שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת בפתח תקוה

כניסת השבת בפתח תקוה: 18:49

יציאת השבת: 19:46
לנוהגים כמנהג ירושלים: 18:32, 19:44

ד"ר יואל בר גיל צילום זאב שטרן

ד"ר יואל בר-גיל על פרשת השבוע, פרשת כי תצא:

גם בפרשת השבוע "כי תצא", משה מעביר לעם ישראל תדריך ובו "דברי עשה" ו"דברי לא תעשה", לקראת כניסת בני ישראל לארץ ישראל תחת מנהיגות חדשה. משה משוכנע, שלאחר תדריך שלו העם יהיה יותר ממושמע, ויקל ליהושע להיות מנהיג מוצלח.
"דברי העשה" מלאים בהכוונה של האנשים להתנהגות מתחשבת וראויה למען החוסן של החברה כלה.
"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ".
"אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה".
" הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע-הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד [רמז למחלה נוראה כמו הקורונה] וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם [ומשרד הבריאות], כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם – תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת."

"דברי לא תעשה" מהווים גם הם הכונה להימנעות ממה שמזיק לחברה
"לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם; הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ".
"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ, נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל."
"כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ; וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן. "
"כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ; לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה."
"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר, עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיך; בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ."
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה."
"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם, וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה".

אך לצד חלק מהאזהרות, מפורטים עונשים חמורים וקשוחים:
"לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת; אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ".
"כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ, וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר, וְשָׁכַב עִמָּה. וְהוֹצֵאתֶם אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל שַׁעַר הָעִיר הַהִוא, וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ."
"לֹא-נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָה; וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ, וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה."
"כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ, גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִתְעַמֶּר בּוֹ; וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ."

העונשים החמורים וההחלטיים על "דברי אל תעשה", הם מהמניעים לחובה הגלומה בהלכה לכונן מדינה/ממלכה, בה הממשל יסדיר את העניינים החברתיים-מדיניים. אולי גם לכך התכוון משה, כשהזכיר את רשימת הדברים הקשים לקראת העברת השלטון ליהושע ממשיכו. לדעת הרב ח"ד הלוי, יש דרכים פשוטות ונוחות לביסוס חיי חברה שאינן נזכרות בתורה, וכמו-כן ההענשה לפי התורה היא מהדברים הקשים, וקשה לבסס חיי חברה על הענשה קשה כזו עם מגבלות רבות כל כך. לכן, על פי היסודות והעקרונות שבתורה ניתן לבנות צורות חיים שונות התואמות לתקופות שונות. כוחה ועוצמתה של ההלכה הוא בכך שהיא "הולכת ומתפתחת", שניתן למצוא בה פתרונות לבעיות החיים בכל דור ודור. לפיכך, על המנהיגות המוסמכת והחוקית מוטל להתקין תקנות ולחוקק חוקים התואמים את צרכי החיים והתפתחותם, להסדרת עיניני החברה ולחיזוק חוסנה.

ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות, בחגים, ובאירועי מעגל החיים, ב"חממה" שבכפר-גנים.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו