העקיצות ההדדיות, צפי הקהל וההבדל בגישה: אוהדי הפועל ומכבי מתכוננים לדרבי

בעוד פחות מ-24 שעות ייצא לדרך דרבי הליגה הראשון בין הפועל למכבי פתח תקוה אחרי ארבע וחצי שנים. רגע לפני שהיוקרה העירונית תחזור להיות מוכרעת על כר הדשא ובמפגש ישיר בין האוהדים משני צידי האצטדיון, נציגי שני הקהלים מספרים על ההתרגשות הגדולה, הזכרונות מהדרבים הגדולים, אך מתארים גם את ההבדלים הבולטים בין הטירוף הצפוי ביציע המזרחי של אוהדי הפועל, אל מול הקהל המנומנם של מכבי.

"אין באמת ספק מי הקבוצה הגדולה בעיר"

חיים גולדבלט (34), ממייסדי עמותת הכחולה וחבר הוועד המנהל כיום

“מגיל 6 אני אוהד הפועל וזוכר איך לאבי היה סוודר מזל כחול שאם אתה לובש אותו אתה לא מפסיד דרבי. הוא כבר לא עולה עלי, אבל קיים בבית וכבר עבר לאחי. כולנו ידענו שלובשים אותו גם בקור וגם בחום כדי שלא נפסיד. חיכינו לדרבי הזה מרגע שמכבי ירדה ליגה. זה משהו שמסומן ביומן בעיגול אדום. זו התמצית של אוהד כדורגל, רק חבל שהן באותו צבע, כי אין לי צבע לשנוא שאסור להכניס לארון. אין באמת ספק מי הקבוצה הגדולה בעיר, רואים את הקהל והאווירה, בטח עכשיו כשיש שינוי חיובי במועדון ועמותת הכחולה הפכה את האוהדים לבעלי הבית. גם כשמכבי הייתה באירופה ואנחנו בתחתית הבור כולם ידעו מי הקבוצה הגדולה, אבל פה צריך לתת חותמת כדי שאף אחד אפילו לא יהרהר על כך במחשבה. כשהייתי ביסודי לא היו אוהדי מכבי, זה לא משהו שהיה קיים ולא היה לך טראש טוק עם אף אחד. דרבי זכור? דווקא לא אלך על המובן מאליו. בעונת 1994/5 ישבתי כילד בבטון ושוער מכבי, גולן מלול, הורחק. על הספסל לא היה להם שוער מחליף והבלם רז רבינוביץ’ נכנס לשער. אני זוכר שמשפחת לוזון לא קיבלה את העובדה שמלול הורחק וחברי ההנהלה עצמם החלו לבעוט כדורים לתוך המגרש כאות מחאה או אולי מתוך רצון שהמשחק יתפוצץ. בסוף קוזו הבקיע את הפנדל, שרון צופין הוסיף שער עצמי ואלי אברבנל חתם בתוספת הזמן לפני שאלכסנדר גיידוק צימק למכבי, ניצחנו 1:3. דרבים נוספים שלא אשכח היו עם שער הניצחון האדיר של ארמון בן נעים וכמובן כשמכבי הובילה 0:2 ברמת גן כבר בדקה השמינית, אבל הפכנו לניצחון גדול 2:3".

חיים גולדבלט

"הדרבי היה חסר לנו מאוד, זו אווירה אחרת, אתה מרגיש שכל פס קריטי וחשוב", ממשיך גולדבלט. "שיחקתי בהפועל עד גיל נערים ואני זוכר שלפני דרבים כל האווירה במועדון הייתה אחרת. מאמני המחלקה מדברים איתך, שחקני הנוער מעודדים, כי פשוט אין מזה דרך חזרה. אם אתה מנצח או מפסיד, יש לך ליהנות או לסבול מזה עד הפעם הבאה שתפגוש בהם. אגב, הפועל לא הפסידה אז שום דרבי, בשום גיל. לשמחתנו הקהל מגיע השנה בכמויות גדולות מאוד ורואים שאנחנו אקס פקטור משמעותי בכל משחק. גם השחקנים, שרבים מהם לא שיחקו לפני כן מול קהל גדול, אומרים את זה. לדעתי יגיעו לא פחות מ-3,500 אוהדים שלנו. מכבי? אולי 200 איש וגם זה בזכות הכרטיסים שיקבלו מאיתנו עבור מחלקת הנוער. מה יהיה במשחק? אני לא רוצה לנחס, אבל מספיק לי לנצח מגול עצמי באופסייד”.

"אם יגיעו 200 אוהדי מכבי לדרבי, מדובר בהישג"

עידן גולדשטיין (35), אוהד מכבי מגיל 4

"אני דור שני לאוהדי מכבי ומגיל 4 באורווה. האמת היא שהיום הדרבי לא עושה לי יותר מדי. הפועל פחות לגיטימית בליגה הלאומית ומכבי איבדה את הדרך כבר מזמן מבחינתי. זה לא כזה ‘ואוו’ כמו פעם ואני לא יוצא מגדרי. כשהייתי ילד בשנות ה-90 היו שחקנים שמזוהים עם הקבוצות – ואליד באדיר, מנור חסן ומוטי קקון בהפועל, מורד מגמדוב, איסמעיל עאמר וגיא יצחק אצלנו, הייתה מלחמה ולהגיע לדרבי היה דבר מטורף. אפשר בכלל להגיד שהיום זה אותו דבר? כמובן שאני עדיין רוצה שננצח, אבל כבר כמעט לא מכיר אף שחקן בהפועל. גם במכבי אין יותר מדי סיבות לאופטימיות. בנו קבוצה מביכה וכל ההחלטות המקצועיות והניהוליות הן קטסטרופה. פעם לרדת ליגה זה לא משהו שהיה בה בחשבון אצלנו, אלא נחשב לאסון. היום זה כבר לא כזה אסון, יורדים פעמיים בשבע עונות ופעם נשארים בדקה ה-90. זה שהדרבי בליגה לאומית זה גם מוריד, חד משמעית. האוהדים של הפועל באים בטירוף כי אצלם מתחיל משהו חדש קטע הניהולי, בעוד אוהדי מכבי מיואשים מהקבוצה ומהצורה שהיא מתנהלת. בוא נאמר שאם יגיעו 200 אוהדי מכבי לראות את הדרבי הזה, מדובר בהישג. מי שבא היום למשחקים זה רק כאלה שמכבי פתח תקוה היא מחלה אצלם והם לא יכולים בלעדיה, אני רואה את הפרצופים. הקבוצה אמנם מגיעה להזדמנויות, אבל זה לא כדורגל. לתת 0:1 ולשמור עליו, קבוצה של ליגה לאומית. כשירדנו בפעם שעברה לא הייתה קבוצה של לאומית, אלא קבוצה של ליגת על שקרה לה פנצ’ר. יש במכבי מישהו שובר שוויון או שהוא מעל הליגה? אולי לידור כהן".

עידן גולדשטיין

"דרבי זכור? יש לי שניים", ממשיך גולדשטיין. "בעונת 2000/1 ניצחנו 2:3. הובלנו משער של דראגן טאדיץ’, הפועל הפכו ליתרון 1:2 מצמד של מיכאל זנדברג אבל אסי טובי השווה ורפי הללי ניצח בתוספת הזמן מבישול של אופיר קופל. השני הוא כמובן ה-1:4 בעונת 2003/4, כשגל אלברמן נתן צ’יפ גדול מבישול של אבי תקוה. גם קובי גנון, עומר גולן וסלים טועמה הבקיעו מול עצמי של אוהד כהן. אני לא מתגעגע לדרבי ולא להפועל וכילד זוכר איך היו אוהד מכבי אחד או שניים בשכבה והפועל הייתה בתקופת שיא. מבחינתי שלא יהיה דרבי לעולם ובטח לא בלאומית. הפועל תגיע במגמה חיובית יותר, אין לה תקציב כמו של מכבי, היא לא ירדה מליגת העל ולכן גם לא לחוצה לעלות. אצלם זו חגיגה, אצלנו הרבה פחות. מה יהיה במשחק? אגיד לך בדיוק. נחזיק יותר בכדור, הפועל תהיה יותר זהירה. נבקיע ראשונים ממצב נייח, כנראה לידור כהן, כי זו האופציה היחידה של מכבי לתת גול. אחר כך כולם ילכו אחורה כי גיא לוזון ירצה לשמור על ה-0:1 המגעיל הזה, הפועל יבינו שאין שום דבר מפחיד מולם ומכבי סתם קשקוש. אחד הילדים הלא מוכרים שלהם יכבוש את השוויון ובדיוק כמו בגביע הטוטו ייגמר 1:1. הלוואי שמכבי ינצחו ואטעה, אבל אלה המשחקים של מכבי כל העונה".