ועידת החינוך של פתח תקוה: "הראש של התלמידים בטלפון ואי אפשר לדבר איתם" (וידיאו)

בועידת החינוך של מלאבס, שהתקיימה בבית ביד לבנים בפעם השנייה ברציפות, התקיים פאנל חשוב בנושא השימוש בסמרטפונים בבתי ספר, תחת הכותרת – "בעיות קליטה: מערכת החינוך בעידן הסלולר". בדיון השתתפו סיגל רובין שהם, מייסדת שותפה בתנועת "תנו לגדול על שקט", פרופ' יאיר עמיחי המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP) בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, התלמידים נועה ויובל בן ישראל מפתח תקוה, ולאה גל, סגנית מנהל בית חינוך יד לבנים בפתח תקוה וחברת הסתדרות המורים. את הפאנל הנחתה העיתונאית ואשת התקשורת מירב בטיטו.
"אני קיבלתי את הטלפון החכם הראשון שלי בכיתה ב', לא עשיתי בו הרבה שימוש ובעיקר הוא שימש אותי כשיחות טלפון", הסבירה נועה בן ישראל, שמתחילה ב-1.9 את לימודיה בכיתה ז' בחטיבת רשיש. "אני חושבת שגם ביסודי וגם בחטיבה, לא צריך לאפשר שימוש בטלפונים בהפסקות, בשיעור אפשר להשתמש בו, במידה ורוצים לחפש מידע". היא התייחסה גם להחרמה של הטלפונים בבית הספר כסוג של ענישה: "זה לא נכון להחרים טלפונים, צריך לתת הערות ואם לא עומדים בכך אחרי מספר פעמים, להוריד ציון בתעודה", אמרה.

אחיה יובל בן ישראל, שעולה לכיתה י' בתיכון בן גוריון, קיבל את הטלפון הראשון שלו בכיתה ד'. יובל אמר: "מהרגע שקיבלתי אותו, הבנתי ששום דבר לא מעניין בו והוא לא באמת נחוץ לי". בחטיבה אסור להשתמש בטלפון במהלך השיעור ובהפסקה, כי נוצר מצב שהתלמידים היו רק בטלפון. לי היה מאוד קשה חברתית, כי בהפסקה התלמידים נמצאים עם הטלפון, הראש בתוך הטלפון ואי אפשר לדבר איתם, הדרך הטובה לתקשר איתם היתה לשלוח הודעה, ואני לא הייתי מהילדים ששולחים הודעה לחבר שיושב לידם". מבחינת יובל הפתרון הוא למצוא אלטרנטיבות לפעילות בהפסקה: "ביסודי היו לנו הפסקות פעילות וכך הילדים היו ביחד ופיתחו מיומנויות חברתיות, דבר שלא קיים היום", סיכם.

צפו בפאנל:

פרופ' יאיר עמיחי המבורגר ציין: "המערכה צריכה להתחיל מגיל אפס, כבר כשהאם מחזיקה את התינוק שלה ויש לו קשר עם הסמרטפון. מחקרים מראים שיש עיכוב בשפה ושאנחנו ההורים מודל לחיקוי מספר אחת של הילדים והתינוקות". עוד הוא ציין שבשנים האחרונות הטלפון הפך להיות סוג של בייביסיטר לילדים ושקט תעסוקתי להורים. פרפסור המבורגר הדגיש: "משרד הבריאות האמריקאי המליץ לא לחשוף את הילדים למסכים ועד גיל 10 לא לתת להם סמטרפון. צריך ליצור אצל הילדים למידה של מיומנויות דיגיטליות וללמד אותם איך להשתמש בטלפון בצורה מעצימה".

לאה גל, סגנית מנהל בית חינוך יד לבנים, הוסיפה שהם בבית הספר יחד עם הנהגת ההורים תקנון בנושא הטלפונים החכמים ודרכי אכיפה. "הילדים מגיעים לבית הספר עם טלפון סגור בתוך התיק ורק אם הוא חלק מהשיעור מותר להוציא אותו", אמרה. "בבית הספר יש לנו שתי הפסקות פעילות שבהן אנחנו דואגים לתת לילדים מענה מסוג אחר ומעודדים אותם להצטרף לפעילות ולהיות עסוקים. אנחנו מדברים עם הילדים פנים אל פנים והילדים מרגישים שיש שינוי ושמקשיבים אליהם וכך הם מפתחים מיומנויות חברתיות. הכל מתחיל בהורים ובדוגמא האישית. נכון שיש עדיין הורים שתומכים בהבאת הטלפונים לבית הספר ואנחנו מנהלים איתם שיח פנים אל פנים".
סיגל רובין שהם, מייסדת שותפה בתנועת "תנו לגדול על שקט", סיפרה: "נחשפתי לנושא כשהבת שלה סיימה כיתה א' ומסביבה כולם היו עם טלפונים חכמים. לפני שנתיים אמרו לי שאין ליוזמה שלנו סיכוי ושאני חולמת, הוזה וקיצונית ואני מגיעה מתוך תחום התקשורת ולכן הדבר האחרון שאפשר להגיד שאני קיצונית. שנתיים אחרי, יש לנו מצטרפים והרוב הדומם בכיתות שלנו חושב שזה בסדר גמור שבבית ספר יסודי משתמשים בטלפון ללא אינטרנט. אנחנו בקשר עם בתי ספר, מעודדים קניות קבוצתיות של טלפונים ואני מבקשת מהמורים לתמוך בנו ולשכנע את ההורים להצטרף לפרויקט".