יהיה בסדר: משפחות פתח תקוואיות מספרות על הסדר שהיה והסדר שיהיה בצל הקורונה

"פעם ראשונה אחרי 44 שנה שאני לא עושה את החג עם אמא שלי ושאר המשפחה"
משפחת קראדי, עמישב

מי: משפחת קראדי משכונת עמישב, חוגגים את החג עמוס קראדי בן 44 עובד במוקד העירוני ויועץ ראש העיר בנושא אלרגיות בהתנדבות, דנה בת 43 עובדת בבית החולים בילינסון והילדים מלאכי אשר בן 9, עדיה בת 7 אמרי חיים בן 5 וכרמי בן שנתיים.
פסח במשפחה: "אני זוכר במיוחד את חג הפסח מגיל 13. קיבלתי לבר המצווה מצלמת וידיאו שזה היה החלום שלי וצילמנו לראשונה את הסדר מתחילתו ועד סופו", מספר עמוס. "זה אחד הלילות שזכורים לי במיוחד. אחרי שאבי נפטר זה קיבל משמעות נוספת כשישבנו וראינו את ליל הסדר ביחד. אצלנו ליל הסדר הוא מאוד מיוחד ואנחנו חוגגים אותו כמו שהמשפחה חגגה עוד בטריפולי. כך זה עובר מאחד לשני. אנחנו יושבים על כורסאות וכריות על הרצפה שמכוסה בשטיח שיש לו ריח מיוחד של פסח, כל הילדים וההורים לובשים בגדי חג מיוחדים (פיג'מות נוחות) ואת החג אנו עורכים ממחזור ישן שאבי עוד התפלל בו לפני שלושה עשורים ומאז שהוא נפטר אני מעביר את הסדר. אמא שלי מכינה יין בבית שבו אנחנו משתמשים בליל הסדר ויש לנו מאכלים שלא השתנו מאז שאני קטן. תמיד יש את החריימה והדגים המיוחדים, את הממולאים של החג שיש להם ריח מיוחד בגלל התבלינים הטריים. את התבשילים של בשר הכבש, את מעיים הממולאים ואת כל האוכל מבשלת כל שנה אמא שלי שתהיה בריאה שהיא מנצחת על החג".
פסח השנה: "זו פעם ראשונה אחרי 44 שנה, מאז שאני זוכר את עצמי, שאני לא עושה את החג עם אמא שלי ושאר המשפחה והסטאטוס קוו נשבר, אלא אם כן משהו ישתנה עד החג. אנחנו נעשה את ליל הסדר אצלנו בבית והאווירה לא תהיה אותו דבר. אנחנו נשתדל לשמור על אותו קונספט כמו אצל אמא שלי, ישיבה על כריות כמו ישיבה נוחה של בני מלכים. גם השנה אמא שלי תבשל חלק מהמאכלים ואשתי תבשל גם כן והשנה החלטנו שנקדים את הסדר ונתחיל את התפילה לפני, על מנת שנוכל לדבר עם אמא שלי ולהרגיש את האווירה של החג לפני שהוא ייכנס. אחרי שהחג ייכנס, נקרא את ההגדה ונעשה את הברכות וכל אחד יקרא את הגדה בתורו".
מי הכי יחסר השנה: "מי שהכי יחסר לי השנה זו כמובן אמא שלי והאחים. את החג ככל הנראה אמא שלי תעשה יחד עם אחותי הרווקה. אני לא זוכר אי פעם שהשארנו אותה לבד, אפילו שאבא שלי היה בבית חולים, החזרנו אותו לחג בשביל לחגוג ביחד".
מזל טלבי לוי

משפחת מחפוד

"קוראים לרחוב שלנו גם 'רחוב המחפודים', התרגלנו לחגוג יחד מאה איש כל שנה"
משפחת מחפוד, שעריה

