אוסנת עזריה פסיכותרפיסטית: טיפול בהפרעות אכילה
אכילה כפייתית – בינג' איטינג (Binge eating disorder) היא הפרעת אכילה חמורה המאופיינת בדפוסים חוזרים ונשנים של אכילת כמויות גדולות מאוד של אוכל, לעיתים קרובות באופן מהיר מאוד עד למצב של חוסר נוחות במערכת העיכול, כאבים ופוטנציאל לנזקים ארוכי טווח. בינג' איטינג, נחשבת כיום להפרעת האכילה הנפוצה ביותר בארצות הברית, והיא ידועה ומוכרת במקומות נוספים בעולם, גם בישראל.
"ישנם סיבוכים רבים העשויים להיגרם מהפרעת אכילה כפייתית, ביניהם השמנת יתר אשר עלולה להוביל לסוכרת, בעיות לב, בעיות מפרקים, מחלת ריפלוקס במערכת העיכול, וכן הפרעות נשימה הקשורות לשינה". אומרת אוסנת עזריה, פסיכותרפיסטית מטפלת בהפרעות אכילה. "מעבר לסיכונים הבריאותיים, הפרעת אכילה כפייתית מובילה כמעט תמיד לאיכות חיים ירודה בשל בידוד חברתי, בעיות בתפקוד בעבודה, בחיים האישיים ובמצבים חברתיים ומכל הסיבות הללו כדאי וניתן לטפל בה".
אוסנת עזריה, פסיכותרפיסטית, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה: בינג' איטינג ובולמיה. היא עובדת סוציאלית קלינית, בעלת תואר שני מאוניברסיטת ניו-יורק NYU, ולימודי המשך בתוכנית לפסיכותרפיה בבית הספר ללימודי המשך ברפואה של אוניברסיטת תל אביב. מאז שסיימה את לימודיה בשנת 2006 עבדה למשך מספר שנים בבית החולים לבריאות הנפש בניו ג'רזי, עם חזרתה לארץ השתלבה כמטפלת בעמותת "עמך" לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור השני, למשך 6 שנים. כיום אוסנת מתנדבת בצבא כקב"נית ומטפלת בחיילים רבים הסובלים גם מהפרעות אכילה, ומקבלת מטופלים בקליניקה הפרטית שלה בקריית אונו.
מהיכן נובעות ההשלכות החברתיות של המחלה?
"אכילה כפייתית היא הפרעת אכילה לכל דבר. בדומה לאנורקסיה ובולמיה, אחד המאפיינים העיקריים של המחלה היא הבושה ואיתה ההסתרה. במקרה של אכילה כפייתית, יש רצון להסתיר את התקפי הזלילה הארוכים כדי שלא יתגלה ש'חיסלתי חצי מקרר', או שגמרתי שני מגשי פיצה וקילו גלידה לבד. במקום לחוש את המצוקה והצורך בעזרה, יש תחושת אשמה ובושה קשות מאוד, הפוגעים בהערכה העצמית ומובילים לבדידות והסתרה, כיוון שרגעי הבולמוס מתרחשים לרוב לבד.
"ובהמשך לכך, זה משפיע גם בהיבט הזוגי. בדרך כלל מי שסובל מאכילה כפייתית יתקשה בניהול מערכת יחסים זוגית כשהם לא יודעים מתי התקפת הזלילה הבאה תתפוס אותם, וודאי שזה מהווה אתגר במגורים משותפים כשצריך להסתיר את כמויות האוכל האדירות שנעלמות. האשמה והבושה הם התוצאה של ההפרעה והם מובילות לבדידות קשה ביותר.
"חשוב לי להדגיש שמי שסובל מאכילה כפייתית לא אשם ולא יכול אחרת, והטיפול הרגשי לא אחת נועד להבין ולהפנים זאת".
ממה בעצם נובעת הפרעת אכילה כפייתית?
"התרופה היחידה לסבל נפשי הוא סבל גופני". משפט חכם של קרל מרקס שאני מאוד מזדהה איתו, הכוונה היא, שכאשר אדם סובל ממצוקות נפשיות, לעיתים כאלו שהוא אף לא מודע להן והן בתת המודע, לא אחת יתבטאו בסבל גופני כלשהו. הגוף ידבר את הנפש. בהפרעת אכילה כפייתית, הסבל והכאב שגורמת הזלילה מטשטש את הכאב הנפשי של האדם הלוקה בהפרעה, וכמובן שהפרעות אכילה מהוות ביטוי גופני למצוקה נפשית".
