עוז אליה עולה להתקפה: "עזבתי את הפועל פ"ת אחרי שהבנתי שבעמותה לא רציניים"

התפטרותו של גבע מרקוס מדירקטוריון הפועל פתח תקוה במהלך השבת האחרונה ממשיכה לעורר הדים בהפועל פתח תקוה ולסדוק אלמנטים של שקיפות ואמינות בהם מתהדרת הכחולה. יצוין  גם הכחולה וגם מרקוס לא סיפקו הסבר מלא לצעד החריף בו נקט חבר הדירקטוריון ולדברים החריפים שאמר.

הכחולה ממשיכה לשדר שברצונה לקרב שחקני עבר למועדון, אבל המסרים האלה ממשיכים להיסדק ותהיות עד כמה הרצון הזה אמיתי גוברות. כעת מתברר שההתפטרות של מרקוס הייתה רק קצה הקרחון, ושחקן עבר נוסף שמונה לתפקיד במועדון אומר דברים דומים, על כך שהרצון האמיתי הוא ששחקני העבר יהיו "סוג של קישוט".

לפני למעלה מארבעה חודשים, ב-20 ביוני השנה, מונה שחקן העבר עוז אליה מטעם הכחולה לאחראי על קשר עם שחקני העבר. בדיקת "ספורט מלאבס" מעלה שלא זו בלבד שכבר תקופה ארוכה אליה אינו נושא עוד בתפקיד, ספק גדול אם בכלל ניתנה לו האפשרות לעסוק בו על פי ראות עיניו. אליה נחשב לאחד התומכים הגדולים בעמותת הכחולה מבין שחקני העבר, הוא פרסם סרטוני תמיכה בעמותה בתחילת דרכה ואף הצטרף כחבר פעיל. "בוועד המנהל של הכחולה פשוט לא הבינו את הפואנטה. ברגע שקבוצה לא תשלב שחקני עבר ולא תשמור עמם על קשר, אין לזה עתיד. שחקני העבר צריכים לעמוד בראש הפירמידה המקצועית", אומר אליה, חבר הכחולה לו 177 הופעות בקבוצה הבוגרת לאורך תשע עונות, בכלל זה זכייה בגביע והשתתפות בגביע המחזיקות מול פיינורד ההולנדית.

עוז אליה בכנס הייסוד של הכחולה, לצידו: ניב טל, מוטי קקון, גיא גת. למעלה: אלון מאיה ומנור חסן. צילום: זאב שטרן

בדיוק בגלל זה מינו אותך להיות בקשר עם שחקני העבר, לא?
"למעשה בכלל לא הייתי בתפקיד ועזבתי אחרי שהבנתי שבעמותה לא רציניים. זה היה למעשה תפקיד שתפרו לי כי רצו שיהיה שחקן עבר ברקע, מין 'תפקיד תמונה'. כיבדתי אותם ומהרגע הראשון הבהרתי שאני לא בא כדי להרוויח ולא רוצה שקל, אלא כאן רק מאהבת הפועל, אבל אני לא אחד כזה שיגיע כדי לשמש תפאורה".

לדברי אליה, לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד המנהל הספורטיבי, ניב טל, כמו גם מחברו וחבר הדירקטוריון לשעבר, מרקוס, שביקשו ממנו להיכנס לעובי הקורה ולסייע, נאות לקחת על עצמו את התפקיד, אך כאמור, הבין עד מהרה במה דברים אמורים. שתי הפעולות הראשונות (והאחרונות) שביצע לא עלו יפה וסימנו עבורו את הדרך החוצה. הראשונה הייתה לנסות לשלב את שחקן העבר אלי מחפוד במערכת. בתיווכו של אליה נפגש מחפוד עם הוועד המנהל אך הצדדים לא הגיעו להבנות. "יש מישהו מבפנים שמפריע, אך לא אנקוב בשמו וכנראה שגם גבע התכוון אליו", אומר אליה. (כזכור, התבטא מרקוס כי מישהו מנסה להשתלט על המועדון בסגנון ארדואן, א"ב).

המהלך הבא של שחקן העבר היה לשמור על אחד האנשים החשובים והוותיקים במחלקת הנוער, ארז משולם, חלק בלתי נפרד מהמערכת במשך 19 שנה. "משולם למעשה הכשיר את דור העתיד של הפועל לקראת הכניסה לליגה. הוא מקבל את הילדים בבית הספר לכדורגל ומכין את הבסיס להמשך", מסביר אליה. "מדובר במקצוען וטענתי שלא משנה מה, הוא חייב להיות איתנו".

ארז משולם. צילום: אבי דולמן, החוג הכחול ע"ש שלומי וורצל ז"ל

מה הייתה הבעיה?
"הבעיה הייתה ששחררו אותו על 1,000-2,000 שקל. תבין, זה לא שהוא דרש יותר כסף. ארז הרוויח סכום מצחיק ואמרו לו שגם מזה הוא חייב לקצץ בערך חצי. רק תיאום המס, הזמן שהוא משקיע והנסיעות מהעבודה עולים יותר. פניתי בנושא למנכ"ל, רועי אלרום, וקיבלתי תשובה שכרגע יש בעיות של כסף. הבנתי שאם הבעיות שלו הם בסכומים כאלה, אז אוי ואבוי לנו. הוא פשוט לא הבין שזה האיש הכי חשוב במערכת. הנה, רק שמעו בקבוצות אחרות שהוא לא בהפועל ומיהרו להגיש לו הצעה".

שני הניסיונות עם מחפוד ומשולם הספיקו לך כדי להבין את הכיוון הכללי?

"כן, מדובר בשני אנשים חזקים. אלי מחפוד הוא הפועל פתח תקוה ואם היה נכנס היה מביא איתו את הגרעין של שחקני העבר החשובים, כמו בני קוזושווילי, רונן הילל ואיתן בודניוק. יש מאחורי אלי גם לא מעט אנשי עסקים, שבמידה והיה נכנס היו תורמים להפועל ביד רחבה".

משלא צלחו ניסיונותיו לסייע, ביצע אליה פניית פרסה. "לא הודעתי לאף אחד וגם לא התקשרו אלי. הבנתי לאן זה הולך וויתרתי. באתי מרצון טוב לעזור ובאמת שבכחולה יש אנשים טובים, אבל זה לא הכיוון. מגיל 7 אני בהפועל ויש לי אליה חוב מוסרי", מזכיר אליה מונחים בטעם של פעם. "חינכו אותי אנשים כמו זכריה רצאבי, עמנואל אופיר, אלקנה שמן ואברהם גרנט. יש לי הרבה מה לתרום, כמו כל שחקני העבר. בכל מועדון רציני בעולם, כמו ברצלונה ואייאקס, שחקני עבר חייבים להיות חלק מהמערכת, אבל כרגע יש נתק בין שחקני העבר לכחולה. אנשים סוחבים לכיוונים אחרים כי ברור להם שברגע ששחקני עבר ייכנסו פנימה, לא יהיה מקום לפוליטיקה, אלא רק לקידום המועדון".

אליה עם אלון מאיה, גיל סאבו, מוטי קקון, גיא גת, דוד לוי ויוסי שושני. צילום: זאב שטרן

"מתוך מטרה לקרב ולהחזיר את שחקני העבר למועדון, עמותת הכחולה שמחה לבשר על מינויו של עוז אליה לתפקיד אחראי על קשר עם שחקני עבר", נכתב בהודעה החגיגית של הפועל עם מינויו של אליה, שזכתה ללא פחות מ-278 לייקים בעמוד הפייסבוק של המועדון. "במסגרת תפקידו, עוז יפעל לקירוב שחקני העבר, שילוב שחקני עבר במועדון, הפקת טקסי הוקרה, ציון אירועים מיוחדים, הזמנת שחקני עבר ליציעי ראש הזהב והענקת מנויים לשחקני עבר. אנו מאמינים כי המועדון חייב להוות תמיד בית חם לשחקניו, שגדלו ושיחקו בשורותיו, וכולנו תקווה כי כלל השחקנים יחזרו לחיק המועדון וליציעים ויהוו מקור השראה למערכת כולה". מילים כדורבנות. מה המרחק ביניהן למציאות ועד כמה רואים שחקני העבר "בית חם" בהפועל הנוכחית? תשפטו בעצמכם.

תגובת הפועל פתח תקוה: "הפועל פתח-תקוה ובעליה עמותת הכחולה רואים בעוז איליה, כמו בשאר שחקני העבר המפוארים של המועדון, חלק חשוב בעבר, הווה והעתיד שלו. אנו מצרים על כך שעוז בחר לקחת צעד אחורה מפעילותו ונשמח שישוב להיות חלק משמעותי יותר בעשייה של העמותה. עם זאת, חשוב להבין כי המועדון מתנהל כמועדון מקצועי ותחרותי, המעסיק אנשי מקצוע קודם כל על פי יכולתם המקצועיות, בהתאם לתקציב הקבוצה. מובן שלשחקני עבר ולאנשי הפועל יתרון מובנה על פני כאלה שלא, אך רק לאחר שקלול היכולות המקצועיות. בעצתו של עוז נערכה פגישה עם אלי מחפוד על מנת לשלבו במחלקת הנוער של המועדון, אך הוא התנה זאת בפיטוריהם של בעלי תפקידים בכירים אחרים במערכת, בניגוד לדעת ראשי המועדון".

עוד נמסר בתגובה: "לגבי ארז משולם, מדובר באיש מקצוע מוערך, שהשתכר שכר גבוה, והתבקש לקצץ בשכר ולהתאימו לרמות השכר של יתר אנשי המקצוע במחלקת הנוער. תקציב המועדון מוגבל, ובכסף שנחסך מקיצוץ שכרו נעשה שימוש להעסקת עוזרי מאמנים והענקת תוספת אימוני העשרה לכלל המחלקה, דברים חשובים בעינינו יותר מאיש מקצוע אחד ספציפי, מוכשר ככל שיהיה. חשוב להבין שהפועל פתח-תקוה במודל הנוכחי שלה מעדיפה את הכלל על הפרט. אין אף אדם שיכול להתעשר מהשכר שהוא מרוויח במועדון, בטח ביחס לשעות הרבות שהוא משקיע. עבודה בתחום הספורט היא סיזיפית וקשה, עבודה כמעט סביב השעון, שבעה ימים בשבוע. לכן מי שבוחר בקריירה בתחום עושה זאת מתחושת שליחות ואהבה למקצוע. לא בכדי ניתן לספור על כף יד אחת את שחקני העבר שנרתמו באמת לטובת מיזם הכחולה לאורך התקופה בה העמותה בנתה את דרכה. אלו שכן עשו זאת, כמו ניב טל ומוטי קקון, לא עושים זאת גם היום למען התהילה אלא מתוך אמונה בדרך. לבקר ולשפוט זה קל, לעבוד קשה וללכלך את הידיים ללא תמורה גדולה זה כבר סיפור אחר".