מי: משפחת מחפוד משכונת שעריה, השנה חוגגים את ליל הסדר אלי, מאמן כדורגל ואיש עסקים, שחקן עבר בהפועל, אשתו רותי, הבנות דורין, נירית וליאור, הנכדים ארי ומיכאל, הנכדה אור והחתן לידור.
פסח במשפחה: "משפחת מחפוד היא משפחה גדולה וענפה", מספר אלי. "רחוב צפניה בו אנחנו גרים נקרא גם רחוב המחפודים, משהו כמו עשרה בתים שכולם של המשפחה שלנו. באחד מהם יש אולם גדול ולאורך כל השנים, מאז שהורי עלו מתימן, היו מגיעים כל האחים, האחיינים, הילדים והנכדים לחגוג בו יחד את ליל הסדר. לאבי ושני הדודים שלי, שהיו מנהלים את הסדר, היו עשרה ילדים כל אחד, כך שאנחנו מדברים על קרוב ל-100 איש. זה מה שאני זוכר מאז שנולדתי, וכל החגים היו שמחים ומיוחדים. כולם הולכים לבית הכנסת שלנו שנמצא באותו רחוב ואחר כך קוראים יחד את ההגדה במקהלה. לאחר שעות ארוכות נשארו כל הילדים לשיר בקול גדול שירי פסח. כל השכונה שמעה אותנו. בחוץ היה לנו תנור גדול שבימים רגילים היה מיועד לפיתות, ולקראת פסח היינו מכשירים אותו ואבי היה מכין צלי בשר מצוין. אמי הייתה אחראית על המרק התימני וכל משפחה הכינה את המטעמים שלה. בסיום הארוחה, כל ראש משפחה היה מחביא את האפיקומן והילדים היו רצים לחפש אותו. הכי זכור לי איך כילד מצאתי פעם את האפיקומן ורציתי כדורגל במתנה, אבל אנחנו דתיים, אז קיבלתי סידור תפילה מהודר. מעבר לזה, חשוב לי להדגיש שגם אחרי שההורים נפטרו המשכנו במסורת. אנחנו לא מסוג האנשים שחוגגים בבתי מלון ותמיד הקפדנו להשאיר את ליל הסדר בחוג המשפחה".
פסח השנה: "בעקבות ההנחיות של משרד הבריאות החלטנו שבית הכנסת שלנו יישאר סגור ולצערנו כל אחד יתפלל ויחגוג את הסדר בבית שלו. לשמחתי שתי הבנות גרות איתנו ביחידות צמודות, כך שאני ואשתי נוכל לחגוג עם יחד שתיהן, החתנים ושלושת הנכדים".
הכי יחסרו השנה: "לפני חודשיים נפטרה אחותי, יונה ז"ל, והיא הכי תחסר לי. מעבר לזה, תחסר לי מאוד האווירה וקריאת ההגדה המשותפת. אצלנו ליל הסדר זו חגיגה גדולה ושוב, אני לא מדבר על 20-30 איש, אלא על 100. כולם היו מחכים לזה כל השנה וגם המשפחה שמחוץ לפתח תקוה הייתה מגיעה. זו הייתה הזדמנות לראות את כולם, להתעדכן מה קורה והכי חשוב – כל המשפחה הייתה מאוחדת. הפעם אני והחתנים שלי נקרא לבד וברור שזה לא יהיה אותו דבר. למרות הכל, נמשיך את המנהג של ההורים ונקיים את הסדר כמו שצריך. במסגרת המגבלות, ננסה למקסם את החגיגה כמה שאפשר".
אור בוקר