מהי הגישה הטיפולית שלך בהפרעות אכילה?
"כיוון שאני מקבלת מטופלים החל מגילאי 18 ועד לגילאים מבוגרים, אני לרוב פוגשת את המטופל כשהוא כבר למוד סבל ומודע לבעיה. זה המקום בו לרוב הנכונות לשינוי והמאמץ הנדרש לו גבוהים ויש יותר פתיחות להתמודד לא רק עם הסימפטומים (אכילת היתר) אלא גם עם הסיבות והגורמים העומדים בלב הסימפטומים.
"הטיפול שלי מבוסס על הגישה הפסיכו-דינמית ונותן משקל רב לתת מודע ולביטויים שלו בהווה. יחד עם זאת, בהפרעות אכילה יש משקל חשוב גם להיבט הקוגניטיבי, ואסתכן ואומר שגם להיבט הרוחני. כך שהמאמץ שלי מתרכז ביכולת לתרגם את ההבנה שלי למושגים פרקטיים, בכדי שהמטופל יוכל לחבר את הדברים ולקשור את ההפרעה שלו לכאב הנפשי כדי להתקדם להחלמה. תמיד יש לבצע חיבור בין גוף לנפש. המטרה היא בראש ובראשונה, שהמטופל יבין מדוע הוא כפייתי לגבי אוכל, מהיכן זה נובע ושיקבל פשר לכך. כשיש פשר יודעים טוב יותר מה לעשות. כשלא יודעים ממה בורחים אין גם לאן לברוח, אך כשיודעים אפשר לרפא".
איך הטיפול עובד בפועל?
"הטיפול והפגישות פועלים בשני רבדים: תוכן ותהליך, אשר יחד מייצרים חוויה אישית וייחודית לכל אדם שקשה לתאר – צריך לחוות. רמה אחת תהיה של תוכן ובה תהיה חשיבות ליצירת אמון ובטחון כך שניתן יהיה לדבר על ההתנהגויות שגורמות לסבל, לבושה ולאשמה. בין היתר, אני מספקת הסבר וידע למטופל שמדובר במחלה, וזה לא עניין של כוח רצון. כי בהיבט הרפואי, חשוב להבין שלאינסולין יש כוח מתגמל אדיר. אצל חלק מהאנשים סוכר פועל ממש כמו קוקאין, הם מתמכרים לסוכר והוא עושה להם תחושות כל כך נעימות וטובות במוח ובגוף, שמאוד קשה להיגמל ממנו. בדרך כלל תתלווה להבנה תחושת הקלה גדולה ותחושת 'אני נורמלי' וזה שלב בו המטופל לרוב ישתף אותי שהוא 'יצא מהארון' ושיתף קרובים לו.
"הרמה השנייה תהיה של תהליך. האמון וביטחון שנוצרים מאפשרים לתהליכי שינוי וצמיחה נוספים. אני מזהה זאת ומסמנת אותם עבור המטופל, הוא לא תמיד חש בזאת לבד ואם הוא חש בזאת אז הוא לא תמיד מזהה את החשיבות לכך, ובטיפול אנחנו עסוקים בזיהוי ובחיבור של כול הממדים כך שהאדם יראה עצמו בצורה שלמה, הוליסטית. האדם צריך להיות הוליסטי ולשם אני מכוונת בטיפול, וכשזה קורה, יש לאדם יכולת הרבה יותר טובה להתמודד עם הסימפטום של אכילה לא נשלטת.
"חשוב להבין, כי בטיפולים פסיכולוגים אין גישה אחת שמתאימה לכולם, ולכן בטיפול אני קודם כל בוחנת את הסימפטומים ואת המקורות הנפשיים של ההפרעה ובונה את תכנית הטיפול בהתאם לכל מטופל".
אוסנת עזריה פסיכותרפיסטית: טיפול בהפרעות אכילה
כתובת הקליניקה: האגוז 7 קריית אונו
טלפון: 052-8284538
קישור לאתר
צילום: אורלי ינקוביץ
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות