מנהל מחלקת קורונה במתחם החדש בבילינסון: "יש לצערנו פטירות של חולים שחשבנו שייצאו מזה"

בבית החולים בילינסון מאושפזים נכון להיום (שלישי) 47 חולי קורונה. חמישה מתוכם במצב קריטי, והם מונשמים ומורדמים. בבית החולים השרון יש 18 מאושפזים, מתוכם שניים מונשמים במצב קריטי ועוד שישה במצב קשה. פרופסור אלון גרוסמן מנהל מזה כשבועיים את אחת מארבע מחלקות הקורונה החדשות שנפתחו בחניון התת קרקעי של בילינסון. לפני זה ניהל מחלקת קורונה אחרת (פנימית ב') בבית החולים. בשיחה מיוחדת עם מלאבס הוא מספר היום על מצב החולים, על קליטת חולי קורונה מבתי חולים אחרים בארץ, ועל מה שצפוי בחורף הקרוב.

"מאז שפתחנו את מחלקת הקורונה והטיפול הנמרץ בחניון התת קרקעי לפני 12 יום, עברו במתחם יותר מ-40 חולים", מציין פרופסור גרוסמן. "יש גם לצערנו פטירות רבות של חולים שחשבנו שייצאו מהמחלה, אך הם לא ייצאו. בתקופה הזו נפטרו שבעה חולים. קיבלנו הרבה חולים מכל רחבי הארץ לאור העומס בבתי החולים באשדוד, בצפון ובירושלים. ברגע שפתחנו את המתחם הענק הזה, אז יש לנו הרבה מקום פנוי מבחינת מיטות, למרות שהצוות נשאר אותו צוות והוא לא גדל. אותו צוות קטן מטפל בחולים שמגיעים מהפריפריה ומירושלים. כמובן שצריך לזכור שאנחנו מטפלים בגזרת בני ברק, אלעד וגם פתח תקוה, שגם בה יש תחלואה מסיבית ויכול להיות שגם אנחנו נתמלא ולנו לא יהיה לאן להעביר את החולים. זה סוג של כדור שלג, שבמקום לעצור אותו, מגלגלים אותו למישהו אחר".

"רוב החולים שמאושפזים הם חולים במצב קשה. יש פחות ופחות חולים קלים כמו שהיה בגל הראשון"

מה אתה יכול לספר על החולים שמאושפזים?
"רוב החולים שמאושפזים הם חולים במצב קשה. יש פחות ופחות חולים קלים כמו שהיה בגל הראשון. המאושפז הכי צעיר שלנו היה בן 41 ללא מחלות רקע מיוחדת והמבוגר ביותר בן 90 פלוס. רוב החולים שלנו נעים בגילאים של 50-80, חלקם עם מחלות רקע וחולים מאוד וחלקם זה אנשים שללא מחלות רקע. הגיע אלינו מאושפז בן 53 שאין לו בכלל מחלות רקע והוא לא היחיד. יש לא מעט אנשים שלא היו צריכים להיות בבית חולים בשום סיטואציה לולא הקורונה, ולכן צריך להקפיד על ההנחיות ולהיזהר יתר על המידה. בתוך המחלקה של קורונה ב', מחלקת טיפול נמרץ, יש לנו חמישה מונשמים, שארבעה מהם מונשמים ומורדמים ואחד מונשם ומורדם עם הנשמה חיצונית. אלו חולים קריטיים שאחת מהם היא בשנות הארבעים לחייה עם מחלות רקע. מאוד חשוב להבין שלמאושפזים האלה, לא היה קורה דבר אלמלא הקורונה. יש להם מחלות רקע, אבל מחלת רקע זה מושג בעייתי וכמעט רוב החולים היו צפויים לחיות עם מחלות הרקע עוד שנים טובות ורבות. ויש גם בני 50-60 בלי מחלת רקע או אנשים שיש להם לחץ דם וצריך להבין שכ-40% מהאוכלוסייה סובל מזה וחיה עם זה מצוין".