משפחות – אבי לוזון ומשפחת לוזון המורחבת. צילומים שרון בוקוב, באדיבות משפחת לוזון

"זה יהיה הסדר הכי עצוב בחיים שלי ואני בדיכאון"
משפחת לוזון, נווה עוז

מי: משפחת לוזון, השנה חוגגים את החג יחד אבי, לשעבר בכיר בבנק דיסקונט ויו"ר ההתאחדות לכדורגל, כיום יו"ר מכבי פתח תקוה, אשתו עדנה, אחיו ויקטור ואשתו גאולה. אחיינו אופיר, חוגג עם אשתו מורן וילדיו דניאל, בן ועומר.
פסח במשפחה: "כשאומרים סבתא עליזה זה מותג", אומר אבי לוזון. "אנחנו חוגגים אצלה את הסדר מיום שנולדתי. כל האחים, הנכדים והנינים מגיעים אליה לבית ברחוב ארלוזורוב, הסמוך ליד לבנים. אף פעם לא ספרתי כמה אנחנו, אבל בטח 40-50 איש. היא מכינה את המטעמים ואני מנהל את הסדר".
"לסבתא עליזה יש 22 נכדים ומספר דו ספרתי של נינים, כך שלדעתי אנחנו באזור ה-60 איש", מוסיף אופיר לוזון. "בשנים האחרונות אבי מנהל את הסדר ועוזר לו ליאב, הבן של רחל, ששומר שבת והתקרב מאוד לדת. יומיים לפני הסדר היא מתחילה בבישולים, כשגולת הכותרת היא כמובן שני סוגים של חריימה – בשר ודגים. האמת היא שאנחנו מחכים לזה משישי לשישי, לא רק בחגים. חוץ מזה יש מרק עוף, אורז, תפוחי אדמה, שווארמה ביתית, שניצלים, מבחר סלטים וכמה סוגים של פסטות. ב-30 שנה האחרונות סבתא גרה באותה דירה ויש לי זיכרון מגיל 12 כשמצאתי את האפיקומן. אם אני לא טועה קיבלתי 100 שקלים במתנה ומאז ועד היום מחביאים אצלנו את האפיקומן באותו מקום".
פסח השנה: "זה יהיה הסדר הכי עצוב בחיים שלי ואני בדיכאון", אומר אבי לוזון. "נחגוג את הסדר אני ואשתי, יחד עם אחי ויקטור, אבא של גיא, ואשתו, שגרים צמוד אלי. מה אני אגיד? אין יותר עצוב מזה בעולם".
הכי יחסרו השנה: "המשפחתיות תהיה מאוד חסרה לי וכמובן סבתא עליזה שהיא העוגן של המשפחה", אומר אופיר. "זה הולך להיות החג הכי עצוב בשנים האחרונות, ללא ספק. האמת היא שבאופן אישי אני בספק אם בכלל נעשה חג. אולי נעשה ארוחת ערב קטנה, אני, אשתי והילדים, בלי החגיגות והשירים. מבחינתי פסח השנה איבד לחלוטין את הערך שלו".
אור בוקר

משפחת טביב

"אני אבשל לילדים את מה שהם אוהבים, פאר ורעי יעזרו לי לערוך את השולחן"
משפחת טביב, שכונת שעריה

