חודשיים לפני שיחודש ההליך המשפטי בין מפרקי הפועל פתח תקוה, עורכי הדין ליאור דגן ועמית פינס, לבין מאיר שמיר, התראיין הבעלים לשעבר בוועידת התעשייה של "כלכליסט", שם התבטא בנוגע לתקופתו בהפועל. כזכור, ב-29.5 ייצא לדרך ההליך המשפטי בין שמיר למפרקים, בו דורשים עורכי הדין כי הבעלים לשעבר ישיב לקופת העמותה כל רווח ו/או טובת הנאה שהפיק מעסקת האורווה.
שמיר השתתף בפאנל ונשאל בעיקר על עסקיו. בסיום הראיון, בחרה עורכת "כלכליסט", גלית חמי, להפנות לשמיר את השאלה הבאה: "עכשיו נעבור לחיים עצמם. הפועל פתח תקוה, כמה כסף הפסדת שם? היה שווה את זה? ואולי לקח שלקחת מכל הפרשיה הזאת?". לשאלה השיב שמיר: "זאת לא פרשיה, זאת הרפתקה נהדרת. מאז שעזבתי את הקיבוץ והגעתי לפתח תקוה הייתי אוהד של הקבוצה, אומרים שילדים וקבוצה זה דבר שלא מחליפים. כשהם נכנסו לבעיה של פשיטת רגל, ביקשו ממני לקחת את הקבוצה".
עוד אמר שמיר: "הסיבה העיקרית שלקחתי את הקבוצה היא שלא הבנתי מה אני עושה. אם הייתי מבין לא הייתי עושה את זה. לכל אחד מאנשי העסקים שנמצאים פה בחדר אני ממליץ – אתה יכול להיות אוהד, ספונסר, אל תהיה בעל הבית. לא עזבתי את הקבוצה בגלל שהפסדתי כסף. הבאתי לקבוצה לאורך השנים 100 מיליון שקלים, חצי ממני וחלק מכל מיני קשרים עסקיים שהצלחתי להביא כסף לקבוצה. עזבתי את הקבוצה כי להיות בעל הבית של קבוצת כדורגל זה המקום היחידי – כל שאר הדברים, אוהד, עיתונאי, ספונסר, מאמן, זה פצצה – אבל יש תפקיד אחד שהוא לא הגיוני ואסור לך להיות בו וזה בעלים. כשהקבוצה מנצחת סוחבים את השחקנים על הכתפיים, וכשהקבוצה מפסידה אז אתה עם הייחוס המשפחתי, נותנים את הקללה הרלוונטית".
כזכור, בתסקיר המפרקים שהוגש בחודש דצמבר 2015 בנושא עסקת אצטדיון האורווה, צוין בין היתר כי "על מנת לאפשר את ביצוע העסקה (עסקת רכישת האצטדיון, ל"ס) ולנטרל את התנגדות הקבוצה, שהייתה בעלת זכויות שימוש בלתי מוגבלות בזמן ללא תמורה, 'השתלט' שמיר על קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקוה על מנת להשיג את 'הסכמתה' לעסקה, ובכך הסיר את המכשלה המרכזית לביצועה והוצאתה לפועל".
בתגובה הגיש שמיר מסמך תגובה מפורט, בו נכתב בין היתר: "המנהלים המיוחדים התעלמו מן הראיות החד משמעיות שהיו בפניהם, כי לקבוצה ולעמותה החדשה כלל לא היו זכויות באצטדיון הכדורגל. התעלמו המנהלים המיוחדים מן העובדות החד משמעיות שהוצגו בפניהם, כי מר שמיר הזרים לעמותה לאורך השנים סכומי עתק, של עשרות רבות של מיליוני שקלים ומנגד, כי מר שמיר לא גרף לכיסו במישרין או בעקיפין ולו שקל אחד של רווח מן העמותה או מן העסקה באשר לאצטדיון".
אחרי למעלה משלוש שנים של הליך גישור שלא צלח, יחל כאמור ב-29.5 ההליך המשפטי בין הצדדים בבית המשפט המחוזי, כאשר עורכי הדין דגן ופינס מבקשים כי שמיר "ישיב כל רווח ו/או טובת הנאה שהפיק מעסקת האצטדיון הפסולה".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
"הסיבה העיקרית שלקחתי את הקבוצה היא שלא הבנתי מה אני עושה" מאיר שמיר ידע היטב מה הוא עושה, היו 2 סיבות עיקריות שהוא לקח את הקבוצה. הסיבה הראשונה זה המגרש הוא ראה וידע היטב שזה הולך להיות נכס נדל"ן חם מאוד, הסיבה השניה זה בנו גיא שהיה שחקן בינוני ומטה ורק בזכות אבא שלו קיבל מקום בהרכב. אני מכיר את מאיר שמיר היטב גדלנו יחד הוא אדם מבריק וחכם מאוד.