בדצמבר 2018 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (התשע"ט-2018) של ח"כ יפעת שאשא ביטון וקבוצת חברי כנסת נוספים. על פי אתר הכנסת, הצעת החוק תיכנס לתוקף ב-1 לספטמבר 2019 ותחול על מסגרות בהם לפחות שבעה פעוטות. במועד זה תחל תקופת הסתגלות של שנה, במהלכה תתמרץ המדינה מעונות יום לפעוטות שיתקינו מצלמות בשטחם באופן וולונטרי באמצעות מתן סבסוד. לאחר תום תקופת הסתגלות, בספטמבר 2020, תיהפך התקנת המצלמות לחובה.
לאור מקרי ההתעללות שנחשפו לאחרונה נגד פעוטות חסרי ישע אשר נחשפו במצלמות במעונות או בבתים הפרטים ביניהם מותה של יסמין וינטה במעון בעיר על ידי הסייעת אינה סקיבנקו שהורשעה לאחרונה וקיבלה 17 שנות מאסר וכתב האישום נגד הגננת כרמל מעודה בגין 11 מקרי התעללות בילדי הגן הפרטי שלה בראש העין, הביא ראש עיריית פתח תקוה, רמי גרינברג, ביחד עם ראש מנהל החינוך סגן ראש העיר רון כץ, לאישור מועצת העיר ביום ראשון השבוע את היישום המיידי של חוק "התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום".
עוד הוחלט על הוספת תנאי של חובת התקנת מצלמות בכל בקשה לרישיון עסק למעון יום והוספת תנאי זה כהכרח בוועדה לתכנון ובניה למתן היתר. בנוסף תעובה תכנית הכשרת גננות ומטפלות בשיתוף משרד החינוך על ידי מרכזי "הפסג"ה" (מרכז פיתוח מקצועי לעובדי הוראה) אשר בסופה תוענק תעודה רשמית מהרשות על הכשרת צוות הפעוטונים והגברת הפיקוח על מעונות היום והפעוטונים על ידי אגף גני הילדים והענקת תו "גן מפוקח" על ידי מנהל החינוך לגנים בפיקוח.
"המהלך מדבר על כך שעל מנת שניתן יהיה לפתוח מעון בהתאם לחוק, צריך לעשות שינוי ייעוד במנהל הנדסה ושם כחלק מהדרישות יבקשו מהם להתקין מצלמות", מסביר כץ. "בנוסף, לצד זה, אנחנו מקיימים מערך הדרכה בפסגה וכן יחידת פיקוח שתנהל את המעקב וההדרכות. לאחר שהגן או הפעוטון יקיימו את השילוב של מצלמות, הדרכה, פיקוח וליווי, הם יקבלו בסופו של דבר תו תקן עירוני מפוקח. אנחנו ניצור רשימה של הגנים הפרטיים המפוקחים על ידי העירייה שההורים יוכלו להתעדכן מי בפיקוח עירוני ומי לא".
האם גם הגנים הוותיקים בעיר שכבר אושרו ופועלים בעיר יצטרכו להציב מצלמות?
"זה לא חשוב האם מדובר בגן חדש או בגן וותיק. כל מי שירצה לזכות בתו תקן, יצטרך לעבור את התהליך. אנחנו לא מטילים ספק בצוותים של הגנים והפעוטונים, אלא רוצים לתת להם הדרכה ראויה שהמדינה הייתה אמורה לתת להם ואנחנו עושים זאת במקומם".
"המצלמות הן כלי, לא פתרון"
לאור מקרי ההתעללות כבר התארגנו הורים שהחליטו לצאת למאבק משותף מול הגורמים הארציים על מנת לגרום לשינוי – לדרוש פיקוח, הגנה ושמירה על ילדיהם כולל ענישה מחמירה יותר. חלקם פנו לראש העיר כדי שיקדם את הנושא ברמה העירונית. אבל מסתבר שגם ההורים ואנשי המקצוע לא תמיד אחידים בדעתם ולא כולם סבורים שהמצלמות הן חזות הכל. חלק חושבים שמדובר בכלי חשוב ואחרים מאמינים שהם לא באמת יתנו את המענה שההורים מבקשים.
"מהיום שפתחתי את הגן יש לי מצלמות", אומרת אורית קוברט מגן "הגוזלים של אורית". "יש לי מטפלות מצוינות ואני בוחרת את הצוות שלי בקפידה רבה. עם זאת, המצלמות נותנות לי שקט בשעות שאני לא נמצאת בגן. אני לא פותחת את המצלמות לכל בקשה ודרישה בנאלית, אלא אם כן חלילה קרה משהו ויש צורך בבדיקה. אם זה נותן להורה שקט נפשי, אעשה זאת".
ובכל זאת, להערכתך המצלמות עוזרות?
