כשאתם.ן רוצים להעביר לתלמידים ולתלמידות שלכם.ן שיעור משמעותי על "תרבות האונס", ספרו להם על מציאות דמיונית בה מורים ומורות האמונים על מגנותן וכבודן של תלמידות לוקחים חלק פעיל בטקס משפיל וממשמע שנועד להסתיר את גופן של התלמידות מעיני כל. כשאנחנו מבקשים לבחון את יעילותה של מערכת החינוך כמערכת המקנה ערכים לתלמידותיה, אנחנו שואלים באיזו מידה ואילו ערכים אכן אומצו והפכו לחלק מעולמם הערכי של התלמידים.ות. תלמידי.ות ישראל מתחנכים לאור תפיסה חינוכית/חברתית המעמידה את פעולות הפרט והקהילה כפרקטיקה החשובה ביותר להובלת שינוי חברתי/ערכי.
לשמחתי הרבה, כמו בקיץ האחרון וזה שלפניו, מיד לאחר חזרתה של מערכת החינוך ממשבר הקורונה צומחת לה שוב מחאת המכנסיים. אני מלא הערכה לתלמידות שהבינו את הפגיעה הבוטה בכבודן ובזכויותיהן. תלמידות אשר בחרו לצאת לפעולה אזרחית אקטיבית הזועקת בקול עד כאן! בתפקידי כמנהל בית ספר, אני מבקש לחנך את התלמידות והתלמידים שלי לחשיבה ביקורתית הנובעת מתפיסה חינוכית רחבה יותר הרואה חובה אזרחית להתבונן במציאות כפי שהיא ולנסות כל העת לתקן את שנדרש.
בנות חטיבת אלון ברעננה
א.נשי חינוך יקרים תפסיקו בבקשה להתעסק באורך וביעילות הכיסוי של הבגדים שהתלמידות. שלכן לובשות – זה לא סביר ולחלוטין לא חינוכי! העיסוק בנושאים הקשורים בצניעות ובגופן של בנות צעירות מעביר מסר חמור של חדירה למרחב האישי, פגיעה בכבוד ובחופש הביטוי. אני משתדל ללמד את התלמידים.ות שלי שאין לאף אחד.ת בעולם (חוץ מההורים כמובן) זכות להעיר להם.ן על הגוף שלהם.ן או להתערב בצורת הלבוש שלהם.ן. כאשר מערכת החינוך מאמצת תפיסות המתבססות על תפיסות שמרניות של צניעות ומבדילה באופן שאינו שיוויוני בין בנים לבנות הדבר חייב להיפסק ויפה שעה אחת קודם.
ולמי ששכח.ה, המונח "תרבות האונס" מדגיש את הקשר שבין התרבות הרווחת בחברה, למידת האלימות המינית המצויה בה. בימים אלו בהם אנו מתקשים לעכל את מופעי האלימות האיומים כלפי נשים, חשוב שלא נשכח – כי רצח נשים מתחיל בלגיטימציה החברתית להפעלת אלימות כלפי נשים. הוא מתחיל בהדרה, בהפחדה, בהחפצה, בהקטנה, בהנמכה, בניצול ובאיום. לאלימות נגד נשים יש היתר בחוק העתיק, במסורת, בכתובים ובהלכות של הדתות המונותאיסטיות מאז משפט המפתח, "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". כשהמסורת מייצרת שיח אנטי-נשים, התנאים ההתחלתיים ליצירת שינוי חינוכי מאתגרים מאוד.
להבנתי, מסר של אחידות בלבוש, הבא לידי ביטוי בפגיעה בכבודן ובחירות הביטוי לצד צמצום הייחוד של התלמידים.ות הינו מסר פסול. כאשר אנו מבקשים לחנך לקבלת האחר, לערכים פלורליסטים ולכוחו של הגיוון והצבע – חשוב שנאפשר לתלמידים את הבחירה כיצד לבטא עצמם, גם באמצעות לבושם. כאשר ההקפדה על שמירת הכללים הופכת למטרה בפני עצמה, ולא הערך החינוכי העומד מאחורי הכללים הללו ראוי שנשאל "האם יש צורך באותם כללים?".
יוס שפרבר הוא מנהל תיכון אנקורי בפתח תקוה.
רונית
בכל מקום יש קוד לבוש מתאים ולבית ספר לא מגיעים בלבוש כמו לחוף ים. מספיק עם המהומות המיותרות
איציק דוד
צר לי שלי לא היה מנהל בשיעור קומה כזה. חכם, איש חינוך אמיתי. קבל ממני מר שפרבר חיבוק וירטואלי.
ישר כח.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בכל העולם יש תלבושת אחידה מכובדת, החל ממכנססים לבנים וחצאיות עם עניבות, בגדי ספורט ותלבושות אחרות.
בשום מקום בעולם אים תלונות על ההתערבות והפגיעה בתלמידים כי תילבושת אחידה מכבדת את התלמידים ואת המקום.
סלח לי, אבל זה לא מכובד לבוא עם תחתונים לא לבית ספר ולא למקם עבודה, זה מראה על אדם לא מתורבת.