מי: משפחת טביב משכונת שעריה ותיקים. חוגגים את החג אסף טביב בן 40 עובד בנתב"ג והילדים נריה בן 13.5, אוריה בן 9, ופאר ורעי התאומים בני הארבע.
סדר במשפחה: "אני זוכר את ליל הסדר אצל סבתא יהודית וסבא יחיא שמואל (מחפוד), סבא וסבתא מצד אימי שהתגוררו ברחוב הרב צעירי בשעריה הוותיקה", מספר אסף. "מדובר במשפחה תימנית, שורשית, משופעת במסורת ומורשת ישראל כמנהג תימן. הזיכרון הראשון שלי מהחג הוא מגיל שבע ואני זוכר איך אני ואחי תמיר חיכינו לחג בנרות. אני זוכר את כל המנגינות ותפילות החג שדודיי ודודותיי היו שרים, בניב תימני ייחודי. סבא יחיא ז"ל היה חוזר מבית הכנסת שערי צדק ברחוב החמישה עם הבנים וסבתא יהודית הייתה דואגת לערוך את השולחן יחד עם הבנות והנכדים. הבית היה נקי למשעי ומבריק לחג הפסח. מסביב לשולחנות היו מזרונים וכריות, כאשר הישיבה הייתה על הרצפה על פי מסורת ומנהג תימן. על השולחן היו פזורים עלי חסה, הדוקה (חרוסת), היין לקידוש, הביצים ושאר הטעמים על פי הסדר ואחרי שכולם היו מתיישבים, סבי היה מתחיל את הסדר כשמסביב שקט מופתי. את הסדר הוא היה מתחיל בתפילת "נשמת כל חי" ובהמשך היה קורא בתימנית את "מאן כבר הדי הלילה", התרגום בערבית של 'מה נשתנה הלילה הזה'. בהמשך, כל אחד בתורו היה קורא את חלקו מההגדה של פסח ומה שמיוחד לחג הזה ולמשפחה שלי בכלל זה הביחד והאווירה הנעימה. מאז שסבא וסבתא יחיא ויהודית נפטרו, כמעט כל שנה נסענו עם אמי נעמי טביב אל מעבר לים לחגוג את חג הפסח בבתי חב"ד בעולם. פעם בטוקיו יפן, פעם בפוקט/בנגקוק תאילנד, בית חב"ד בקמבודיה ולאוס ופעם בטייוואן. אחת הסיבות לנסיעות וקיום החג בבית חב"ד היא שעניין הניקיון והבישולים היה יורד מאיתנו ואמי ואנחנו היינו מגיעים לחג כמו אורחים. ליל הסדר אמנם בסגנון אשכנזי אך כשר למהדרין עם אווירת חג אמיתית".
ליל הסדר הקרוב: "השנה אנחנו נחגוג את החג בהרכב מצומצם ללא המשפחה המורחבת. כל הסיטואציה של להישאר בבית, זה דבר מורכב ולא פשוט בכלל לכולם. כל הזמן המחשבה היא כיצד להעסיק את הילדים ולשעשע אותם. יש מגבלות חמורות שאי אפשר לצאת מהבית ועכשיו לקראת חג פסח, המגבלות הוחמרו. רב העיר נתן הוראה לא להגעיל כלים באופן ציבורי וביקש שכל אחד יעשה זאת בביתו. בנוסף לא נוכל להתפלל במניין בית הכנסת שלנו ולכן נתפלל בחצר הבית וזה הלם טוטאלי לכל באי בית הכנסת. את החג נחגוג כהלכתו, פאר ורעי, הבטיחו שהם יעזרו לי לערוך את השולחן עם מפות חדשות שקנינו לחג וכלים שרכשנו במיוחד. אני אבשל לילדים את מה שהם אוהבים וכמובן נברך על הברכות כמו שהיה בבית סבא ונקרא את ההגדה כל אחד בתורו. את ההגדה אצלנו קוראים בניב מסורתי תימני כמו שהם לומדים אצל המורי וכמובן על השולחן תהיה המצה הרכה שהיא ייחודית לעדות תימן".
הכי יחסרו השנה: "ההורים שלי, סבתא נעמי וסבא איתן, שיחגגו את החג בביתם וכמובן כל הדודים והדודות משני הצדדים ממשפחת שמואל ומשפחת טביב וסבתא דינה שתבדל לחיים ארוכים. היא בת 90 וגרה קרוב להורים שלי, היא ככל הנראה תחגוג את החג עם דודה נאווה שהגיעה מארצות הברית להיות איתה ומתגוררת איתה כרגע ביחידת הדיור".
מזל טלבי לוי

משפחת צבעוני בהרכב חלקי

"פחות אווירה, פחות בישולים, פחות התרגשות. זה ממש דיכאון"
משפחת צבעוני, אם המושבות

מי: משפחת צבעוני משכונת אם המושבות, חוגגים את החג טלי (38), בעלת סטודיו "טלי בגדי מעצבים", יוסי (45), קבלן, והילדים איתי בן 13 וחצי ויואב בן 9 וחצי.
פסח במשפחה: "אני זוכרת במיוחד את ליל הסדר הראשון שלי אצל חביבה, סבתא של בעלי, שהם משפחה מאוד גדולה והם חוגגים כל שנה אצלה ברמת השרון", מספרת טלי. "זה היה לפני 17 שנה וזה היה מאוד שונה עבורי כי מאוד חיכיתי לזה והתכוננתי לזה. זה היה אחרי שחגגנו שנה של זוגיות, ומבחינתי זה היה רציני וההיכרות עם המשפחה בליל הסדר הייתה סוג של הצהרה שאנחנו רציניים ביחסים. הרגשתי קבלה מיידית אבל הייתה ארוחה אחרת ומנהגים שונים, כי אני בוכרית והוא חצי אשכנזי וחצי עיראקי. הכל היה שונה. החל מהמאכלים כמו הקניידלך והגפילטע פיש והאופן בו הם ערכו את הסדר וקראו את ההגדה. האווירה הייתה מאוד חמה וכייפית וזורמת וגם ממש חיפשתי מתנה מיוחדת ובסוף הבאתי פרחים. אני והסבתא בקשר טוב עד היום".
פסח השנה: "התכנון בצל הקורונה זה לחגוג סדר מצומצם. רק אני, בעלי והילדים. זה אומר שהכל פחות. פחות אווירה, פחות תכנונים, פחות בישולים, פחות התרגשות. ממש דיכאון. אני גם לא ניקיתי כמו בכל שנה כי אי אפשר להביא מנקה, אבל אני כן משקיעה בשביל מי שכן יחגוג בבית שזה אנחנו, ארבעתנו, לכן אני מארגנת שולחן חג כהלכתו ואנחנו כולנו יחד נקשט אותו. אני גם אשלח זר פרחים לסבתא ולהורים, כי אי אפשר לבקר אותם. עצוב לי שלא נחגוג ביחד כל המשפחה שזה בדרך כלל הרבה אנשים, משהו כמו 20 איש ויותר. בדרך כלל אנחנו עדיין ממשיכים לחגוג אצל חביבה שלמרות שהיא אישה מבוגרת מאוד אוהבת לארח. והיא סיפרה לי שהשנה בגלל שהיא לא צריכה להכין בישולים ואין לה הרבה הכנות אז היא לא מרגישה את אווירת החג. היא כן דאגה להתקשר ולשאול אותי מה אני רוצה מתנה בסכום של 500 שקלים ובסוף קנתה לנו בשר דגים ועופות לחג ב-800 שקלים, למרות שהיא לא תחגוג איתנו השנה".
הכי יחסרו השנה: "חביבה, שהיא כבר אישה מאוד מבוגרת וממש כואב לי עליה שהיא חוגגת השנה לבד עם בעלה והעובד הזר. בעיקר כי היא סיפרה לי שהם לא יקראו את ההגדה וזה עצוב. יחסרו לי גם ההורים שלי, אחי וגם אבא של בעלי שיחגגו לבד. הוא חגג שבעים ממש עכשיו והוא יהיה לבד, בלי אף אחד, כי הוא התאלמן לפני עשור. כאשתו נפטרה הוא מכר את הבית ברעננה ועבר לגור במושב מצליח והוא יחגוג שם לבד. הוא כנראה יתחבר אלינו בזום בערב החג כי אחרת הוא לא יקרא את ההגדה לבד. זה עצוב".
נטאלי סילבר

איריס בר, הילדים והנכדים

"אני ממש מתכוונת לעשות את החג הזה הכי יפה ומושקע, אפילו שאני לבד"
איריס בר, נווה עוז

מי: משפחת בר משכונת נווה עוז, חוגגת את החג לבד – איריס בת ה-55, קוסמטיקאית. "השנה אני חוגגת לבד ללא הילדים – דנה בת ה-35 שחיה באוסטרליה ואמא לשני ילדים, ו-טוהר בן ה-25".
פסח במשפחה: "כשהייתי ילדה אנחנו היינו חוגגים אצל הדודים שלי שגרו בקריית מטלון בפתח תקווה. אנחנו, שגרנו אז בפרדס כץ, היינו מתלבשים יפים ומתארגנים והולכים ברגל קילומטרים רבים כשאנחנו נושאים איתנו סלים של פעם מפלסטיק ובתוכם סירים של אוכל שאמא שלי הייתה מכינה. אני מגיעה ממשפחה דתית אז לא נסענו ברכב וגם אף פעם לא הצטלמנו בארוחות".
פסח השנה: "זו הפעם הראשונה בחיים שלי מאז שנולדתי שאני הולכת לחגוג את ליל הסדר ואת חג הפסח לבד, בלי אף אחד, בבית שלי עם עצמי. כל השנים התארחתי, מאז שאני ילדה, אצל דודים וסבתות או הורים, אז פשוט אין לי כלום בבית, אז הזמנתי את הכל, כי אני החלטתי שאני לא מוכנה להיכנס לעצבות, ואני אעשה לי מהלימון לימונדה. זה אומר שאני קודם כל מנקה את הבית יותר, בעיקר בגלל שאני מקפידה על כשרות. חוץ מזה הזמנתי און ליין את כל מה שקשור לפסח, מצה שמורה, מגש למצות וקערת סדר וכל מה שקשור לאירוח לפסח כולל הגדה של פסח שאוכל לקרוא את ההגדה וגם כלים חד פעמים יפים וגם כלים לבישול. זה יהיה שונה בעבורי כי זו הפעם הראשונה שאני עושה פסח אצלי בבית ועוד לבד. אבל בגלל זה החלטתי ממש להשקיע בעצמי ולא רק שאני מכינה שולחן מושקע אלא גם הכנתי תפריט מיוחד שכולל סלטים (סלק מתובל עם כוסברה ושום, טחינה, מלפפונים עם שמיר ושום, עגבניות חריף), מנה ראשונה של דג ים פראי שאני אפלט אותו על הפלנצ'ה, מרק קניידלך ומנה עיקרית אוסובוקו עם ירקות שורש, אורז אדום עם סחוג מבית אמא שהיא עירקית ואיזה קינוח של עוגת ילדות, עוגת מצות עם יין קידוש מתוק ושוקולד. וכמובן את כל מה שקשור לקערת הסדר בשבילי. ואני ממש מתכוונת לעשות את החג הזה הכי יפה ומושקע, אפילו שאני לבד. כולל 4 כוסות ולשתות יין ולהיות בראש טוב ולחשוב מחשבות חיוביות".
הכי יחסרו השנה: "הילדים שלי והנכדים, המשפחה. זה לא קל לחגוג לבד ולדעת שגם הם חוגגים לבד".

נטאלי סילבר

"עצוב שלא נשמע את סבא שלי קורא את ההגדה בארמית"
משפחת הלוי, רמת ורבר

מי: משפחת הלוי, ליהי ושלומי, וארבעת הילדים: הראל, רפאל משה, תבל ואליאב יוסף. גרים ברחוב הפועל הצעיר שבשכונת רמת ורבר.
פסח במשפחה: "כל שנה הסדר כלל את סבא שלי שהוא בן 90, אמא שלי, דודה ושני הילדים שלה, דוד נוסף שלי והאחים שלי עם ילדיהם. תמיד גם היינו מארחים עוד משפחה, ובסך הכל היינו לפחות 20 אנשים". היא מספרת על מנהגי החג במשפחתם: "יש לנו מנהג שהנכד הבכור של המשפחה אוכל את הביצה מאחורי הדלת של הבית. זה מנהג של סבתי ז"ל, שהיה אז כדי שדוד שלי הגדול יתחתן, ואחרי זה הוא המשיך לנכד הבכור כחלק ממנהגי החג וללא קשר לחתונה.
פסח השנה: המשפחה תחגוג השנה את הסדר בהרכב של המשפחה הגרעינית בלבד, ללא ההורים והסבא שהיה קורא את ההגדה בארמית. "אנחנו נעשה את החג במשפחה הגרעינית, שזה אני ובעלי עם ארבעת הילדים שלנו", אומרת ליהי. "לצערי זו הפעם הראשונה שאעשה את שולחן ליל הסדר לבד. אנחנו לא רגילים לעשות סדר לבד, והסתכלתי בגוגל כדי להבין מה עושים. מה שעצוב הוא שמעבר לזה שלא נהיה עם כל המשפחה, זה שלא נשמע את סבא שלי קורא בארמית. בכל סדר היינו קוראים בעברית, והוא היה חוזר אחרינו בארמית. מעבר לכך יש פה את האווירה הכללית של החג ולקנות מתנות למשפחה ולהתחדש לקראת האביב, ואין את זה עכשיו. עשינו קניות, והספקנו לקבל משלוח אחד מהסופר שהגיע לפני יומיים. ועכשיו רצים להשיג ביצים. אך עשינו קניה מאוד גדולה, והכל כשר לפסח. וכן, זה מאוד קשה עם הילדים, צריך גם להעסיק אותם, וגם באותו הזמן לנקות לפסח, ולצבוע את הבית. מחכים שילכו לישון ואחרי זה עובדים על הבית".
הכי יחסרו בחג: "סבא שלי שקורא את ההגדה בארמית, הוא הכי יחסר לנו בחג. זה משהו שאין בכל בית והיא מיוחדת לסבא שלי".

טל סרוסי