נקודת מפנה או הברקה חד פעמית?

ביום שני בערב, בסיום ההפסד החמישי ברציפות של הפועל מול נס ציונה, הרגשתי עייף ומובס. הכעס והאכזבה הפכו במהירות לאדישות ולחוסר רצון בכלל לחשוב על הפועל. "מה לעזאזל עוד אפשר לעשות", ניסיתי לחשוב למחרת ולא מצאתי תשובה. ברביעי עוד הייתה תחושה שאולי נגיע לאיכסל עם מאמן חדש אבל עשן לבן לא יצא מארובות סירקין, מסאי דגו קיבל ארכה נוספת ובהפועל התכוננו במרץ למשחק גורלי.

בוקר המשחק בשישי הגיע, עליתי לרכב ועוד לפני העלייה לכביש 6 לכיוון צפון חשתי ברוח קלילה של אופטימיות. כמה אפשר להפסיד? חשבתי לעצמי והרשיתי לזיק של תקווה להכות שורש. כשהגעתי לאזור ואדי ערה עלה בי פלאשבק מלפני שנתיים: עונת הפירוק, מסאי דגו על הקווים, והפועל לא מצליחה לנצח במשך שבעה משחקים ברציפות. באותם ימים בדיוק חוויתי פרידה כואבת והייתי זקוק נואשות להסחת דעת. הפועל נקלעה לפיגור מוקדם אבל התאוששה וניצחה 2:1 בעפולה אחרי פיגור ועצירת פנדל. היה זה אחד הימים המיוחדים בהם הפועל התעלתה על עצמה, עשתה עמי חסד והעלתה לי חיוך על הפנים, לפחות לכמה שעות.

בחזרה לשישי האחרון: הגעתי לאצטדיון הדליל בו רוב יושבי היציע היו שחקני הסגל של הפועל. על הנייר הסיכויים לניצחון נראו די קלושים אבל מקצת אנשי הפועל שנכחו עודדו ודחפו את השחקנים. המשחק נפתח בסערה עם שיתוף פעולה בין גל צרויה ואליאור משעלי, שהעלה את הפועל ליתרון בחלוף פחות משתי דקות. שאגנו עד שהמסכות כמעט עפו מפנינו. משום מה הפועל לא הפסיקה לשחק בדקה השנייה ואחרי עוד סשן של צרויה את משעלי, הכפלנו את היתרון. הסתכלתי על השעון וראיתי שאנחנו בקושי בדקה ה-20. מאותו רגע רק חשבתי שזה יהיה הרבה יותר מבאס להפסיד אחרי יתרון מבטיח.

המשחק לא הועבר במלואו ולכן חשוב שתדעו כי הייתה זו המחצית הטובה ביותר של הפועל העונה. הפועל שיחקה עם תשוקה ואגרסיביות וסיפקה מספר מהלכים נאים. גם אחרי יתרון של שני שערים, הפועל המשיכה לתקוף כשמשעלי וצרויה כמעט כבשו בשתי נגיחות מסוכנות, אבל הפועל ירדה למחצית ביתרון בן שני שערים בלבד. המחצית השנייה נפתחה כשכל דקה התארכה למרות שאיכסל לא הרבתה לסכן את שערו של עומר כץ. קצת לפני הדקה ה-70, ברגע של צליל לא מכוון, נגח נחמיה לשערו הוא והאיץ פי כמה את קצב פעימות הלב של כולנו.

שופט המשחק, שהיה חלש להחריד לאורך כל תשעים הדקות, הוסיף חטא על פשע כשלא שרק לפנדל ברור על טרנס טיסדל. המארחים הפעילו לחץ במטרה להשיג שוויון אבל משחק הקרבה ואגרסיבי של הפועל השאיר את היתרון על כנו. וידאל וצרויה שהוחלפו בצוותא לאחר השער המצמק, עמדו עד סוף המשחק ודרבנו את חבריהם לשמור על היתרון. החלוץ, שבישל את שני השערים, מתנהג כמבוגר האחראי במגרש ומחוצה לו. צרויה יורד להגנה, נאבק ונותן מעצמו בלי סוף. נפתלי בלאי, שכבר היה רגל וחצי מחוץ לקבוצה, שיחק מצוין. עבור שולמייסטר, רוזנבוים וטיסדל היה זה משחקם הטוב העונה. רם לוי, שספג העונה לא מעט ביקורות, ניפק דקות הרואיות, רץ עד השנייה האחרונה וסיכל את מתקפות היריבה. כלל שחקני הפועל נלחמו בעוז וכששריקת הסיום נשמעה, נדמה שצעקות השמחה עשו את דרכן מהגלבוע ועד לפתח תקוה.

היה זה ניצחון חשוב מאין כמותו שעצר את המפולת, אבל אל לנו לשמוח יותר מדי. הפועל תפגוש בארבעה ימים שתיים מתוך שלוש הקבוצות היחידות שמתחתיה בטבלה. מחר (שני) תארח הפועל את כפר קאסם אשר נמצאת במשבר גדול וטרם ניצחה העונה. כולנו מכירים את הכנסת האורחים המפורסמת של הפועל לקבוצות במשבר, אבל הפעם אסור שזה יקרה. תוצאת המשחק הזה תקבע אם הניצחון מול איכסל יהיה לנקודת מפנה או הברקה חד פעמית.