מוניקה כהן
מוניקה כהן
"פתח תקוה לא צריכה להתחפש לעיר אחרת. פתח תקוה צריכה להתחפש לעצמה לפני 70 שנה. כלומר, המרכז שלה צריך "להתחפש" לעצמו של פעם. בואו נשכח את הבניינים רבי הקומות שצצו כפטריות אחר גשם ונחפש את מרכז העיר למה שהיה כאן לפני שנים. נגולל את מנהרת הזמן אחורה לאמצע המאה ה־20. נהפוך את כיכר המייסדים לגינת עצים נותני צל, נחזיר את הבריכה במרכז הכיכר ונעלה את תזמורת כינור ציון על בימת הביתן. נשתול עצים לאורך רחוב חובבי ציון, נצבע בצבעים עליזים את הבתים אשר בחזיתם חנויות ובחצרותיהם צריפים, משקי עזר, גינות ירק ודיר עם עז או כבשה. נחזיר פנסים המאירים באור צהוב רך. נקבור את הכבלים ועמודי החשמל המכוערים. בשוק יגיעו נשות המושבה למכור את מרכולתן, ירקות מן הגינות שלהן, גבינות ושמנת שיצרו במו ידיהן. במאפיה האופה ילוש את הבצק ללחם וישים סירי חמין לשבת בתוך התנור הגדול. ברחובות סביב בית הכנסת הגדול ינועו כרכרות רתומות לסוסים. מוכר הלחם יעבור עם העגלה שלו ויכריז על מרכולתו. מוכר הקרח יחתוך בגרזן בלוק קרח לכל דכפין. הילדים יתרוצצו בין העגלות, ישלמו כמה גרושים על כיכר לחם או ילקקו בתאווה קוביית קרח. ציבור המתפללים יבואו לתפילת ערבית לרחבת בית הכנסת והחלוצים יתאספו בכיכר לשמוע את התזמורת. איכרים יסתובבו ברחוב ויביטו בסקרנות לתוך החנויות החדשות שנפתחו : החנות של תנובה, חנות הבגדים של אתא. ילדים ייצאו מבית ספר פיקא בתום יום הלימודים וימהרו לקנות גלידה או סופגניות בקפה מילנו בפינת מוהליבר. כולם מכירים את כולם, כולם מברכים את כולם כי זו מושבה קטנה. זאת "התחפושת" שהייתי רוצה להלביש למרכז העיר פתח תקוה, עיר ואם בישראל בת 260 אלף תושבים". (כהן היא יו"ר עמותת פתח תקווה זה אני).
שי גרוסמן
שי גרוסמן
"ונציה עברה לי בראש. עיר מעניינת מבחינה היסטורית, עיר יפה עם סיפור היסטורי מעניין ומרגש, מלאה באנשים הרואיים שנלחמו על קיומה ודאגו לפריחתה. ונציה היא עיר שקמה על אדמה קשה מאוד, שרבים שילמו בחייהם כדי שתקום, מלאה ושזורה בסיפורי גבורה מרגשים, בגיבורים ידועים וגם עלומי שם שייסדו את העיר הזאת עם מחשבה שנראתה הזויה לחלוטין. בנוסף, ונציה ומסיבות המסיכות שלה מזכירות לי את תהלוכות העדלאידע שמתקיימות בעיר עם הצבעים והאנשים השמחים". (גרוסמן הוא חבר בוועד עובדי טבע בעיר).
אופירה אבירם
אופירה אבירם
"כירושלמית במקור אני מאוד מתגעגעת לעיר הולדתי, העיר שחוברה לה יחדיו מאחדת ושייכת לכולם. עיר הבירה דוד המלך משתמש בשתי מילים נרדפות שלום ושלוה. האווירה אחרת קצת שונה בעיר הקודש מה שחסר לי בפתח תקווה זה ההתחברות העמוקה לשורשים שלי. משלוחי מנות שהשכנים היו מביאים לנו מעוברים בקפידה ובצניעות. מתנות לאביונים וקריאת המגילה השמחה האמיתית. בירושלים חוגגים את פורים פעמיים בשנה. השכונות החרדיות צבועות בכל הצבעים בתי הכנסת מלאים בילדים מקיימים את כל מנהגי החג כהלכה. הייתי מחפשת את העיר פתח תקווה לירושלים רק לפורים להרגיש את האווירה הקדושה, האחדות והשמחה בלב. (אבירם היא נומרולוגית).
לולי
איזה בתים יפים היו בנחלת צבי בין היקב לרחוב שטמפפר. בת״א בתים כאלו לשימור בשדרות רוטשילד.