קל מאוד להתלהם אחרי המשחק המביך והמביש שהציגה אתמול הפועל בכפר סבא. קל מאוד גם להתעלם ממצבה המקצועי הבעייתי של הקבוצה ולדבר על "להחליף עשרה שחקנים", או על "השחקנים לא רצו מספיק".
אז האם הפועל כפר סבא כזו גדולה? באותה מידה אפשר לשאול האם קטמון כזו גדולה, האם הפועל תל אביב כזו גדולה, האם הפועל חדרה, הפועל רמת גן, בית"ר תל אביב /רמלה כאלה גדולות, וכו'.
אז זהו, שהן לא. הבעיה היא לא ביריבות. הבעיה היא בהפועל. מול כל היריבות האלה הפועל הייתה נחותה. כן, גם מול הפועל חדרה. נחותה ברמה הקבוצתית, בדברים שתלויים ברמת האימון של הקבוצה. גם בניצחון מול קטמון הפועל הייתה נחותה. ברוך סער כתב בפוסט אחרי המשחק שהפועל ניצחה בזכות הטקטיקה. אני לא מבין על מה הוא דיבר. הפועל הייתה נחותה מהירושלמים בכל פרמטר. למזלה, שחקני קטמון החמיצו הזדמנויות טובות, לפחות כמספר השערים שהפועל ספגה בכפר סבא, ואדריאן רוצ'ט הכריע את המשחק במהלך אישי.
אז מול הפועל כפר סבא השבוע הכל התפוצץ, ועם כמה שזה כאב, אולי טוב שזה קרה מוקדם. המשחק הזה עשה שירות טוב להפועל: לדורון גלנט, לברוך סער ולאורן קריספין. הקלות בה נחשפה הפועל בחלק האחורי הזכירה לי את המשחקים הראשונים של גיא צרפתי כמאמן. מבחינת התקפת הפועל כפר סבא, זה אפילו לא היה אימון הכנה לקראת המשחק הבא שלה.
הפועל לא מאורגנת, לא מסודרת ולא מתואמת. בכדורגל המודרני לא משאירים שטחים גדולים ליריב, דבר שהפועל עשתה בנדיבות יוצאת דופן. היא לא לחצה מקדימה, לא הייתה לה נוכחות מספיקה במרכז המגרש, היא לא הצליחה להניע את הכדור נגד לחץ של היריבה ואין בה מספיק תנועה בלי כדור. בקיצור, אין בה כיום כמעט כלום ברמה הקבוצתית. יש לה קצת יכולת אישית של מספר שחקנים בפרקי זמן קצרים, וזהו. וזה עניין של מאמן בלבד. גם ברכש מסתמנים כמה שחקנים שלא יהיו כנראה הצלחה גדולה: כמו למשל שלומי חנוכה וחיים איצרין.
כמו רבים אחרים, גם אני מאוד רוצה לפרגן לאורן קריספין. גם אני מאוד רוצה שהפועל תצליח עם מאמן תוצרת בית, שמתקדם מקבוצת הנוער וממשיך את ההצלחה שלו גם בקבוצה הבוגרת. זה ההימור השלישי של דורון גלנט, אחרי גיא צרפתי ואסף נימני, ואני מתחיל לחשוש שיש סיכוי שגם ההימור הזה יסתיים כמו קודמיו. לגלנט, לסער ובעיקר לקריספין, אין הרבה זמן לתקן. יש לא מעט קבוצות טובות בליגה השנה. הליגה לא תחכה להפועל פתח תקוה.
תגובות