1 לפני האופוריה שאוטוטו תשתלט על הטור הזה, צריך לומר את האמת: מכבי פתח תקוה מגמגמת מאז הובטחה החזרה הביתה לליגת העל. כמה מגמגמת? ברמה שגם המקום הראשון נראה היה בשלב מסוים בסכנה מוחשית. נפילת מתח? אין על מה לשחק? ממשיכים בכל הכוח במגמת שילוב הצעירים? סבבה, הבנו. אבל יש תיכף גמר גביע ואין מצב לשאננות יתר. כל צעיר שקיבל דקות – אם מהנוער ואם מהנערים – בהחלט מבורך, אבל מה עם המינון? אולי הילדים צריכים ילדים בוגרים קצת יותר להכוונה? ומה עם לתרגל את החבר'ה לקראת המשימה החשובה באמת? צריך לחלק כוחות ועומסים בקורונה יימח שמה, אין בכלל ויכוח, אבל בטח שאסור "להעביר את הזמן" עד סוף העונה, להיראות רע ולספק תצוגות נפל שמשאירות טעם חמצמץ. עד כמה זה השפיע, אם בכלל, נדע בשני.
2 סיימנו לקטר, עכשיו בואו נדבר על הדובדבן האמיתי – הגמר! לגבי הפייבוריטית, אין כמובן ספק. באר שבע לא זוהרת לאחרונה, כשגם העזיבה המתוקשרת של אלונה וחוסר הוודאות לקראת העונה הבאה לא הוסיפו, אבל אסור לשכוח שמדובר בקבוצה מצוינת ומכונה משומנת שבראשה עומד זולל גביעים טיפוסי, שכבר עשה את זה בתקציבים קטנים הרבה פחות. בצד של המשפחה הלוחמת, מאסטר גיא יהיה חייב לנטרל את צמד שחקני המפתח האדומים – אלטון אקולטסה ובעיקר ז'וסואה. לגבי האחרון, המשימה תוטל ככל הנראה על כתפיו של ארד בר, שיקבל אתגר מהסרטים ויידרש לנחישות ועליונות במרכז המגרש. התקפות המעבר והמתפרצות של באר שבע הן מהמשובחות בארץ, כשהפורטוגלי האיכותי מעניק יתרון גם במצבים הנייחים. לכל אלה יש להיערך מבעוד מועד.
3 כל זה לא אומר כמובן שצריך להוריד את הראש מול נציגת ליגת העל. מכבי צריכה להמשיך בדיוק באותה צורה בה נצצה מול בית"ר ירושלים והפועל תל אביב – עמידה נכונה על המגרש, יציאה קדימה ובעיקר מנות גדושות של אמונה וביטחון. נקודת התורפה של באר שבע נמצאת בעורף, ואת זה בדיוק יצטרכו לנצל הסילונים שלנו בחלק הקדמי – אור אינברום, דור חוגי וליאל עבדה, שיחד עם לידור כהן המנוסה בהחלט יכולים להביך שחקנים איטיים ומסורבלים מסוגו של שיר צדק. יתרון נוסף שלנו טמון בצד הפסיכולוגי. כולם יכולים להגיד מה שרוצים ולשים דגש על הכנה מנטלית, אבל כשקבוצה מליגת העל רואה יריבה מהלאומית, היא תמיד תגיע קצת זחוחה ואיפשהו בתאים האפורים במוח יש שחקנים שיספרו לעצמם שהגביע כבר בכיס. מה קרה לבאר שבע בפעם האחרונה שפגשה יריבה לאומית בגמר, כולנו זוכרים.
4 ואחרי כל הפילוסופיה והניתוחים, זמן לרחשי הלב. איך אפשר להירדם בחום של יולי כשהקבוצה שלך בגמר גביע? ספוילר: אי אפשר. עצוב שבמסגרת המגבלות לא תהיה אווירה של גמר, אבל זה לא מוריד מהתרגשות השיא בקרב צבא המכבים הכחול. יכולים כרגיל לצחוק ולגחך, אבל אין לי ספק שאם המשחק היה עם קהל, היינו מנפקים תצוגת המונים משובחת, כמו שהוכחנו לא מעט פעמים בעבר. לצערנו במציאות הנוכחית, הדברים לא תלויים בנו וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לתכנן תכניות. אבל יש תכנית אחת שאסור לפספס, וכשתגיע השריקה הראשונה, שום דבר אחר לא חשוב. כולם צריכים לתת הכל כדי להביא את הגביע למתחם בן דרור. יש פה חתיכת הזדמנות לעשות היסטוריה מטורפת ואין מקום לטעויות. בימים לא פשוטים אלה, אנצל את הבמה המכובדת כדי לאחל בריאות לכולנו, בזמן שאני ממשיך לספור לאחור את הדקות. ואמוס מכבי פתח תקוה!
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפועל פתח תקווה
אין לכם אוהדים מה אתה אומר סתם