אפשר להשתמש בהרבה ביטויים שליליים כדי לתאר את משחק הנפל של הפועל נגד אחי נצרת אתמול (שלישי), אך כדי להבהיר עד כמה חמור המצב אפשר לציין כי זוהי פתיחת העונה החלשה ביותר בשש העונות האחרונות בלאומית. (בדומה לאסף נמני בעונת 2016/7) מסאי דגו ושחקניו השיגו רק 4 מתוך 15 הנקודות האפשריות עד כה. היו בטוחים שאם היה קהל ביציע, אחרי משחק שכזה היו יורדים מסאי ושחקניו למשמע מקהלת בוז, ובצדק.
אם גם בכם פשטה תחושת דה ז'ה וו לעונת הפירוק, זה לא במקרה:
באותה עונה, אז אימן דגו לאורך העונה כולה, הפועל הובילה בתשעה משחקים אך לא ירדה כמנצחת. בשונה מאתמול, הפועל לפחות ידעה לסיים בתיקו (שלוש תוצאות תיקו 2:2 בתשעת המשחקים הראשונים). והעונה? הובלנו מול עפולה, קטמון ונצרת ואיכשהו צברנו רק נקודה בשלושת המשחקים האלה.
אינני רוצה או מתכוון לחרוץ את דינו של דגו ולא של הפועל, עדיין לא.
יש זמן לתקן ונדמה שהפועל ממשיכה להוסיף טלאי אחר טלאי כדי לנסות ולתקן את התלכיד הרע איתו פתחה. אין לחסוך ביקורת מהשחקנים, אך חיצי ביקורת צריכים להיות מופנים גם למאמן הפועל, שבמשחקים האחרונים לא מגיב בצורה טובה לנעשה במגרש.
אז מה יהיה? גל צרויה רעב לכדורגל, עובד קשה ואפילו מתפקד כמבוגר אחראי הן ביציע והן במגרש. יחד עם הגעתו של שולמייסטר ואולי בלם נוסף לצד פז בן ארי – או אז אולי תתייצב הפועל ותצבור נקודות.
מקום מסוכן: הביזיון הגדול ביציע
אם ציפיתם כי היעדר הקהל במגרשים יביא לאווירה רגועה יותר, תחשבו שוב. זה לא המשחק הראשון בתקופה הזו בו חלה התלקחות מגעילה ומיותרת ביציע. לפי הוראות התו הסגול מי שאמור להיות ביציע הם מעטים בלבד: חברי הנהלה, תקשורת וסגל השחקנים.
כ-15 מאנשי קבוצת אחי נצרת הגיעו אמש למשחק, לא ברור באיזו אצטלה, אבל היה די ברור כי מדובר באוהדים. בשלב מסוים השתולל אחד מהם בצעקות וקללות נוראיות אל עבר שחקני הפועל, שהתמהמהו בהחזרת כדור לקבוצתו. לשמע תגובות בחזרה מצד אנשי הפועל, עלתה חמתם ואחדים מהאורחים החלו להתקרב להתנגשות תוך כדי גידופים וצעקות. למרבה המזל, האירוע הסתיים לאחר שאנשי אבטחה וגורם מטעם האורחים הרגיעו את המתלהמים.
זה מה שקורה בתקופת קורונה ביציעים: הקומץ האלים של הקבוצות האורחות (לא כולן, אבל בינתיים מדובר ברמת השרון ובאחי נצרת) הופך לרוב ביציע. גם במשחק ההפסד מול רמת השרון אירע מקרה דומה. אחד מאוהדי רמת השרון קילל נמרצות את מסאי דגו ולאחר שזה הסתובב כדי להבין מי מגדף אותו, אחז זה באזור חלציו ובתנועות דוחות ומגעילות המשיך לעלוב בו. גם במקרה זה חלה תסיסה שלא הייתה רחוקה מלהסתיים באלימות.
לצד השמירה על הנחיות הקורונה – חייבות המנהלת והנהלת המועדון להרחיק ואף להתלונן על מקרים כאלה, שבולטים במיוחד בהיעדר קהל. פשוט גועל נפש. צריך להקפיד שלא ייכנסו אוהדים, אלא רק אנשי קבוצה. משום מה דווקא בתקופת הקורונה היציע הפך מקום פחות בטוח.
תגובות