המחאה המיוחדת של הורי החינוך המיוחד: הם לא יפסיקו עד שההסעה תגיע

מידי שבוע בחודש האחרון, מפגינים הורים לילדים בחינוך המיוחד במחאה נגד העירייה. ההפגנות היו ברובן מול בניין העירייה, האחרונה שבהן בינתיים, ביום ראשון השבוע, התקיימה מול היכל התרבות בזמן שבמקום הייתה ישיבת מועצת עיר.
ההורים מוחים על החלטה של עיריית פתח תקווה לבטל חלק גדול מההסעות של ילדיהם למוסדות החינוך שלהם, מאחר והם לא עומדים בקריטריונים של המרחק על פי משרד החינוך. לכן העירייה החליטה להפסיק לממן את ההסעות החל משנת הלימודים הקרובה, לאחר מספר שנים בהן מימנה ודאגה להסעות. בנוסף להסעות מהבית למוסד החינוך ובחזרה, מדובר גם בהסעות בין גן לצהרון בצהרים.
הסיפור הזה קצת נדחק לשוליים לאור משבר הקורונה והעלייה המחודשת בקצב התפשטות הנגיף. אבל הורים של כ-300 ילדים מפתח תקוה לא מתכוונים לוותר גם אם תשומת הלב שהמאבק שלהם מקבל תמשיך להיות נמוכה יחסית. הם לא יודעים מה יהיה בשנת הלימודים הקרובה איך יגיעו הילדים למוסדות החינוך, ובעיקר מרגישים שאין להם אוזן קשבת. וכך מידי שבוע, בחודש האחרון הם יוצאים להפגין על מנת שמישהו למעלה יתעורר ויבין שאין להם פתרון אחר ואם לא יהיו הסעות לילדים, הם יאלצו להישאר בבית. על עניין המרחק הם עונים בצורה פשוטה שנשמעת הכי צודקת שיכולה להיות: אתך השיבוץ באותם מוסדות חינוך שנמצאים במרחק מסוים מביתם, עשתה לא אחרת מאשר העירייה. כמה פשוט, כמה צודק.

