כל חטאי הפייס – המדור של מאירה ברנע גולדברג

1. יום הולדת חגיגה נחמדת: גיליתי שחברה כועסת עלי מאחר ולא בירכתי אותה בפייסבוק לכבוד יום הולדתה. אף אדם לא יכול לזכור בע"פ את ימי ההולדת של כל חבריו בפייסבוק ואם הוא לא נכנס באותו יום לתזכורות סביר להניח שהוא לא יידע. תשמרו את הכעס לבן זוג ששכח או להורים ששכחו. את חברי הפייסבוק תשאירו בצד. כן. גם אם אתם כל שנה בירכתם. אתם אוהבים מישהו? תברכו אותו מכל הלב גם אם בשנה שעברה הוא לא ברך אתכם.

2. הפרעה לפירגון: אדם רוצה לפרגן לאדם אחר וכותב עליו משהו נחמד. משהו טוב לסופר על הספר שכתב, משהו טוב למסעדן על המסעדה שפתח, משהו טוב למרצה על הרצאה ששמע, אולי משהו טוב על מקום עבודתו. תמיד יהיו אלו שיהרסו הכל. "הספר איום ונורא כמו כל ספרי מקור בישראל", "המסעדה דוחה, חיכינו שעה למלצרית", "ההרצאה משעממת. המרצה מקדם את עצמו על גבי אחרים", "הבנו שאתה מנסה להתחנף לבוס. המנכ"ל שלך חי על חשבונך…". קשה לכם לפרגן לאחרים? יופי. תעברו לסטטוס הבא. לא חייבים לחבל ברצונות של החברים בפייסבוק.

3. אבשלום קור הבא: לתקן שגיאות כתיב או תחביר בסטטוס, בהודעה חשופה לכולם ולא בהודעה אישית. המחמירים: לתקן בהתנשאות: "חשבתי שפרופסור כמוך יודע שעם כתוספת כותבים ב ע' ולא ב א'" / "אעשה. לא יעשה. מה יהיה ????". הדוחים במיוחד: מצלמים את הסטטוס עם השגיאה ומעלים סטטוס בפייסבוק שלהם ובו מלגלגים על כל ה"סתומים" שכותבים עם שגיאות כתיב. ההורים שלי לימדו אותי ש"דרך ארץ קדמה לתורה" גם אם זו "דרח ערץ כדמה לתורע".

4. משעמם לי: לכתוב למישהו שהנושאים עליהם הוא בוחר לכתוב בקיר שלו משעממים להחריד ואם הוא לא יפסיק לקדם את העסקים שלו / להעלות תמונות של החתול / לצלם תמונות של פסלים הודים/ אותו חבר יאלץ במקרה הטוב לעזוב ובמקרה הרע לחסום אותו לנצח נצחים. מישהו משעמם אתכם בפייסבוק? תעזבו אותו, רק בבקשה אל תחפרו ותודיעו לו על זה. לא בהודעה פרטית ובטח לא ציבורית. הדעה שלכם באמת לא רלוונטית. לכל אחד יש זכות לכתוב על הקיר שלו על מה שבא לו. המעצבנים עוד יותר: אלו שמודיעים לך שאתה משעמם אותם למוות והם לא אוהבים לקרוא מה שאתה כותב אבל נשארים חברים שלך כי הם בכל זאת אוהבים אותך ולא נעים להם.

5. אז מה אם לא קראתי מה שכתבת, יש לי דעה! אנשים שעושים לייק על סטטוסים או מגיבים בלהט על סטטוסים בלי לקרוא עד הסוף או להבין על מה הם מגיבים או על מה הם בדיוק לחצו לייק. חברה שלי עשתה לייק לחבר שכתב סטטוס ארוך במיוחד. היא לא ידעה שבסיום הסטטוס הארוך הוא יורד ירידות מעליבות במיוחד על חברה משותפת. החברה המשותפת הזדעזעה לראות שחברתה הטובה עשתה לייק לסטטוס שעולב בה. הן לא מדברות אחת עם השנייה כבר שנה. החברה הראשונה אפילו לא יודעת על מה הכעס. אז אם לא בא לכם לגלות שהתלהבתם מאד מסטטוס שמדבר על מוות של סבתא, רצח עם או דעה פוליטית הפוכה לגמרי מדעתכם, תקראו עד הסוף. לא בא לכם ? אל תלחצו לייק ובטח אל תגיבו.

6. אנחנו חברים אז מותר לי: חברים שמציעים לך חברות ודקה לאחר מכן מתייגים אתכם למכירה לוהטת של בגדים בחצר ביתם או לפרסומת על מותג חדש של משקפי שמש שהם משווקים. עוד לפני שתספיקו למחוק את התיוג שלכם מהסטטוס הם יפוצצו אתכם בהודעות אישיות בבקשות ללייק בעמוד העסקי שלהם וגם לעזרה קטנה בהגרלה שהם משתתפים בה. אוף אתכם!

7. כולנו קבוצה אחת גדולה: אנשים שמסיבה הזויה כלשהי מצרפים אותך לקבוצות בלי לשאול קודם, אפילו לא קבוצות שהם המנהלים שלהן, גם אם הקבוצה בכלל לא קשורה לעולם התוכן שלך או לעולמך הרגשי. "נגרים שווים בבאר שבע", גם אם אתה גר בכרמיאל, "אימהות מבשלות אוכל איראני בכיף" גם אם הצהרת בכל מקום שאתה שונא לבשל, "מועדון אוהבי קריאה" גם אם הספר האחרון שקראת היה בכתה ב' וגם אז אחרי שהכריחו אותך. תפסיקו!!!! זה ממש ממש מעצבן!

8. ברומא התנהג כצרפתי: אנשים שנכנסים לקבוצות פייסבוק, מתנהגים בניגוד גמור לכללים המפורסמים שם (למשל, נא לא לפרסם פרסומים שיווקיים), ואז אחרי מספר אזהרות כשמעיפים אותם מהקבוצה, הם מרגישים צורך לעלות סטטוס זועם בקיר הפרטי שלהם עם שם הקבוצה ומנהליה, מתלוננים ומעודדים את כל חבריהם לכתוב להם שהם מהממים ומנהלי הקבוצה מנוולים.

9. התקטננות: אנשים שלא עושים לייק לאחרים למרות שקראו את הסטטוס ואהבו. למה? כי כותב הסטטוס לא עשה להם לייק. כבר חודש!!

10. להעתיק: להעתיק מילה במילה סטטוס של מישהו אחר בלי לתת קרדיט? התנהגות גבולית. אבל אחרי שמקבלים את כל המחמאות, רק לצרף סמיילי מסמיק בלי להגיד מילה? איכס.

חופשה בסוכות. צילום יח"צ שרה ברהום

חופשה מושלמת – מתכוננים לסוכות:

לפעמים כל מה שצריך זה להתנתק ממרוץ החיים האינטנסיבי ולהתחבר לפשטות. "פסטיבל משפחות בערבה", יוצא לדרך זו השנה השלישית ברציפות. שלושה ימים של חופשה משפחתית בסגנון אחר. ימים של חיבור עמוק לעצמנו, לילדינו, לטבע המדברי, לשקט ולרוגע עם אוכל טעים (שלוש ארוחות צמחוניות טבעוניות עשירות בריאות וטעימות מתוך תשומת לב לחומרים טבעיים, אורגניים, עונתיים. ובמשך היום פירות ונשנושים, בשיתוף חקלאי הערבה). שקיעות וזריחות עם ים של סדנאות ופעילות לכל המשפחה (ריקוד, יוגה, פילאטיס, אקרובלאנס, בישול, תיפוף, קפוארה, קונטקיד, כדורגל, ציורי גוף ופנים, ג'אגלינג, ועוד).

הפסטיבל נוצר כהגשמת חלום של נירית תייס זמיר להפיק אירוע משפחות שיהיה תואם לערכים שבהם היא מגדלת את ילדיה: חופש, תזונה בריאה, הנאה, צחוק, וחיבור עמוק בלתי אמצעי. פסטיבל שהוא קהילה רגועה, שמחה ומלאת תנועה.

6.10 עד 8.10. ההרשמה החלה! מחיר 920 שקלים למשתתף. לילד עד גיל שנתיים חינם. מתאים לילדים מגיל 0-12. להרשמה נירית 03-6861942 או באתר.

סליחה, אבל למה?

סטטוס לשבת
אבישי: אמא לכבוד יום הכיפורים אני מבקש סליחה מכולם.
אני: על מה בדיוק אתה מבקש סליחה?
אבישי: לא יודע, אבל ככה אמרו לי שצריך לעשות.