילום באדיבות מרכז שניידר

שלוש ארוחות עיקריות, שתי ארוחות ביניים

דפנה זיו-בוסאני היא דיאטנית קלינית במרכז שניידר

דפ זיו בוסאני היא דיאטנית קלינית ביחידה לתזונה ודיאטה במרכז שניידר לרפואת ילדים. "החגים הם חגיגה מתמשכת מארוחה לארוחה, כל ארוחה שכזו יכולה להסתכם בלא מעט קלוריות, בתקופה זו במידה ולא שומרים יכולים לעלות בין 1-2 ק"ג", היא אומרת "אחרי החגים זו ההזדמנות לחזור לשגרה, לחזור לאכול בצורה נכונה ולשלב פעילות גופנית".

זיו בוסאני מדגישה: "חשוב לחזור לשגרה של ארוחות מסודרות ולצמצם את הנשנושים בין הארוחות. יש לסדר את הארוחות כך שנאכל 3 ארוחות עיקריות – בוקר, צהריים וערב וביניהן נשלב 2 ארוחות ביניים קלות. יש לדאוג שלפחות ארוחה עיקרית אחת תכיל סלט עם ירקות טריים בצרוף של כפית שמן זית. יש לבחור דגנים שיהיו דגנים מלאים כמו לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, כוסמת וכו'. כדאי לשלב במהלך היום לפחות שלושה מוצרי חלב כמו חלב, יוגורט וגבינה. דוגמא לארוחת ביניים היא יוגורט עם שקדים או פרי".

מה עוד חשוב לעשות?

"להפחית את כמות הסוכר אותו אנו צורכים. סוכר אינו נחוץ לגוף אך אנו נולדים עם העדפה למתוק. שוב לדעת שאין הבדל בין סוכר חום לדבש ולסוכר לבן, כולם סוכרים פשוטים ואין טעם בריאותי לצרוך אותם".

ומה לגבי שתייה?

"יש לשלב בשגרת היום שתייה מספקת, רצוי של מים ולא של משקאות ממותקים. שתיית מים מרווה וחשובה לתהליכים תקינים של הגוף כמו פעילות מעיים תקינה וכו'".

ופעילות גופנית?

"התקופה שלאחר החגים היא תקופה טובה לפעילות גופנית. מזג האוויר נעים ולא חם מדי, ובשעות הערב יש תנאים טובים לפעילות גופנית שיכולה להיות הליכה או ריצה, שזו פעילות גופנית שאינה דורשת ציוד יקר ומיוחד ויכולה להיעשות בקבוצה או באופן עצמאי. מי שזקוק למסגרת יכול להציע לבן זוג להצטרף איתו לפעילות וכך יש גם יותר מחויבות או לחילופין להצטרף לקבוצת ריצה אשר במסגרתה האימונים המובנים יוצרים את המסגרת".

סיגל פרישמן. צילום בנימין אדם

לכו למסגרת מסודרת, תעשו ספורט

סיגל פרישמן היא מנהל היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון

סיגל פרישמן היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון. היא מסבירה שאחרי החגים זה הזמן לקחת אחריות ולהצטרף למסגרת קבוצתית או יחידנית ולצאת לדרך. "אני תמיד אומרת שזמן טוב לחזרה לשגרה או להתחלה מחדש, זה כאשר מגיעים לנקודה בה אנחנו מרגישים שהגענו ליותר מידי, יותר מידי אוכל או יותר מידי חופש ובדרך כלל מרבית האנשים מגיעים לכך לאחר תקופת החגים, לרמת שובע קיצונית. זו נקודה ממש טובה להתחיל בשינוי". פרישמן מדגישה: "זה לא צריך להיות משהו דרמטי או דיאטת כסאח של שבוע, שהיא סוג של התעללות בגוף, אלא משהו מבוקר לאורך זמן".

לדוגמא?

"במחקר שנערך, בדקו אנשים שירדו במשקל ושמרו לאורך שנים על אותו משקל וביקשו לדעת מה המשותף להם. מתוך המחקר נמצא שכל האנשים היו באיזושהי מסגרת. זה ההבדל בין אנשים שמנסים לרדת במשקל לבד, שאחרי תקופה הם מוותרים ומתייאשים, לבין קבוצה שמחזקת אחד את השני".

מה התפקיד של הדיאטנית?

"התפקיד של המלווה מקצועי זה לא רק לבנות תוכנית או תפריט, אלא לשמור על רמת מוטיבציה. לא פעם אנשים צריכים מישהו להראות את התוצאות, מה אנחנו עושים כמה ירדנו במשקל, ואז כשיש מישהו שעומד מולנו, אנחנו פחות מוותרים לעצמנו, עובדים על שינוי נכון ומרגישים יותר טוב. שינוי נכון זו ההבנה שאני שומר ועושה ספורט, שאני מרגיש יותר טוב, שאני אוכל את כל האוכל הטעים בחופשיות ולא בהגזמה ולא מסיים את היום בבאסה ומתחיל אותו בבאסה. וברגע שאנחנו מבינים זאת, השינוי יעשה לנו טוב, נרגיש שאנחנו בשליטה. את זה צריך לחזק כל הזמן ופה נכנסת המסגרת שתומכת לאורך זמן, מישהו שמחבק ומלווה ומוביל לדרך נכונה לאורך זמן. היום הדיאטניות פחות מתעסקות באוכל, אלא באכילה נכונה וספורט".

ומה עדיף, קבוצה או אישי?

"זה מאוד תלוי בבנאדם. אין פה נכון או לא נכון וכל אחד מה שהוא מעדיף. צריך לבחור משהו שלא סובלים בו".

ואחרי שיורדים מספר מכובד של קילוגרמים, מה עושים?

"מאוד חשוב לאורך כל הדרך לזכור את נקודת ההתחלה, לדעת מה הפער בין איפה שאנחנו רוצים להיות לאיפה שאנחנו נמצאים ולהתוות דרך. ברגע שנמצאים במקום שאנחנו מצפים להיות הרבה אנשים אומרים לעצמם מדוע הם צריכים להגיע כל שבוע. לעיתים אפשר לבחור בשלב הזה מסגרת שהולכים אליה פעם בחודש, על מנת לחזק את התהליך".