יניב וחנית חדד עם הילדים. צילום מזל טלבי לוי

# # #
הבעיות התחילו עוד השנה. תחילת הסיפור החל ב-15 במרץ, אז הופסקו הלימודים בבתי הספר ברחבי הארץ לאור התפשטות נגיף הקורונה. ב-15 במאי הודיעה עיריית פתח תקווה על חזרה ללימודים אך מי שלא חזר ללימודים, היו חלק מילדי החינוך המיוחד, שקיבלו הודעה מהעירייה שהיא לא מחדשת את ההסעות לילדי החינוך המיוחד. ההסבר היה שלאור המגבלות וההנחיות החדשות בנוגע לכמות המוסעים בכל רכב, העירייה צריכה לשלש את כמות כלי הרכב, התקציב וכוח האדם, דבר שלא אפשרי מבחינתה. בעירייה הסבירו עוד שמאחר וההסעות לא מוכרות על ידי משרד החינוך עד כה הרשות נתנה מענה והחל מעכשיו היא תיתן מענה רק למי שזכאי על פי הקריטריונים של משרד החינוך. עוד ציינו בעירייה שמי מיקרים של ילדים שאינם זכאים ייבחנו באופן פרטני. בכל אופן, החלטת העירייה הביאה לכך שבתי הספר חזרו לפעילות, אך ילדים רבים מהחינוך המיוחד נאלצו להישאר ללא הסעה.
לאחר שההורים מחו, ולאחר דיאלוג מול העירייה, הודיע ראש העירייה רמי גרינברג על המשך ההסעות עד סוף השנה גם לילדים שאינם זכאים על פי הקריטריונים, והדגיש שמדובר בצעד שנעשה לפנים משורת הדין.
אך בכך לא תם הנושא. בתחילת חודש יוני, יצא להורים מכתב ממנהל אגף החינוך המיוחד בעירייה אשר הודיע שהחל משנת הלימודים הקרובה, יופסק לחלוטין מערך ההסעות עבור תלמידים שלא עומדים בקריטריונים וכן שלא תתאפשר הסעה חריגה כמו שהיה בשנים עברו. הקריטריונים של משרד החינוך קובעים זכאות להסעה לתלמידים עד כיתה ד' ממרחק של שני קילומטר ומעלה מביתם למוסד החינוך ומכיתה ה' ומעלה ממרחק של שלושה קילומטר. בנוסף, יש החרגה של משרד החינוך, לילדים שכן זכאים להסעות, גם אם הם לא עומדים בקריטריונים לאור אפיון שקבעה וועדת השמה, בגלל הלקות האישית שלהם.
בעקבות המכתב שנשלח להורים, החליטו עשרות הורים לצאת ולהפגין בנושא בדרישה להחזיר את ההסעות כפי שהיו לפני תקופת הקורונה וכפי שהיה נהוג בפתח תקוה בשנים האחרונות. כפי שכבר צוין, מסבירים ההורים כי מי ששיבץ את הילדים למוסדות החינוך המרוחקים ממקום המגורים היא העירייה ולכן היא זאת שצריכה גם לתת מענה.
# # #
ביום ראשון השבוע יצאו ההורים להפגין זו הפעם הרביעית, בתקווה שמישהו ישמע את קולם. ההורים עמדו מחוץ להיכל התרבות, שם התקיימה ישיבת המועצה ובה דנו גם בנושא ההסעות וביקשו מחברי המועצה להסתכל לילדיהם בעיניים. הילדים הקטנים, שלרגע היה נראה כאילו הם בפעילות חברתית ולא בהפגנה, רצו ושיחקו, צפצפו בזמבורה והחזיקו שלטי מחאה.
מי שהגיע מלווה עם כל המשפחה שלו, הוא יניב חדד, אבא לארבעה ילדים, שניים מהם בחינוך המיוחד. חדד הוא אחד ממובילי ההפגנות והמחאה. הוא מגיע לכל ההפגנות מלא מוטיבציה, עם המיקרופון ביד. "בשלישי שעבר התקיימה פגישה עם ראש העיר ונציגי העירייה, שבסופה, הודיע ראש העיר, שהוא לא מחזיר את ההסעות באופן גורף, אלא רק מוכן להחזיר את ועדת הערר והוא יעמוד בראשה", מסביר חדד. "מדובר בהחלטה שההורים מתנגדים לה, כי הם חוששים שהעירייה תבחר בפינצטה את הילדים שיהיו זכאים להסעות".
לחדד כאמור שני ילדים בחינוך המיוחד. ילדה בכיתה א' וילד בכיתה ג'. "עד הקורונה היו הסעות ולא הייתה כל בעיה", הוא מספר. "כשהודיעו שחוזרים ללימודים, קיבלתי הודעה שהילדים שלי לא זכאים להסעות ובזמן שכולם חזרו ללימודים הם נשארו בבית. התקשרתי למינהל החינוך בעירייה ואחרי כמה ימים הודיעו לי שהבת שלי כן זכאית להסעה בגלל האפיון שנכתב בוועדת ההשמה שלה, אבל הבן שלי לא זכאי, כי המרחק שלנו מבית הספר עומד על 1.850 מטר שזה 150 מטר פחות ממתווה משרד החינוך", הוא מספר בכאב. "וכך נוצר מצב שכל בוקר אחותו הייתה יורדת למטה לחכות להסעה, הוא היה יורד איתה, היא הייתה עולה להסעה והוא היה חוזר בחזרה הביתה. צריך להבין ששניהם לומדים באותו בית ספר, מתחילים ומסיימים באותה שעה, אך אותו, את הבן שלי הנהג לא היה מוכן לעלות".
בנו של חדד נאלץ להישאר בבית עד ה-1.6, אז הודיע גרינברג שהוא מחזיר את ההסעות לכל ילדי החינוך המיוחד עד סוף שנת הלימודים. בעוד ההורים חשבו שסוף סוף הם חוזרים לשגרה, הם קיבלו מכתב ממנהל האגף לחינוך מיוחד, עמוס תמם, אשר הודיע להם שהחל משנת הלימודים הקרובה לא יהיו הסעות למי שאינו עומד בקריטריון המרחק ובנוסף לכך לא תהיה וועדת חריגים. "וכך נוצר מצב, שאין לי מושג איך הבן יגיע לבית הספר. הילדה תיסע בהסעות והוא יצטרך ללכת אחרי ההסעה שלה",אומר חדד. "הם מצפים שהוא ילך ברגל או ייסע בתחבורה ציבורית?", הוא שואל בכאב ומסביר שאשתו לא ניידת והוא יוצא לעבודה כל בוקר בשעה מוקדמת. "התקופה שהוא ישב בבית בזמן שהחברים שלו היו בבית הספר, הייתה לו מאוד קשה, זה לא מותרות מבחינתו, הוא ממש זקוק למסגרת החינוכית. הוא שובץ לכיתה קטנה, כי הוא זקוק לה, זה לא פינוק".