פרופ' אלון גרוסמן. צילום דוברות בית החולים

נקודה נוספת שהוא מציין היא משך האשפוז של חולי קורונה בהשוואה למשך האשפוז הממוצע של חולים אחרים. "להבדיל מחולים שמגיעים לבית חולים ומשתחררים אחרי 24-48 שעות, חולי קורונה נמצאים זמן ממושך. זו מחלה שלוקח הרבה זמן להחלים ממנה. ברגע שחולה קורונה תופס מיטה זה לפחות לשבוע עד עשרה ימים וזה במקרה שהוא מחלים. ואם הוא מתדרדר, אז הוא תופס מיטה לחודשיים. היו אנשים שהגיעו אלינו ואמרתי שהם חולים קלים ולמחרת המצב שלהם התדרדר בצורה לא צפויה. בניגוד לרפואה שיש לך ניסיון ואתה יכול לדעת לאיזה כיוון זה הולך ולהעריך את החולים, אם הם חולים קלים או קשים, במקרה הזה של הקורונה לא יכול לעשות זאת".
איך המתחם החדש?
"המתחם החדש הוא מדהים, יש בו את הטכנולוגיה והציוד הכי מתקדמים שיש למרות התנאים הפיזיים של חניון ואנחנו עושים את המקסימום שאפשר כדי לטפל היטב בחולים ולתת להם מידה של פרטיות. יש מרחב טוב לטיפול בחולים. יש אנשים שנרתעים מהמושג חניון, אבל זה לא פוגם בטיפול. אנשים שוכבים במיטות, לכל אחד יש שולחנית, מי שיכול לקום, יש לו פינת ישיבה וטלוויזיה".

מה דעתך על האזהרות מפני קריסה של המערכת הרפואית?

"צריך להיזהר לא להעמיס. אנחנו עדיין לא בקריסה, אבל המדרון הוא מאוד חלקלק. אנחנו משחררים כל יום שלושה חולים ומקבלים חמישה ובקצב הזה נגיע מהר מאוד למצב שהמערכת יהיה לה קשה להכיל. צריך לזכור שאילו לא חולים רגילים, הצוות צריך להתמגן ולהתלבש ופיזית השהייה במתחם מוגבלת, כי אתה יוצא משם מזיע. זה שיש מיטות זה יפה, אבל הצוות עדיין מוגבל והוא לא גדל. בינתיים כבר נסגרו בבילינסון שתי מחלקות פנימיות מתוך שבע, לאור הצורך להפוך אותן למחלקות לטיפול בחולי קורונה".
וזה המצב כאשר החורף בפתח.
"כן, וזה מדאיג מאוד. אמרתי את זה בזמנו שאני מפחד לתעדף את מי להנשים. אני חוזר ומדגיש, הורדנו לפה את צוות הטיפול הנמרץ מהטובים שיש בארץ. אבל בסוף זה צוות מוגבל ואתה מוריד מיטות מטיפול נמרץ רגיל ואז בחורף, כשיהיו לנו חולים עם דלקות ריאות קשות, לא יהיה להם איפה לשכב".
מתי מבחינתך תצטרך להחליט את מי להנשים?
"אני מקווה שלא נגיע לזה כמו באירופה ובארצות הברית. אני מקווה שנצליח להוריד את המספרים, אבל אם נמשיך בקצב הזה, לצערי נגיע לנקודה הזו שנגיד שאין טעם להנשים את הבנאדם הזה, כי לא תהיה לו מיטה שהוא יוכל לקבל בה טיפול נורמאלי. אנחנו מדברים על זה מתחילת המחלה ועושים דיונים איך נתמודד עם הדילמות האלה. כרגע יש לי מיטות ולא קרה שלא הנשמתי מישהו שלא היה לו מקום, אבל בתחושה שלי לפי המספרים היבשים, יהיה מאוד קשה להתמודד עם זה".

במקדונלד'ס, באייס, בשופרסל: מידע חדש על מקומות בהם היו מאומתים לקורונה בימים האחרונים

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו