הנסיך מפתח תקוה: איתי בן דב מסכם את התקופה כשף פרטי של הנסיך צ'ארלס

למרות שהוא מה שמכנים בין עבודות, אחרי פרק מפואר כשף הפרטי של הנסיך צ'ארלס בבית המלוכה הבריטי בלונדון, עדיין קשה להשיג את השף איתי בן דב. בימים אלו הוא עסוק בקריירה חדשה כאבא ללביא, בן בכור לו ולאשתו כרמל (27) כרמל עוסקת בתחום המדיה, במקביל לעבודה בגלריית אומנות נחשקת בלונדון. איתי הוא שף פרטי, מהמשובחים שיש. בראיון טלפוני מלונדון, הוא מספר על התוכניות לחזור בינואר הקרוב לגור בפתח תקווה, על החוויה המלכותית שלו, על הדרך שעשה עד שהגיע להבנה ששף פרטי זו משרת החלומות עבורו ועל הרגע בו התקבל לעבודה כשף פרטי של הנסיך הבריטי.
"אני חושב שהאהבה למטבח ולאירוח התחילה מסבתא שלי נעמי, סבתא מצד אבא", הוא נהנה לספר. היא תמיד הייתה מארחת וספגתי ממנה את האהבה לאוכל ולאירוח. היא מבשלת ברמות. לי אישית לא היה לי קשר לבישול באופן אקטיבי עד שעזבתי את הבית אני חושב. התחלתי לבשל מהצורך להתקיים ולאכול. בשלב מסוים גם עלה בי הרצון ללמוד בישול. זה היה די חופף לשחרור שלי מהצבא והחזרה שלנו מהטיול הגדול במרכז אמריקה, לשם נסענו עם חברים, טיול שכלל את מקסיקו, גוואטמלה וקובה. סיימנו את הטיול וחזרנו לארץ לגור באיזה קיבוץ ואז גם והתחלתי לבשל בצורה רצינית יותר, לחקור את זה כי זה עניין אותי מאוד. הדבר הראשון שבישלתי בבית וגרם לי להתלהב היה דג עם קראסט של אגוזים. אני זוכר את זה כי זה היה דג מוסר וזו הייתה מנה מאוד בסיסית ומאוד באופנה אז. כשהבנתי שזה מה שמעניין אותי וזה מה שאני רוצה לעשות, הלכתי לעבוד אצל עומר מילר. עבדתי אצל מילר במסעדת 'חדר האוכל' חצי שנה למרות שלא ידעתי כלום. הוא קיבל אותי בלי ניסיון, אבל אחרי מספר חודשים הרגשתי שאני רוצה יותר להתפתח וללמוד דברים יותר לעומק".
ואיך התגלגלת ללימודים דווקא באנגליה?
"אני חושב שזה בגלל שהחברה של אבא שלי (אבא הוא אמיר בן דב, יזם, ואמא שלי היא הבעלים של קמפוס לימודים בארץ) עבדה עם הקורדון בלו באנגליה. אבא שלי שראה שאני מתעניין בתחום, הציע לי את זה סתם בקטע של קידום אישי ומשם זה התגלגל. נדלקתי על הרעיון, כי רציתי גם לראות עולם וזה התאים לי ולאשתי, שאז לא היינו נשואים. הלימודים שם הם בערך שנה ומאוד לא זולים, אבל קיבלתי תמיכה ועזרה מהמשפחה. לקראת סוף הלימודים שם התחלתי לשלוח קורות חיים למסעדות מישלן. רמת לימודים בקורדון בלו סיפקה לי את האופציה לחפש עבודה במקומות כאלה ובאמת קפצו עלי. עשיתי כל מיני משמרות ניסיון בכמה מסעדות אבל בסופו של דבר החלטתי ללכת לעבוד אצל מרכוס וורינג, במסעדת שני כוכבי מישלן ליד ההייד פארק. זה היה משהו שעפתי עליו כי התקבלתי לאחר משמרת ניסיון. וזה היה ממש כמו בסרט 'משחק באש' עם בראדלי קופר, שאגב צולם באותה המסעדה לפני שאני הגעתי, כולל הסאונד רקע, רעשי מטבח הם הקליטו במסעדה וגם חלק מהטבחים שבסוף עבדו איתי ושימשו כניצבים. כשאתה שם אתה מבין מה נדרש בשביל לעבוד במסעדה כזו. אתה מרגיש שבכל משמרת מנסים לשבור אותך, כבר במשמרת ניסיון נותנים לך משימות ודברים שאתה צריך להכין בלי לזוז מהעמדה ואחר כך בודקים איך אתה מסתדר בסרוויס. בסוף המשמרת ידעתי שהתקבלתי על המקום כי השף הוציא לי את כל תפריט הטעימות. פשוט ישבתי ואכלתי את כל המנות בתפריט, שזה ארוחה בשווי 300 פאונד וזה היה הרגע שאתה מבין שהתקבלת לעבודה. עבדתי שם במשך שלושה חודשים".
למה עזבת מקום עבודה כזה כבר אחרי שלושה חודשים?
"לעבוד במסעדת מישלן זה אומר לעבוד במשך 18 שעות ביום עם חצי שעה הפסקה במצב האידיאלי וזה שוחק. זה היה יותר קשה מהטירונות שעברתי. זו הייתה אחת התקופות האינטנסיביות שהיו לי. הייתי מגיע בשתיים שלוש לפנות בוקר, ואשתי הייתה קמה להכין לי משהו לאכול כי לא היה לי זמן לאכול במשמרת. אלו היו תנאי העסקה מאוד קשים. אני יודע שלימים זה השתפר והיום זה לא נראה ככה, אבל כשאני הייתי שם, זה לא היה קל".