יעל ב"ג. צילום מזל טלבי לוי

# # #
יעל ב"ג היא אמא לארבעה ילדים, שלושה מהם בחינוך המיוחד. מבין השלושה אחד זכאי להסעה ושניים מילדיה אינם זכאים. "אנחנו גרים בנווה גן, הילד שובץ לגן בשכונת אם המושבות ומבחינת העירייה הוא לא זכאי להסעה בכלל ואני לא יודעת מה נעשה בשנה הבאה. אז אני יכולה לקחת אותו בבקרים, אבל הבעיה היא בצהריים, כשצריך להסיע אותו מהגן לצהרון. הציעו לי לרשום אותו לצהרון ליד הגן, אבל זה לא צהרון שמתאים לילד שלי, הוא צריך מסגרת מותאמת ואם לא נקבל הסעה, אני לא יודעת מה נעשה".
היא מציינת ומוסיפה שהבן הקטן שלה על הספקטרום והוא כן זכאי להסעה, אך היא מוכנה לוותר על ההסעה שלו לטובת אחיו, ולכך טרם קיבלה תשובה. אתם הבנתם: יעל ב"ג צריכה לבחור איזה ילד יקבל הסעה ואיזה לא. לצד זה, יש לה ילד שאמור לעלות בשנה הקרובה לכיתה ז'. יעל מסבירה: "אם הוא ישובץ בבית הספר מעוף בעיר, אז אנחנו לא זכאים להסעות ואין לי מושג איך הוא יגיע בבוקר לבית הספר. הוא לומד במסגרת החינוך המיוחד, מאחר והוחלט שזו המסגרת המתאימה לו. הבן שלי כמו הרבה ילדים אחרים, לא יכול לנסוע לבד באוטובוס ציבורי, כי אני לא יודעת איפה הוא ירד והאם הוא יגיע לכפר סבא במקום לחטיבה ואני אהיה לא רגועה לאורך כל שעות היום". היא מציינת שאחת הבקשות של העירייה הייתה שההורים ימצאו פתרונות ואומרת: "אני לא יכולה ולא צריכה לבקש מהסביבה הגרעינית להסיע את הילדים שלי. החינוך המיוחד בעיר הוא טוב, אבל ברגע שאנחנו צריכים להתמודד עם ההסעות, זה יוצר לנו בעיה מאוד גדולה. צריך להבין, שלנו כהורים לילדי החינוך המיוחד, יש לאורך כל השנה הרבה אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם לאורך כל שעות היום, ההסעות זה קצת אוויר לנשימה ואין לנו פתרונות, הרי הורה לא יכול לעזוב את העבודה באמצע היום בשביל לקחת או להחזיר את הילד". היא מבקשת להדגיש: "אנחנו לא נגד רמי גרינברג, אנחנו מעריכים את העשייה שלו בעיר ואין עוררין על זה, מה שאנחנו צריכים זה את ההבנה והעזרה שלו בעניין המורכבות בנושא ההסעות לילדי החינוך המיוחד".

רונית לוין פלג. צילום מזל טלבי לוי

# # #
רונית לוין פלג, אמא לילד שמסיים כיתה ה' בחינוך המיוחד מספרת: "אנחנו מתגוררים ברחוב מינץ ובקיץ שעבר שיבצו אותנו לבית ספר לחינוך מיוחד כשהמרחק מהבית לבית הספר הוא 2.460 מטר. כלומר לא מאשרים לנו בשנה הבאה הסעה בגלל כחצי קילומטר בלבד. זה התחיל פתאום אחרי הקורונה כשהחליטו להפסיק את ההסעות. בהתחלה חשבתי שזו בעיה שלנו ואז הבנתי שזו בעיה של הורים רבים. אחרי הקורונה, אבא שלי בן ה- 75 היה מגיע כל בוקר לקחת את הילד לבית הספר, אבל זה לא יכול להימשך כך לאורך השנה. ועדה מקצועית שיבצה אותנו שם ואני לא מוצאת סיבה למה לא ייתנו לנו הסעות. אם לא יהיו הסעות, הילד יישאר בבית, למרות שזה פוגע בו, הוא היום פורח וצמח ומאוד לחוץ ומתוסכל בגלל שלא ידוע מה יהיה בשנה הבאה".
"לצערי העירייה מוציאה הרבה כספים על גינת חתולים, כיכרות ומשאיות מוזיקה", היא אומרת, "זה יפה, אבל אסור שזה יהיה על חשבון הילדים שלנו. עד שסוף סוף התחלנו לראות את האור בקצה המנהרה, מחשיכים לנו אותו שוב".

ריטה בן יוסף. צילום מזל טלבי לוי

# # #
סיפור דומה מספרת גם ריטה בן יוסף, אם חד הורית לילדה שעולה לכיתה ד'. "אנחנו מתגוררים ברמת ורבר והבת שלי לומדת באם המושבות, בבית ספר מדהים שמקדם אותה ועוזר לה רבות. המרחק שלנו מבית הספר הוא 1.650 ואם הם יבטלו את ההסעות, אני אצטרך להפסיק לעבוד. אין לי עזרה, אני לא ניידת והילדה לא יכולה ללכת לבד. אחרי שביטלו לנו את ההסעות אחרי הקורונה, הלכנו מספר פעמים ברגל לבית הספר, מדובר על הליכה של 3/4שלושת רבעי שעה, דבר שהוא לא ישים ואני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה לעבוד, לא רוצה לקבל עזרה מהמדינה ולהיות נזקקת, אבל לא מאפשרים לי. הילדה שלי בדיכאון, היא כל הזמן בוכה ואני מסבירה לה שאני נלחמת עבור זה, אבל זה מאוד קשה".
# # #
מלשכת דובר העירייה נמסר: "נכון להיום ועד סוף השנה, כל ילדי החינוך המיוחד מוסעים – לרבות אלו שאינם זכאים על פי הקריטריונים של משרד החינוך. מדובר בעשרות מיליוני שקלים שהעירייה מסבסדת בשנה עבור הסעות אלו, מעבר למה שמשרד החינוך מתיר ומאשר. יש לציין כי סופו של תהליך הרשות תסיע כ-90% מילדי החינוך המיוחד ולא רק את אלו אשר זכאים על פי קריטריון המרחק. שכן, לקויות קשות זכאים להסעה מהמטר הראשון. הנותרים לא עומדים בקריטריונים שהמשרד קבע ומדובר באחוזים בודדים מסך ילדי החינוך המיוחד. ראש העיר נפגש עם מובילי המאבק בשבוע שעבר וזאת לאחר שנפגש עם נציגות ההורים בנושא זה לפני למעלה מחודש. בפגישות הבהיר ראש העיר את עמדת העירייה בנושא, תוך שהוא מבקש מההורים להעביר לגורמי הרשות את המקרים החריגים אשר לגביהם הרשות תעדכן באופן פרטני עד לתאריך ה-1.8. ההורים קיבלנו בהבנה את פעולת העירייה בנושא ועל כן המשך המחאה לא ברור. ראש העיר הדגיש בפגישה כי התלמידים שאינם זכאים על פי משרד החינוך והוריהם יכולים להסיע אותם (בדומה למקרים בחינוך הרגיל), יגיעו למוסדות בעזרת ההורים. המקרים החריגים שמשרד החינוך אינו מכיר בהם ואין באפשרותם להגיע למוסדות באופן עצמאי, הרשות תבחן באופן פרטני. כפי שנאמר בעבר, מדובר באילוצים שנובעים בשל המצב".
משרד החינוך הסתפק בתגובה קצרה מאוד ומסר שאלו הנהלים על פי חוזר מנכ"ל.