אבל כבד ירד בשמי הכדורגל הישראלי והפתח תקוואי בפרט, עם היוודע מותו בבוקר יום שישי של המאמן שלומי מיטלקה, לאחר כשנה וחודשיים בהן נאבק במחלת הסרטן. מיטלקה ז"ל, בן 41 בלבד, הותיר אחריו שתי בנות בגילאי 5 ו-3. מיטלקה ז"ל עבד בעבר במחלקות הנוער של הפועל ומכבי פתח תקוה ונחשב לדמות אהובה ומוערכת, כאשר בהפועל אף שימש כמנהל המקצועי של החטיבה הצעירה.
מיטלקה ז"ל גדל בהרצליה ולמד בבית הספר היסודי שז"ר. כבר בילדותו אהב מאוד כדורגל וזכה באליפות השכבה עם ה'4 בה למד. הוא וחברו לכיתה עמיר קורץ אף חיברו יחד את שיר האליפות ו"עיתון האליפות". "את שלומי כולם אוהבים. לכל משחק אותו מזמינים", נכתב עליו בספר המחזור ביסודי. "חשובים לו מאוד לימודים ומסביבו תמיד ידידים". שנה לאחר אותה אליפות עם השכבה החל את דרכו בילדים ג' של מכבי הרצליה. בהמשך החל במחלקת הנוער של הצהובים גם את קריירת האימון שלו.
"שלומי היה שחקן נשמה, כבר כילד היה מאוד רציני ואחראי. חבר זהב, לב טוב, רגיש ומצחיק", ספד לו קורץ בפייסבוק. "בשלב מסוים בשל בעיה רפואית הוא נאלץ לוותר על חלומו להיות שחקן, אבל הלך בכל הכוח על עמדת המאמן ונשאר מאז בעולם הכדורגל. אני רואה כעת עד כמה הוא הצליח והותיר חותם על דורות של ילדים ובני נוער שהוא אימן במהלך השנים".
בהמשך עבד כשלוש שנים במחלקת הנוער של הפועל פתח תקוה, שם היה המנהל המקצועי של החטיבה הצעירה ואימן בקבוצות הילדים במועדון. "שלומי היה מקצוען אמיתי שהתקדם תוך סקרנות ולמידה ועבר קורסים והשתלמויות. מעבר להכנה של האימונים, ראית שמדובר במכלול של אישיות, בן אדם ומחנך, אחד שלא רק הכדורגל מדבר מגרונו", אמר איז'ו ויינר, ששימש אז כיו"ר מחלקת הנוער בהפועל. "לצערי המחלה הכריעה אותו והלב נצבט וכואב. זה עצוב מאוד ומי ייתן וימצאו מרפא למחלה הארורה הזו".
מיטלקה ז"ל (בשורה האמצעית מימין) עם קבוצת ילדים ב' בהפועל, עונת 2005/6
אחד המאמנים שמיטלקה הביא אז לחטיבה הצעירה היה יוסי כנען. "עשית את הניהול המקצועי בצורה מדהימה. מסודר, מאורגן, מודפס ומתויק. לא נתת לי להתפזר. באת עם דרישות וגם דאגת שהן יתבצעו. כל האימונים לפי תכנית, הכל רשום, מעקב תיק אישי על כל שחקן ושחקן, לא ויתרת עד שכל התעודות מהבית ספר של השחקנים יגיעו, שיחות אישיות עם ההורים בכל חצי עונה, ניהול ברמה הגבוהה ביותר", נפרד כנען. "לא אשכח איך כמעט לפני כל אימון היינו נפגשים במסעדת 'פפריקה' בתחנת הדלק ליד אצטדיון 'האורווה' המיתולוגי, מזמינים שני שיפודי פרגית בפיתה, מדברים על הקבוצה וסוגרים עד רמת הקונוס מה יהיה באימון. התוצאות לא איחרו לבוא.
מקבוצה שמובסת בכל משחק, הפכנו לקבוצת כדורגל אמיתית, נלחמת, איכותית, חכמה ומנצחת – בדיוק כמוך שלומי".
חברת הדירקטוריון של הפועל, ד"ר שלומית גיא, כתבה על פגישה ביניהם לאחרונה: "נפגשנו שוב לפני חודש וחצי בסדנת המאמנים בפתח תקוה. הגעת נעזר במקל הליכה. הסתכלתי עליך כמה שניות עד שאמרת לי: "זה אני, שלומי". "מה קרה לך?", שאלתי. "סרטן. בראש. יש לי פגיעה בצד שמאל של הגוף בגלל טעות בניתוח. אבל היה לי חשוב לבוא. אני לא אשאר עד הסוף כי אני מתעייף מהר". כל הסדנה ההיא ישבת לידי. אחר כך שלחת לי קישורים לכתבות: "תראי, בדיוק מה שדיברנו עליו". החלפנו תמונות של הילדות שלנו בווטסאפ. היית מאמן אמיתי, ראוי לציון. סקרן, לומד, דואג תמיד ללב של הילדים. פורץ דרך למאמנים מהסוג החדש. חבר. אני לא מאמינה שאני נפרדת ממך היום. זכרונך ברוך".
במכבי פתח תקוה אימן במשך שנתיים בנערים ג' – 2009 ו-2010 וזכה עם הקבוצה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר 0:4 על בני יהודה. באותו גמר, פגש מיטלקה את כנען על הקווים בשורות היריבה. "בסוף המשחק, כשאתה חוגג עם השחקנים וכולך רטוב ממים ששפכו עליך בערימות, קלטת אותי בחצי עין ובאת לתת חיבוק. כזה היית – לוחם לניצחון אבל לא פחות ג'נטלמן וחבר", הוסיף כנען בפוסט הפרידה ממיטלקה. "הייתי עצוב בשבילי, אבל בלב מאוד שמח בשבילך".
"שלומי היה אדם טוב ונחשב למאמן מצוין שעתידו לפניו", נפרד מנהל מחלקת הנוער במכבי פתח תקוה, אופיר לוזון. "כואב הלב שאדם צעיר הולך לעולמו ממחלה נוראית ואנחנו שולחים את תנחומינו למשפחתו". במהלך הקריירה עבד מיטלקה גם במחלקות הנוער של מכבי והפועל תל אביב. בעונה שעברה שיתף פעולה עם חברו מימי הפועל, גילי לבנדה, כששימש כעוזרו בהפועל איכסל מהלאומית. בנוסף היה אוהד של איאקס אמסטרדם ואף עבר בתחילת הקריירה השתלמות במועדון.
הלוויתו של שלומי מטילקה נערכה במוצאי השבת האחרונה בנתניה. יהי זכרו ברוך.
אייל
ת.נ.צ.ב.ה
יהיה זכרך ברוך