זו לא הייתה הסיבה היחידה. איתי וכרמל החליטו ב-2016 לטוס לארץ ולהתחתן. "התחתנו בפברואר 2016 , ב-באר של סבא בפתח תקווה", מספר איתי. "אחר כך חזרנו לאנגליה ועשינו ירח דבש בכל המדינה. מהארץ עוד תכננתי לנו מסלול שכולל משמרות ניסיון במסעדות מישלן באנגליה ועם מכתב ההמלצה שקיבלתי ממרכוס הדלתות נפתחו לי חבל על הזמן. וככה טיילנו בירח דבש ובכל תחנה היינו עוצרים והייתי נעלם לה לאיזה יום והיא הייתה נשארת לעשות כיף עם עצמה כי אני הייתי עושה משמרות ניסיון. יצא שכל המסעדות שהלכתי אליהן הציעו לי עבודה ובתיאום עם אשתי ובהתאם למקום המגורים שלנו הלכתי על עבודה אצל השף הסטון בלומנטל במרחק שעתיים נסיעה מלונדון, ב-ווינדזור. זה היה מטבח שונה לחלוטין מהמטבח שהיה אצל מרכוס. זה מטבח סופר מתוחכם, סופר מולקולארי. הוא לוקח קלסיקות ועושה אותן פיין בצורה הכי מדויקת שיש. זה פתח אותי למטבח אחר, לשיטת בישול אחרת, לאוכל אחר. זו הייתה חוויה מטורפת. הצוות היה מדהים, הלוקיישן מטורף והאוכל היה מעניין. אני מודה שלא ראיתי אוכל כזה בשום מקום אחר בעולם".

השי שקיבל מהנסיך צילום פרטי

"הנסיך נוסע לאן שהוא ואני איתו וככה אתה מגיע לכל מיני מקומות בבריטניה ובעולם. אתה נוסע איתו לכל מקום ומשאיר את האישה בבית בזמן הזה, כל משמרת יכולה להיות שבוע ארוך או יומיים או שבועיים"

אז בואו נעשה סיכום קצר של מסלול חייו בינתיים: בגיל 24 בשנת 2014 הוא חזר מהטיול הגדול במרכז אמריקה והתחיל לעבוד אצל השף עומר מילר למשך כחצי שנה. בגיל 25, בשנת 2015, הוא עבר לגור בלונדון ולמד במשך שנה בקורדון בלו. ההמשך היה אצל מרכוס וורינג במסעדת מישלן, ובפברואר 2016 כרמל ואיתי נישאו בארץ ויצאו לירח דבש ארוך, משולב במשמרות ניסיון במסעדות ברחבי בריטניה. מאפריל עד אוקטובר 2016, עבד איתי אצל הסטון בלומנטל בווינדזור, אבל את הפרק שבא אחרי העבודה בווינדזור והחל באוקטובר אותה שנה, פרק מפואר של שנה ושלושה חודשים, היה קשה לחזות. "אצל הסטון עבדתי חצי שנה", מספר איתי. "שאלתי את עצמי מה אני רוצה, איפה אני רואה את העתיד שלי מבחינה קולינרית, איך אני רואה את עצמי מתפתח? האם מסעדה זה כל מה שיש כי זה כל מה שהכרתי? עד אז למדתי רק בתיכון ובקורדון בלו שזה משהו שנתן לי לא רק לימודים אלא גם תעודה שהספיקה לי. לא למדתי תואר או משהו כזה למרות שחשבתי ללמוד פסיכולוגיה. יחד עם אשתי החלטתי להגיש קורות חיים והיא עזרה לי ושלחה קורות חיים כי לא היה לי זמן לנשום ועבדתי הרבה שעות במסעדה. אני ניסחתי את קורות החיים שלי והיא שלחה, כל זה בזמן שאני עובד כמובן. והיא שלחה גם קורות חיים למודעה על שף פרטי, מודעה קטנה שפורסמה בצורה מוצנעת בעמוד 20 בעיתון. ואז חזרו אליי. זה לקח כמעט חמישה חודשים עד שידעתי שהמשרה שלי. זה היה מאוד אינטנסיבי נפשית, כי אתה הולך למבחן ולא חוזרים אליך שבוע ואז אתה מתבקש לשלוח מסמכים ועושים עליך בדיקת רקע שכוללת את כל מי שאתה מכיר או עבדת איתו. חופרים לך את כל העבר דרך מי שהעסיק אותך ועד האנשים שמכירים אותך, הם אפילו בודקים איך תגיב אם מלכת אנגליה תיכנס למטבח ותגיד לך שלום. עניתי שאענה בנימוס ואמשיך לעבוד וזה מצא חן בעיניהם. מאותו רגע זה רץ, כולל מבחן מעשי בו התבקשתי לבשל מנות ממצרכים שהם סיפקו לי. ההקלה שחשתי הייתה רק ברגע שראיתי שכל הצלחות שהכנתי חזרו ריקות. עד הפגישה עם הנסיך צ'ארלס שהוא בעצם המעסיק שלי, אני חושב שלא הייתה אבן שלא הפכו בחיים שלי בכל התהליך הזה שהתחיל בכלל דרך שיחה בסוכנות השמה.
אז מתי בעצם הבנת שאתה הולך לעבוד אצל משפחת המלוכה?
"צריך להבין, משפחת המלוכה לא מפרסמת שהם צריכים עובדים. רק אחרי שבסוכנות ההשמה יצרו איתי קשר ועברתי ראיון במעון הרשמי שלו בלונדון, ראיון אשר עבורו הייתי צריך לרכוש את החליפה הראשונה בחיים שלי, רק אז הם העבירו את הפרטים שלי למשפחה שיצרה איתי קשר. ולא ידעתי שזה הם, למרות שדרך המייל כן הבנתי לאיפה אני מגיע כי בדקתי מה הכתובת. אבל בשום שלב לא הגיע לי מכתב חגיגי הביתה – התקבלת לעבודה אצל הנסיך. ממש לא. צריך להבין שהגעתי לתפקיד הזה בגיל 27. כשהתחלתי לעבוד כבר הייתי צריך ללבוש בגדי עבודה למטבח עם השם שלי רקום על המדים ועם הסמל של הנסיך.
ואיך הרגשת כשהודיעו לך שאתה חלק מהצוות?
"זה היה מדהים. אתה מרגיש מיוחד כי נבחרת לדבר הזה, מי יודע מתוך כמה מועמדים. העובדה שמקבלים אותך לעבודה הזו ושאתה בכלל לא בריטי, מקבלים אותך למקום כל כך אקסלוסיבי, זו הרגשה באמת באמת מדהימה. מעבר לזה הם גם נותנים לך הרגשה חמה ומשפחתית כי מבחינתם אתה נכנס למשפחה. מי שחתם בסופו של דבר על תלוש המשכורת שלי היה הנסיך צ'ארלס אבל תחת העבודה אצלו יוצא לך לפגוש את שאר המשפחה ולארח את כולם. הייתי בעצם חלק מהפמליה האישית שלו. הנסיך נוסע לאן שהוא ואני איתו וככה אתה מגיע לכל מיני מקומות בבריטניה ובעולם. אתה נוסע איתו לכל מקום ומשאיר את האישה בבית בזמן הזה, כל משמרת יכולה להיות שבוע ארוך או יומיים או שבועיים".
ומה הייתה המנה המועדפת על הנסיך?
"אסור לי לדבר על מה הם אוכלים או מה היה שם, כי אני חתום על הסכם סודיות שמונע ממני לחשוף את החיים הפרטיים שלהם. מעבר לכך אני כמובן מכבד אותם ואת הפרטיות שלהם. אבל אני כן יכול לספר שהבאתי לעבודה את עצמי כאיתי, שף ישראלי עם חינוך קולינרי צרפתי, השפעות אנגליות אירופאיות, והשפעות ישראליות ים תיכוניות. חשפתי אותם לדברים שהם טרם טעמו. מבחינתי זה חלק מהסיבה שיצרתי כל כך הרבה עניין ובלטתי שם. אנשים דיברו עלי וביקשו ממני דברים ספציפיים שלא ביקשו מאף שף אחר וזה היה מה שהקפיץ אותי קדימה והבליט אותי, הייחודיות שלי. הם יודעים שנולד לי בן למרות שאני כבר לא עובד שם אבל את הקשר שלי איתם כיום, אני מעדיף לשמור לעצמי".
ואחרי שנה ושלושה חודשים התפטרת. איך הם הגיבו כשהודעת? קיבלת מכתב המלצה?
"אין דבר כזה המלצה וזה גם לא מקובל בעולם ופחות נפוץ באנגליה. זה משהו שלא מקובל אצלם כי הם מאוד שומרים על הפרטיות שלהם ולא מפרסמים מי עבד אצלם. אבל מספיק שאמרת שעבדת שם וזה נותן לך את השורה הזו ברזומה. אין לי אפילו תמונות כי אסור היה לי לצלם שום דבר שם. מה שכן, אני יודע שהם לא שמחו שעזבתי כי מאוד אהבו אותי שם אבל הם הבינו כי הסברתי את עצמי ופרטתי את הסיבות שלי. אני יודע שהם שחררו אותי בלב כבד והם כן ניסו להציע לי יותר ולעניין אותי באופציה אחרת אבל זה לא ממש התאים לי".

איתי בן דב בעבודה צילום פרטי

"אני אוהב את העיר הזו כי כל החיים שלי גרתי וגדלתי בעיר פתח תקוה, עד שעברנו לגור בלונדון בעצם. היו לי שתי עצירות בדרך ללונדון אבל רוב החיים שלי היו בעיר הזו"

מה לקחת איתך מהעבודה שם?
"העבודה באנגליה לא שינתה אותי אבל עשתה אותי קצת יותר פתוח, יותר מקצועי מבחינת מה שיש לי להציע בעולם הבישול. שף פרטי הוא בעצם מופע של אדם אחד שקונה, מביא ומבשל ועושה הכל כולל תיאומים עם הגורמים השונים. רמת הגימור הפכה ליותר ויותר משופשפת, אני משתמש בפרודוקטים שלא הכרתי, הכל כדי ליצור חוויה שלמה".
ומה אתה עושה בימים אלו?
"אני כמעט שנה לא עובד שם אבל בזמן הזה הספקנו להביא ילד לעולם ולתכנן את החזרה לארץ. מצאתי עבודה בתור שף עסקי. פנו אליי מגלריית עלית לאומנות בלונדון, הם רצו להציע שרותי קייטרינג ללקוחות שלהם בכדי לשפר את חוויית הלקוח. עכשיו כשאנחנו חוזרים לישראל, יש סיכוי שאני אקח בארץ עבודה כשף פרטי. הכל כמובן צריך להתאים לצרכים שלי כיום, כאיש משפחה ואבא, כי אני מבחירה עזבתי את משפחת המלוכה בכדי לאפשר לעצמי את האופציה להתרכז בבניית התא המשפחתי שלי. לנסוע כל פעם לשבועיים לו"ז לא ידוע זו לא עבודה למי שרוצה חיי משפחה יותר מסודרים".
ואיך זה להיות אבא?
"לביא הוא הילד הראשון שלנו והוא נולד לפני שלושה וחצי שבועות. זה מדהים אבל קשה כי אין שום הכנה לזה או הכוונה. זה הכי קשה והכי ממלא בעולם בו זמנית. בהתחלה קיבלנו עזרה מהמשפחה שלנו. אמא שלי זהבה הגיעה מפתח תקווה לעזור וגם אבא של כרמל. בסוף דצמבר אנחנו חוזרים לישראל ואנחנו לחלוטין שוקלים את העיר פתח תקווה כמקום לחזור אליו ולגדל את הילד. אני אוהב את העיר הזו כי כל החיים שלי גרתי וגדלתי בעיר פתח תקוה, עד שעברנו לגור בלונדון בעצם. היו לי שתי עצירות בדרך ללונדון אבל רוב החיים שלי היו בעיר הזו, החל מבית ספר יסודי בהוברמן, חטיבה בעלומים ולימודי תיכון בגולדה במגמות ביולוגיה, פסיכולוגיה סוציולוגיה, ומשם לשירות בחיל תותחנים. עכשיו כשאנחנו חוזרים לישראל, התכנון הוא לגור בפתח תקווה".
חושב אולי לפתוח מסעדה בפתח תקווה?
"תחום הקולינריה הוא תחום מאוד גדול ומסעדה זה לא הקאפ אוף טי שלי, כי אני יותר מאמין שאני בא לידי ביטוי כשף פרטי, למשל ברמת הקייטרינג ופחות במסעדה".