"אני חושבת שהמצלמות הן כלי ולא הפתרון. הפתרון חייב להיות מערכתי יותר. השנים האלה בגן של הילדים הקטנים שלנו הן החשובות ביותר בהתפתחות שלהם, בעיצוב האישיות שלהם וההתנהגות. צוות שמטפל בילדים חייב להיות צוות מוכשר ומטופח. כזה שלומד ועובר הכשרות בתחום החינוך לגיל הרך כמו עזרה ראשונה, מדריכת התפתחות, פסיכולוגית ילדים, תזונה ועוד לצד הכלה ואהבה. זוהי עבודה לא פשוטה ומאוד אינטנסיבית ולכן חשוב לי שהצוות שלי ירגיש בבית וייתן את כל כולו לילדים. זו הסיבה שאני גם דואגת לתת את כל כולי להם. חשוב לא פחות מהמצלמות שההורים יבדקו מי בעצם מפעיל את הגן".
"אני לא בעד המצלמות ואני לא חושבת שהן מונעות אלימות", מדגישה אורנה יוסף גננת מזה 24 שנים ב"גן חן – הגן המוסיקלי". "כל המקרים בהם הייתה אלימות ונחשפו לאחרונה היו בהם מצלמות. בשלב מסויים, כמו באח הגדול, אתה שוכח שיש מצלמות ומתנהג כמו שאתה מתנהג. לפעמים זה טוב ולפעמים לא".
מה צריך כן לעשות?
"קודם כל שיתחילו לעלות את רף הכניסה למכללות. שלא כל מכללה תוכל להכשיר גננות שיוכלו לפתוח גנים. כמו כן, שירימו את רמות השכר של אנשי המקצוע, על מנת שלא כל אחת שלא מוצאת עבודה תוכל להיות סייעת או מטפלת. חשוב שהן יעברו הכשרה או קורס מטפלות וכבר פה יהיה את הסינון הראשוני. בנוסף, שמישהי שלומדת להיות גננת תצטרך לעבור מבחן הערכה פסיכולוגי לראות האם מבנה האישיות שלה מתאים לעבוד עם ילדים. ברגע שכל זה יעשה לדעתי יהיו פחות ופחות מקרי אלימות בגנים ובפעוטונים. המצלמות הן נקודת הסוף ולא ההתחלה. לצערי, כמו תמיד, מתעסקים בדברים הטפלים ולא החשובים באמת".
"יש עוד עבודה ברמה הארצית"
בקיץ שעבר פרסמנו במלאבס, לאחר פרסום העדויות ברצח יסמין וינטה, שהוקמה קבוצת "צדק לילדינו" בעיר בה חברות אימהות שביקשו לעשות שינוי. "אנחנו שמחות לראות שהלחץ שהפעלנו עבד ושבקשותינו לא נפלו על אוזניים ערלות", אומרת עינת עובדיה חברת ועד המחאה לגיל הרך. "על ראש העיר לפעול בהקדם האפשרי ליישום ההחלטות, להוספת תקנים ולתקצוב הדרוש בכדי שילדי העיר יהיו מוגנים. זוהי החלטה אמיצה המייצרת לחץ על הממשלה ועל משרדי הממשלה ליישם את החוק ולהביא לרפורמה כלל ארצית למען ביטחון וחינוך ילדינו מגילאי לידה עד 3. אנחנו ממשיכות להיות עם האצבע על הדופק ולעקוב אחר יישום ההחלטה במלואה. אני ממליצה גם לראשי ערים נוספים ליישם זאת".
"רמי גרינברג היה הראשון שהרים את הכפפה וסיפק לנו התושבים אוטובוסים, חולצות ושלטים כשיצאנו ב-7 ביולי יחד עם 60 אלף אש לרחובות לצעוק 'ילדנו לא הפקר'", אומרת הפעילה החברתית מורי דקל, חברת מועצת הנשים יו״ר ״נשות פ״ת מנהיגות שינוי״. "כמובן שיש עוד עבודה ועשייה גם ברמה עירונית ובמיוחד הארצית. אנחנו ממשיכות לקיים פגישות ומגעים עם חברי כנסת כדי לקדם את הנושא ומבצעות קמפיין מיילים רחב בנושא. בנוסף אנחנו קוראות לקראת הבחירות הארציות לכל המפלגות להתחייב בהסכמים הקואליציוניים לשים את נושא גיל הרך בסדר העדיפויות. נשות פ״ת לא בוחרות במי שלא בוחר בילדים".
ליטל לביאן מארגון "דור איתן": "אני מברכת על הצעד של עיריית פתח תקוה אבל צר לי שראשי מועצות ועיריות עושים זאת עצמאית. הצעד הזה מוכיח שזה לא כזה מורכב והכל אפשרי וישים, בעוד מקבלי ההחלטות שלנו עוצמים עיניים ומפקירים את הילדים שלנו שהם הדבר החשוב ביותר".
ראש העיר רמי גרינברג: "לאור האירועים שאירעו בשנים האחרונות ובמיוחד בחודשים האחרונים אנו נדרשים לפעול ככל יכולתנו למען הילדים הצעירים חסרי הישע. מצלמות בגני הילדים הם בגדר פיקוח על הנעשה בגן וישמשו רק במקרי חירום ובהתאם לבקשות המשטרה. אני מאמין כי מחובתנו היא לדאוג לילדים הרכים ומתוקף כך לדרוש התקנת מצלמות בגנים הפרטיים. מי שאין לו מה להסתיר בוודאי יסכים להתקנת המצלמות".
תגובות