מפילדלפיה לפתח תקוה לבד כדי להיות לוחמת: ג'יימי אשרף היא מצטיינת אלוף פיקוד

סמלת ג׳יימי אשרף (20), שעלתה לישראל מפילדלפיה, ארתות הברית, על מנת לשרת בצה"ל, קיבלה השבוע את אות מצטיינת אלוף פיקוד הדרום. אשרף, שמשרתת כמכ"ית בגדוד קרקל, מספרת: "אני גדלתי בפילדלפיה, עם אבא אמריקאי ואמא ישראלית. תמיד הרגשתי את הציונות בבית ואת המחויבות למדינה וכל קיץ הייתי מגיעה לישראל עם המשפחה לבקר. כשהגיע הזמן לגיוס, ידעתי שזה הדבר הנכון לי".

לאשרף שני אחים, בגילאי 23 ו-17, שניהם לא יילכו בעקבותיה. "אחי הגדול לא עשה צבא ואחי הקטן, כבר נרשם ללימודים ולא מתכוון להתגייס", היא מספרת.
לישראל היא הגיעה באוקטובר 2018 והתגייסה חודש לאחר מכן, במסגרת מח"ל – מתנדבי חו"ל. "זו תוכנית שלא חייבים לעשות בה עליה, אלא רק מתחייבים למינימום שנה וחצי שרות צבאי", היא מסבירה. "כשהחלטתי להתגייס וסיפרתי להורים, הם לקחו את זה די טוב. אמא שלי רק אמרה, שאני לא יכולה להתגייס, מבלי שיש לי תוכניות ברורות לאחרי הצבא ולכן נרשמתי כבר ללימודים בוושינגטון".
ואין לך מחשבות לעשות עלייה?
"לא בשלב הזה. אני מאוד מחוברת לאחים ולהורים שלי ולא יכולה לחיות בלעדיהם".

ואיך החלטת להתגייס לקרקל ולהיות לוחמת?
"כשהגעתי לארץ, אמרתי לאמא שלי, 'אל תדאגי, אני לא מתגייסת ללוחמה", היא מספרת בחיוך. "רק רציתי לשרת את המדינה ולתרום כמה שאני יכולה. כשהגעתי לישראל, התחלתי לדבר עם אנשים והבנתי שאם אני רוצה לעשות גיוס משמעותי, זה רק בלוחמה, שם אני יכולה לתת את כולי. אמרתי לאמא שלי שאני רוצה להתגייס ללוחמה, אבל לא נכנסת לעזה והיא הסכימה. עברתי את כל התהליך של צו ראשון ושבועיים לפני הגיוס שאלו אותי מה אני רוצה לעשות ובחרתי בחי"ר גבולות בקרקל. לא ממש ידעתי למה אני נכנסת, אבל הבנתי שזה טוב".

אשרף עשתה מכינה לקראת גיוס ליחידה, טירונות של ארבעה חודשים ואז מסלול ואימון מתקדם. "לאחר שסיימתי מסלול, עליתי לקו על גבול מצרים לארבעה חודשים ואז יצאתי לקורס מ"כים". בסיום הקורס חזרה לקו הגבול כמ"כית והיום היא מתפקדת כסמלת מחלקה. "אני מרגישה שמאוד השפעתי על החיילים שלי ולהיות מ"כית זה אחד הדברים הכי מאתגרים שעשיתי בשירות שלי וגם הכי משמעותיים".
אשרף מסיימת את השירות שלה בנובמבר 2020. "אני מתכוונת לחזור לפילדלפיה ואולי בעתיד, אחזור לישראל", היא אומרת ומאוד ממליצה לכולם להתגייס: "יש הבדל בין אדם שעשה צבא לבין בנאדם שלא עשה. רואים את זה בחיים, בהתנהלות היומיומית, בקשר עם האנשים, בבגרות, זה שינה מאוד את החיים שלי ויש להם עכשיו הרבה יותר משמעות".
אשרף מתגוררת בפתח תקוה בדירה של האגודה למען החייל עם חיילות בודדות נוספות, לוחמות ותומכות לחימה. "יש לי משפחה בפתח תקווה וזה מאוד נחמד לגור לא רחוק מהם, אני עושה איתם ארוחות שישי ואני אף פעם לא לבד".
איך ההרגשה להיות מצטיינת אלוף פיקוד?
"הרגשה נהדרת. אני יודעת שכל בוקר אני קמה בשביל החיילים שלי, על מנת לתת להם משמעות ושינצלו את הפוטנציאל שלהם. אני נותנת להם ידע שיכול לשנות להם את העולם ועושה את זה הכי טוב שאני יכולה. זה שקיבלתי תפקיד של מפקדת, לא צריך לקחת את זה כמובן מאליו וצריך להמשיך להשקיע".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו